
שמעתי לאחרונה סטנדאפיסט שהציע לקרוא שמות דווקא להפוגות ולא למבצעים... ברוח דומה הייתי מציע לתת שמות גם למבצעים האלוהיים שמלווים אותנו. לרגעי השגחה כמו אלה שחווינו לפני כשבוע בטיסת פליי־דובאי.
ראש הממשלה נתניהו הציע כמה כיוונים לא רעים כשמות למבצע המדהים ששילב בין השגחה ניסית לגבורה אנושית מופלאה; "נס סוכות" ו"סייעתא בשמיא" היו ההצעות שלו.
אין מילים כדי לבטא את גודל ההצלה של המבצע האלוהי הזה. רק לדמיין מה היה קורה חלילה לחג הסוכות, ושוב - לשמחת תורה... רק לדמיין את כותרות העיתונים ואת מצב הרוח הלאומי, שלוש שנים אחרי. ובאמת שאין אנחנו מספיקים להודות...
השבוע התברר שהמבצע המופלא הזה הכה גלים של אמונה גם בעולם. רבים נחשפו בארץ לסרטון של צעירה אפרו־אמריקנית שסיפרה בהתלהבות ובהתרגשות על הנס הגדול ועל ההשפעה שלו עליה:
"הסיפור על הישראלים במטוס ששרדו חטיפה בסגנון 9.11 (הפיגוע במגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו־יורק, בשנת תשס"א), הוא מטורף בעיניי. מומחי תעופה אומרים: 'אני לא יודע איך המטוס לא התרסק. כי הוא הנמיך כל כך הרבה, החלק האחורי של המטוס נשבר'.
"ואני פה מסתכלת וחושבת... זה אלוהי אברהם, יצחק ויעקב!
"אנשים באים אליי ואומרים; העם היהודי, הם לא... (כוונתה - באים בטענות שונות ומשונות על העם היהודי), כלומר, מה עוד אתם צריכים? על המטוס, אינסטלטור. קודם כול, הטייס. כמה מחלקי גופו כמעט נקטעו. הוא הצליח לאזור מספיק כוח כדי לפתוח את תא הטייס...
"בשבילי - ישראלים הם ברמה אחרת לגמרי. רוב האנשים הנורמלים היו אומרים; אוי אלוהים... מייד, אינסטלטור שרק צפה בתוכניות תעופה, עצר את המטוס מלהתרסק. רופא שיניים עצר את הדימום ועזר לאיש, לעזור לטייס".
לפעמים כדי שנאמין מספיק בגודל הפלא - צריך לשמוע עליו גם מבחוץ. וכפי שנאמר בתהלים: "אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה" (קכו, ב). ואולי בתגובה לכך - "הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים" (קכו, ג).
אבל אז מגיע שיא המונולוג שלה.
הרחב שלי
"בזמן שאתם פה מדברים על ישראל... (שוב, כוונתה - האשמות שווא על העם היהודי), אני ב'רחב' שלי. אוקיי? ברור שאלוהים עם האנשים האלה... כשקוראים את התנ"ך ומסתכלים על הסיפור של רחב, זו אחת הדוגמאות הברורות ביותר, שאלה שמברכים את ישראל יבורכו.
"הבחורה הזאת, במקום שכולם בעיר יתכוננו להילחם בישראל, היא אומרת; רגע. אני רואה שאלוהים עשה את זה בשבילם, ואת זה בשבילם. אני יודעת שאלוהים הוא איתכם. אז תודיעו לי מה אני צריכה לעשות כדי לעזור. ואני, אני אעשה מה שאני צריכה לעשות בשבילכם. והיא בורכה וניצלה. ואתם ברצינות, לא מחברים את הנקודות...
"אבל בזמן שאתם לא מחברים את הנקודות, אני מבינה שאותו אלוהים של התנ"ך הוא אותו אלוהים שפועל היום. הוא אותו אלוהים. אם אתם לא יכולים לראות את זה, משהו לא בסדר. ואז אתם בצד השני של הקבוצה... אני ב'רחב' שלי!"
הצעירה הזאת לקחה כמודל את דמותה של רחב, שהנאום שלה בפני מרגלי יהושע הוא אחד משיאי האמונה של אומות העולם בכל התנ"ך (יהושע ב, ט-יא):
"יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הובִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אותָם. וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלא קָמָה עוד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי ה' אֱלהֵיכֶם הוּא אֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת".
