לקראת יום ההילולא של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שיחול בג' בחשוון, חושף רבה של אור יהודה, הרב ציון כהן, סיפור אישי ומרגש מילדותו בשדרות, על מפגש אחד עם הרב שהותיר בו חותם עמוק והוביל אותו להחלטה יוצאת דופן, כשהיה בסך הכול תלמיד בכיתה ד'.
"אני רוצה לספר על הקשר הנפשי, על האהבה הגדולה ביני לבין מרן, מאור ישראל, שהטביע את חותמו לדורי דורות ולנצח נצחים", פתח הרב כהן את דבריו.
"כשהייתי בכיתה ד', מזכיר המועצה הדתית בשדרות, שמעון אביטן, זכר לטוב, שלח הזמנה ברחבי שדרות על בואו של הרב הראשי לתל אביב-יפו, הרב הגאון הגדול, הרב עובדיה יוסף. הגעתי עם קבוצה של חברים לשיעור וישבתי בבית הכנסת 'תורה וחיים' בשדרות".
הרב כהן אינו מסתיר את העובדה שבאותם ימים, כילד צעיר, לא הצליח להבין את עומק הדברים שנאמרו בשיעור. אלא שדווקא סיפור אחד שסיפר מרן נחרת בזיכרונו והפך לנקודת מפנה בחייו. "היה שיעור הלכתי, ואת הצד ההלכתי, אני חייב להודות, לא הבנתי. אבל היה סיפור שתפס אותי מאוד. הרב סיפר את הסיפור של הצמח צדק. כשהצמח צדק היה ילד בחדר, עשו תחרות בין התלמידים. היה פעמון במקום גבוה, והתחרות הייתה מי יטפס ויצליח לתת מכה בפעמון".
"הראשון עולה ונופל, החמישי, העשירי, החמישה עשר, העשרים. אני כבר לא זוכר כמה תלמידים עלו. כולם ניסו ולא הצליחו. ואז הגיע הצמח צדק, שהיה אז ילד. במקום שכולם נפלו, הוא טיפס והצליח להגיע לפעמון ולתת בו מכה. כולם התחילו למחוא כפיים".
"האדמו"ר הזקן, שהיה גר מעל החדר, הוציא את הראש ושאל: לשמחה מה זו עושה? אמר לו הנכד: 'סבא, אני הצלחתי במקום שכולם נכשלו'. קרא לו הסבא ואמר: 'בוא, בוא נכדי היקר'. כשהגיע אליו שאל אותו: 'איך זה שאתה הצלחת במקום שכולם הפסידו?'".
"הילד ענה לו: 'סבא, אני ראיתי שכולם היו מסתכלים למטה ומסתכלים למעלה, מסתכלים למטה ומסתכלים למעלה. אני הייתי חדור מוטיבציה שאני אטפס ואצליח. כל הזמן הסתכלתי רק למעלה, עד שהגעתי ונתתי מכה בפעמון'".
בשלב הזה, מספר הרב כהן, הגיע המסר של מרן הרב עובדיה יוסף, מסר שהילד משדרות לא שכח עד היום. "מרן הסביר את היסוד הגדול הזה: 'בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת'. בעניינים שמימיים, בעניינים רוחניים, תמיד תסתכל למעלה. תמיד תראה את אלה שיותר טובים ממך, אלה שלומדים יותר טוב ממך, שמתנהגים יותר טוב ממך. שתהיה קנאת סופרים, שתמיד תרצה להתעלות".
"אבל בעניינים ארציים, גשמיים, אל תסתכל על מה שאין לך. אל תגיד שכל החברים שלי בכיתה יש להם ולי אין. תסתכל על אלה שאין להם את מה שיש לך. בשמיים ממעל, ובארץ מתחת".
ואז הגיע הרגע ששינה את חייו. "אני שומע את הדברים האלה, ואחרי הדרשה אני חוזר הביתה. אני מגיע לסבא שלי ואומר לו: 'סבא, אני בעזרת השם אהיה פה הרב של שדרות, ואני אדרוש פה מעל הבמה הזאת, היכן שהרב עובדיה דרש'".
ההצהרה של הילד הצעיר לא נותרה רק בגדר חלום. בחלוף השנים גדל הרב ציון כהן בתורה, נכנס לעולם הרבנות וכיהן בתפקידים רבניים כרב מועצת שער הנגב ובהמשך כרבה של העיר אור יהודה. מי שליווה אותו והשפיע על דרכו היה לא אחר ממרן הרב עובדיה יוסף עצמו. "אנחנו כולנו חייבים הכרת הטוב למרן הרב עובדיה. מרן השפיע עליי והקרין עליי אהבה גדולה. הוא שלח אותי גם לשער הנגב וגם לרבנות באור יהודה", סיפר הרב כהן.
"הרב עובדיה הפיץ אור בעולם כולו, בספריו, בתורתו המיוחדת, בהרבצת התורה, בזיכוי הרבים, באהבת ישראל שאין לה ערך ואין שני לה. האהבה הגדולה הזאת היא אהבה שמרן גם השפיע והקרין עליי. כמה אנחנו צריכים להיות חדורי הכרת הטוב לכל מי שהיטיב עמנו. וכמה הכרת הטוב אנחנו חייבים למרן הרב עובדיה, על כל מה שעשה למען התורה ולמען עם ישראל".