שלוש שנים חלפו מאז טבח הנובה, אבל הכאב והגעגוע ממשיכים ללוות את המשפחות שאיבדו את יקיריהן. אל מתחם ההנצחה, שבו הזיכרונות נוכחים בכל פינה, הגיע הזמר והלוחם מתן חסן, המוכר בכינויו "מ' המסתערב", כשהוא נושא עמו גיטרה ומבקש להעניק מעט נחמה באמצעות המוזיקה.
בריאיון לעמדת השידור של ערוץ 7 במתחם הנובה סיפר חסן כי דווקא השנה הרגיש צורך מיוחד להגיע למקום, לפגוש את המשפחות מקרוב ולהיות איתן ברגעים האישיים והכואבים.
"הרגשתי שדווקא השנה זה עוד יותר חשוב", סיפר. "לרדת לשטח, להסתכל לאנשים בעיניים ולהיות איתם ברגעים שלהם. להיות איתם ברגעים האינטימיים ממש. אני מקווה שזה עושה טוב, אני מנסה כמה שאני יכול פשוט".
עבור חסן, המוזיקה היא הרבה מעבר לשירים. היא הדרך שלו לתת ביטוי לחוויות המלחמה, להתמודד עם מה שעבר כלוחם ולנסות לחבר בין אנשים גם בתקופות הקשות ביותר.
"זה הדבר שהכי חשוב לי כשאני עושה מוזיקה, שבאמת יעשה משהו בלב לאנשים", הסביר. "איזה קירוב לבבות, איזה משהו, איזו תקווה. זה הדבר שהכי חשוב לי".
חלק מהשירים שיצר בתקופת המלחמה נכתבו כאשר היה עדיין בשטח, בתוך המציאות המבצעית. לדבריו, דווקא החיבור הישיר לאירועים העניק למילים את הכנות שהמאזינים הרגישו.
"כל התקופה הזאת עשיתי תוך כדי ממש המלחמה, כשאני הייתי עוד ממש בפנים. יכול להיות שדווקא בגלל שהייתי חלק מכל הדבר הזה, המילים ממש אמיתיות, ובגלל זה התחברו לזה".
הוא סיפר כי נהג לכתוב בכל הזדמנות שהתאפשרה לו במהלך השירות, ורק לאחר מכן, כשהגיע לאולפן, חזר אל הטקסטים ובחר אילו מהם להפוך לשירים.
הכתיבה והשירה, לדבריו, לא היו רק דרך ליצור מוזיקה עבור אחרים, אלא גם מקור של כוח עבורו עצמו.
"זה תמיד עזר לי", סיפר. "זה רגע שגם טיפה יותר מחבר אותך למציאות. זה נותן תקווה, נותן גם איזושהי שליחות כזאת, ככה אני מרגיש את זה".
וכשהוא ניגש אל המשפחות במתחם הנובה, הוא אינו מחפש משפטים גדולים או נאומים מוכנים. הוא יודע שאין מילים שיכולות להשיב את מי שאבד, ומקווה שהמוזיקה תצליח להעניק מעט כוח למי שנשארו.
כשנשאל מה הוא אומר למשפחות לפני שהוא מתחיל לשיר, השיב בפשטות: "אין לי איזה משהו ספציפי שאני אומר. אני פשוט מקווה ומכוון לחזק ולעשות איזושהי תזוזה קטנה בלב, שאתה יכול לעשות טיפה טיפה יותר טוב".