דבריהן של רחב המקראית ושל מי שצועדת בעקבותיה כיום, הם עדות חיה לכך שתמיד יהיו מתנגדים לעם ישראל. ותמיד יהיו גם מעריצים. השאלה היא למי אנו בוחרים להקשיב.
מהי כוונת סיפור הבריאה?
אחד מהמעריצים האלה, שאף התגייר והצטרף לעם היהודי, הוא ד"ר אברהם לבני שהבאנו לא פעם מדבריו בספרו "הסוד הישראלי". בהסברו לפירושו הראשון של רש"י לתורה, הוא מאיר את נקודת המבט הרחבה שדרכה יש לראות את חזרתו של ישראל לארצו ואת משמעותה ההיסטורית והמטפיזית:
"לא בכדי פתח רש"י את פירושו לפסוק הראשון בתנ"ך בהצגת ההסברים שייתן העם היהודי כשישוב להיאחז בארץ המובטחת. דבר זה מלמדנו שיחד עם הצד המטפיזי הנסתר של מעשה הבריאה, מתלווה, כבר בראשיתו של התהליך, ממד היסטורי הממוקד בתולדות עם ישראל, ובזיקתו לארץ כנען. אי אפשר להפריד בין תכנית הבריאה, עם ישראל, וארץ הבחירה. זהו נתון ראשוני, תבנית בסיסית של הבריאה. רש"י מברר זאת, בעקבות מדרש תנחומא, על ידי הצגת שאלה פשוטה: למה פתחה התורה בסיפור מעשה בראשית... אם אין לסיפור זה שום השלכה מעשית - בקיום המצוות?
"והתשובה שרש"י משיב היא, שאי אפשר להקטין את ההתגלות התורנית לממדיו של קובץ חוקים בלבד. עליה לגלות לנו את דרכי ההשגחה האלוהית בהגשמת תכנית הבריאה. זו כוונת ספר בראשית: מעשי האדם בגן עדן, חטאו וגירושו, הצלת נח ופרשת מגדל בבל והפלגה, קלון כנען והבחירה באבות - חושפים את התנועה האנושית־ההיסטורית ואת השגחת ה'. ההיסטוריה האנושית לא תוכל להימלט מנתוני היסוד שנקבעו על ידי בוראה. רש"י מביא בעניין זה את הפסוק בתהילים: 'כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם' (תהלים קיא, ו)".
הגשמת תוכנית הבורא
הפירוש הראשון של רש"י לתורה פותח לנו את הלב להבנה עמוקה ורחבה של כל סיפור הבריאה ולמעשה של הווקטור התנ"כי כולו. העם היהודי איננו עוד דת, ולכן הקשר שלנו אל הארץ הוא קשר קיומי-רוחני שקשור לייעוד ההיסטורי שלנו:
"הערותיו של רש"י... באות לדחות מראש אפשרות של הבנה מוטעית וחיצונית של המקראות, המנסה להתעלם ממרכזיותו של עם ישראל בהגשמת תכנית הבורא בהיסטוריה של האנושות, ומבחירתו כעם, ולא כקהילייה רוחנית הסובבת סביב ציר מוסרי או דתי, מחוסר ארציות.
"ישראל אינו כנסייה, פילוסופיה או דת, ישראל הוא עם במלוא מובן המילה, צאצאי אברהם יצחק ויעקב, וזקוק הוא לארץ כדי להתפתח, כמו כל אומה. הוא זקוק לארץ נבחרת כדי למלא את משימתו כעם סגולה.
"ביציאת מצרים נולדה אומה, ומצוותיה של תורת משה אינן מצוותיה של קהילייה דתית, כי אם של אומה מסודרת ובנויה, המעוגנת בגלגלי החברה, הכלכלה והמדינה, ככל אומה. ובאמת אי אפשר לקיים את רוב מצוותיה של התורה, כמעשרות שמיטה ויובל, בנין המקדש והעבודה בו, כי אם בארץ ישראל".
כדי לתפוס זאת, לא די בהכרת הערך הרוחני הכללי של ישראל. יש צורך בהבנה שמדובר בעם בעל בשורה חדשנית ויוצאת דופן לעולם כולו. האמונה בבריאת העולם מובילה לאמונה באומה שמוציאה את העולם הזה מחושך לאור. לשם כך יש צורך בלב רחב.