מנהיג מפלגת הירוקים בבריטניה, זאק פולנסקי, ספג הלילה (בין חמישי לשישי) מפלה פוליטית לאחר שנכשל בניסיונו להיבחר לפרלמנט הבריטי.
ההפסד הגיע בתום שבוע סוער במיוחד עבור המנהיג היהודי, שבמהלכו אישרה מפלגתו החלטה המגדירה את הציונות כגזענות וקוראת להקמת מדינה פלסטינית אחת בכל שטחי ארץ ישראל.
פולנסקי בן ה-43 התמודד במחוז הבחירה הולבורן וסנט פנקראס שבמרכז לונדון, על המושב שהתפנה בעקבות פרישתו של ראש הממשלה לשעבר קיר סטארמר. אלא שמועמדת מפלגת הלייבור, סגאל אבדי-וואלי, הצליחה לשמור על המושב עבור מפלגתה וזכתה ב-12,292 קולות, לעומת 8,928 קולות שקיבל פולנסקי.
על פי התוצאות שפורסמו בתקשורת הבריטית, מועמדת הלייבור גרפה כ-45% מהקולות, לעומת כ-33% למנהיג הירוקים. שיעור ההצבעה עמד על כ-39% בלבד, ירידה משמעותית לעומת הבחירות הכלליות בשנת 2024.
התוצאה מהווה מכה לשאיפותיו של פולנסקי להפוך את הירוקים לכוח מרכזי בשמאל הבריטי, אך גם חושפת את המחלוקות הפנימיות במפלגתו. ימים ספורים לפני הבחירות הצביעו חברי הירוקים בעד החלטה הקובעת כי הציונות היא גזענות וכי יש לתמוך בהקמת "מדינה פלסטינית דמוקרטית אחת בכל שטח פלסטין ההיסטורית, שבירתה ירושלים".
ההחלטה התקבלה בוועידת המפלגה בברייטון ברוב של 1,022 תומכים מול 813 מתנגדים. משמעותה המעשית היא תמיכה בהחלפת מדינת ישראל כמדינה יהודית במדינה אחת בכל השטח שבין הירדן לים.
פולנסקי עצמו לא השתתף בהצבעה, לאחר שעזב את ועידת המפלגה כדי להשתתף בקמפיין הבחירות בלונדון. היעדרותו לא מנעה את הביקורת שהופנתה כלפיו, בעיקר לנוכח העובדה שמדובר במנהיג יהודי שגדל בבית ציוני.
הסערה חרגה במהירות מגבולות בריטניה. מפלגת הירוקים האירופית הסתייגה מההחלטה והבהירה כי היא מנוגדת לעמדתה התומכת בפתרון שתי המדינות. גם בקרב הירוקים בגרמניה נשמעה ביקורת חריפה, לצד גינויים מצד ארגונים יהודיים וגורמים פוליטיים בבריטניה. בעקבות ההחלטה הודיע שר החוץ גדעון סער כי פולנסקי לא יורשה להיכנס לישראל.
הביקורת על התנהלותו של פולנסקי הגיעה גם מתוך מפלגתו. קרוליין לוקאס, שכיהנה בעבר כמנהיגת הירוקים והייתה חברת הפרלמנט הראשונה מטעמם, טענה כי פולנסקי שגה כשבחר שלא להשתתף בהצבעה.
בריאיון לתוכנית Newsnight של ה-BBC אמרה לוקאס כי היה עליו להפגין מנהיגות ולהביע עמדה ברורה. היא הוסיפה כי קיוותה שיתנגד בתוקף להצעה, שלדעתה הייתה פגומה מיסודה. לוקאס אף העריכה כי פולנסקי צפוי להתמודד עם ביקורת נוספת בתוך המפלגה בעקבות תוצאות הבחירות.
לאחר שהתברר כי הפסיד, נשאל פולנסקי על עמדתו ביחס להחלטה. בתשובתו התייחס לרקע המשפחתי שלו ולשינוי שעבר בהשקפותיו הפוליטיות. "גדלתי בבית ציוני וגדלתי על הרעיון שאותו אזור היה 'ארץ ללא עם עבור עם ללא ארץ'", אמר. "אבל ככל שהעמקתי ולמדתי, גיליתי שאני לא מאמין שזה נכון".
פולנסקי המשיך והאשים את ישראל במעשים חמורים כלפי הפלסטינים. "מה שאנחנו רואים הוא רצח עם מתמשך וגירוש של העם הפלסטיני. אני סבור שזהו מעשה גזעני בבירור", טען. עם זאת, גם בתשובתו לאחר ההפסד נמנע פולנסקי מלהודיע במפורש אם הוא תומך בהחלטת מפלגתו המגדירה את הציונות כגזענות.
