איריס חיים
איריס חייםצילום: עוז שכטר

איריס חיים, אמו של החטוף יותם חיים שנהרג בשוגג מאש כוחות צה"ל ברצועת עזה יחד עם החטופים אלון שמריז וסאמר טלאלקה, פרסמה מכתב אישי וחריף המופנה לאלוף ניצן אלון, שבו היא מטיחה בו האשמות קשות על התנהלות מערך השבויים והנעדרים בתקופה שקדמה למות בנה.

חיים טוענת כי מידע מודיעיני, עדויות של חיילים ומפקדים וסימנים שהותירו החטופים בשטח לא זכו להתייחסות הראויה, וכי ניתן היה למנוע את מותם.

"שלום לך ניצן אלון", פתחה חיים את מכתבה. "יש לך שם מאוד יפה, שם של פריחה, צמיחה. מניצן לאלון". בהמשך קשרה בין שמו של האלוף לבין גורלו של בנה: "היית מפקד מחלקת השו"ן בתקופה שבה יותם שלי, שהיה גם הוא ניצן בתחילת דרכו, היה בעזה. הוא לא ימשיך לצמוח".

חיים טוענת כי בתקופה שבה שהו שלושת החטופים ברצועה התקבלו במערך השבויים והנעדרים דיווחים חוזרים על קולות בעברית שנשמעו מתוך אזורי הלחימה, אך לדבריה אלון דחה את האפשרות שמדובר בחטופים. "מחלקתך קיבלה הודעות אין ספור, סימנים ברורים ומידע מחיילים ומפקדים שהיו בשטח, על קולות שנשמעו צועקים בעברית, זלזלת. אמרת שוב ושוב שמדובר בפעולות של החמאס", כתבה.

בהמשך התייחסה האם לשלטים שהותירו שלושת החטופים במהלך ניסיונותיהם להיחלץ מהשבי. "בני יחד עם שניים מחבריו, אלון וסאמר, בתושיותם העצומה, כשהם מסתובבים מורעבים בסג'עייה, כשאתה יושב במקום נוח, ממוזג ומול שולחנות של אוכל, השאירו לך, כן לך!!! 2 שלטים שעליהם כתוב 3 חטופים הצילו. ואת המילה באנגלית sos".

לדבריה, גם לאחר גילוי השלטים לא בוצעו הבדיקות הנדרשות. "גם על זה אמרת שאין צורך לבדוק מעבר כי מדובר בפעולות משיכה", טענה.

חיים פירטה סימנים נוספים שלדבריה היו אמורים להצביע על נוכחות החטופים באזור, ובהם מחברת שנמצאה במהלך פעילות הכוחות והקלטות שבהן נשמעו קולותיהם. "מחברת שנמצאה עם כתב יד של חטופים במהלך הפעילות הוכיחה שיש חטופים במקום אך אתה העדפת להתעלם מכל סימן", כתבה.

עוד טענה כי תיעוד קולי של החטופים לא נבדק בזמן. "כלב שהקליט את קולותיהם של החטופים שזעקו שיצילו אותם, לא נבדק. הקולות של יותם ואלון נשארו במצלמה עד שיותם הובא לקבורה".

"הכי נורא מבחינתי מר ניצן אלון זה שאף פעם לא באת להסתכל לי בעיניים ולבקש ממני סליחה", כתבה.

לדבריה, במקום לקבל אחריות על הכשלים, הוטלה האשמה על החיילים בשטח. היא אף טענה כי החייל שירה פעל בעקבות פקודה שקיבל, טענה שלא בוססה במכתב ושאינה תואמת את ממצאי התחקיר בדבר הירי בניגוד להוראות הפתיחה באש. "את הבן שלי יכולת להציל. הוא לא חיכה לעסקה הוא ברח בעצמו", כתבה.

"בוש והיכלם. לך הביתה בבושת פנים עוד לפני שיעשו חקירה אודות כשלון היחידה העלובה שלך", כתבה, וחתמה בהאשמה חריפה: "אין לך זכות לפתוח את הפה שלך אחרי חלקך הישיר במות הבן שלי".