המחלוקת סביב ההחלטה ליוותה גם את יריבתו מהלייבור. אבדי-וואלי מתחה ביקורת על עמדת הירוקים ואמרה כי תושבים רבים הביעו בפניה דאגה מההחלטה, במיוחד לנוכח הפגיעה האפשרית בתמיכה בפתרון שתי המדינות.
לאחר ניצחונה סיפרה אבדי-וואלי ל"גרדיאן" כי גם בשיחות עם הורים ליד שערי בתי הספר עלתה ביקורת על ההחלטה, שאותה תיארו כמפלגת. לדבריה, היא אינה מעוניינת לקחת חלק בשיח פוליטי מסוג זה.
מאחורי הניצחון של אבדי-וואלי עומד גם סיפור אישי יוצא דופן. היא הגיעה לבריטניה כילדה פליטה מסומליה, לאחר שמשפחתה נמלטה ממלחמת האזרחים במדינה. היא גדלה באזור קמדן בלונדון, ובהמשך נכנסה לפוליטיקה המקומית עד שמונתה לראשות המועצה המקומית.
כעת, בגיל 42, היא נבחרה לייצג בפרלמנט את האזור שבו מצאה משפחתה מקלט. בנאום הניצחון שלה התייחסה למשמעות האישית של התוצאה ואמרה כי מדובר ברגע מרגש עבורה, משום שהיא זוכה לייצג את הקהילה שקיבלה אותה ואת משפחתה וסייעה לעצב את חייה.
הניצחון מעניק רוח גבית גם לראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם, שנכנס לתפקידו בחודש יולי לאחר שסטארמר איבד את תמיכת מפלגת הלייבור. בחודשים שקדמו לחילופי השלטון הצליחו הירוקים לנצל את חוסר שביעות הרצון מהנהגת סטארמר ולמשוך אליהם מצביעים רבים מהשמאל.
בבחירות המקומיות שנערכו במאי רשמה מפלגת הירוקים הישגים משמעותיים בלונדון, בעיקר על חשבון הלייבור. פולנסקי ביקש להמשיך את המגמה והציג חזון להפיכת מפלגתו לתנועה "אקו-פופוליסטית", שתשלב מאבק סביבתי עם מדיניות כלכלית וחברתית שתמשוך מצביעים מאוכזבים ממפלגת השלטון.
אלא שמאז כניסתו של ברנהאם לתפקיד השתנתה התמונה. ראש הממשלה החדש אימץ עמדות שנועדו להשיב ללייבור את תמיכת מצביעי השמאל, ובהן קו תקיף יותר כלפי ישראל ומדיניות שאפתנית יותר ביחסים עם האיחוד האירופי.
על פי דיווח ברויטרס, השינוי הזה תרם לבלימת התנופה של הירוקים, שנסוגו בסקרים הארציים לאחר תקופה של התחזקות. מומחה הבחירות הבריטי פרופ' ג'ון קרטיס העריך כי הירוקים אמנם הפכו לכוח משמעותי יותר מבעבר, אך איבדו חלק ניכר מהתמיכה שהצליחו לצבור בתחילת כהונתו של פולנסקי.
למרות ההפסד, הירוקים ביקשו להציג גם את הצד החיובי של התוצאה. שיעור התמיכה במפלגה במחוז עלה ביותר מ-22 נקודות אחוז לעומת הבחירות הכלליות הקודמות, שבהן זכתה בכ-10% מהקולות בלבד. במפלגה טענו כי עצם ההתמודדות הצמודה יחסית באחד ממעוזי הלייבור מעידה על התחזקותם.
פולנסקי עצמו דחה את האפשרות שיפרוש מהנהגת המפלגה. הוא הדגיש כי מספר חברי הירוקים גדל משמעותית בתקופת כהונתו, מכ-60 אלף לכ-220 אלף, וטען כי אין לראות בתוצאה עדות לאובדן שליטה במפלגה.
בריאיון לאחר ההפסד אמר כי רבים מהמצביעים שפגש במהלך הקמפיין הסבירו לו שהם מעוניינים לתת הזדמנות לראש הממשלה החדש. "כל כך הרבה אנשים אמרו לי בפתח ביתם שהם רוצים לתת לאנדי ברנהאם הזדמנות", אמר פולנסקי. "ובכן, עכשיו יש לו הזדמנות. נראה מה הוא יעשה איתה".