יום שישי אחר הצהריים, מלחמת יום הכיפורים. כוחות צה"ל כבר חצו את תעלת סואץ ונמצאים בשטח מצרים. אחד החיילים פונה אל חכם ישועה בן שושן ז"ל ומבקש לדעת היכן בדיוק הם נמצאים.
כמה קילומטרים עברו מאז חציית התעלה? האם הם נמצאים צפונית לנקודת החצייה או דרומית לה? אלא שבמקום לקבל תשובה גיאוגרפית, החייל שומע תשובה אחרת לגמרי, כזו שמבטאת את תפיסת עולמו של הרב גם בעיצומה של המלחמה.
את הסיפור המיוחד חשף הרב חיים בן שושן בשיעורו השבועי לפרשת בראשית, כאשר סיפר על אביו ועל הדרך שבה בחר להשיב לחייל בשטח מצרים. "אבא ידע, הבין מה שהוא שואל, וידע גם מה לענות לו", הדגיש הרב, כדי להבהיר שלא מדובר באי הבנה של השאלה, אלא בבחירה מכוונת להשיב לה ממקום אחר.
באותו רגע, כך סיפר בנו, הרים חכם ישועה בן שושן את ידיו לשמיים ואמר: "אנחנו נמצאים ב'ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם'". במקום לציין נקודה על המפה או מרחק מתעלת סואץ, הוא בחר להזכיר את הפסוקים הנאמרים עם כניסת השבת, ולהפנות את תשומת הלב אל הקדושה המלווה את עם ישראל בכל מקום שבו הוא נמצא.
הרב חיים בן שושן חזר בשיעורו על משמעות התשובה והדגיש כי אביו ביקש לומר משהו עמוק יותר על מקומו של יהודי בעולם. "זה המקום שלנו. המקום שלנו זה ב'ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם'", אמר. גם כאשר חיילי צה"ל נמצאים מעבר לתעלה, בשטח מצרים ובעיצומה של מלחמה, קדושת השבת והאמונה אינן תלויות במיקומם הגיאוגרפי.
הסיפור השתלב בשיעור שעסק בקדושת השבת ובמשמעות אמירת "ויכולו", הנאמרת שלוש פעמים בכל ליל שבת: בתפילת ערבית, לאחר התפילה ובקידוש בבית. הרב הסביר כי אין מדובר רק באמירת פסוקים המתארים את השלמת בריאת העולם, אלא בעדות של האדם על מעשה בראשית ועל מלכותו של הקדוש ברוך הוא.
בדבריו הזכיר הרב את מאמר חז"ל שלפיו כל האומר "ויכולו" בערב שבת נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, ואף זוכה למחילת עוונות. "אתה נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית כשאתה אומר ויכולו", הסביר, והדגיש את המשמעות הרוחנית של האמירה החוזרת בכל שבת.
על רקע הדברים, תשובתו של חכם ישועה בן שושן לחייל במלחמת יום הכיפורים מקבלת משמעות נוספת. השאלה שנשאלה הייתה פשוטה ומעשית, ונגעה למיקומם של הכוחות לאחר חציית התעלה. אולם תשובתו של הרב ביקשה להצביע על נקודת מבט אחרת: גם כאשר המציאות סביב האדם משתנה, וגם כאשר הוא נמצא בשדה הקרב, הקשר שלו לקדוש ברוך הוא ולקדושת השבת נותר בעינו.
בהמשך השיעור הרחיב הרב חיים בן שושן את הדברים מעבר לסיפור המשפחתי, וקשר בין מלחמת יום הכיפורים לבין המלחמה שפרצה בשמחת תורה. הוא התייחס לאירועים הקשים שעברו על עם ישראל ולמשמעות האמונית שהוא מוצא בהם, מתוך תפיסה שלפיה גם בתקופות של מלחמה ומשבר פועלת ההשגחה האלוקית.
"הקב"ה מסבב ומגלגל את הכול, והוא מביא את ישראל לתיקונם ולשלמותם, והכול בהשגחה העליונה", אמר הרב, והציג את האמונה בהשגחה כיסוד להבנת המאורעות העוברים על עם ישראל.
הרב התייחס גם לעיתוי חזרת החטופים בשנה שעברה, וראה בו ביטוי לקשר שבין האירועים הלאומיים לבין מועדי ישראל. "החטופים שחזרו שנה שעברה, הם לא חזרו בשבעה עשר בתמוז, הם חזרו בערב שמחת תורה. זה הימים שלנו, זה שמחת תורה, זה הציר, זה יום הכיפורים", אמר.
כך חזר השיעור אל אותו רגע ממלחמת יום הכיפורים, שבו ביקש חייל לדעת היכן הוא נמצא מעבר לתעלת סואץ. חכם ישועה בן שושן הבין היטב את השאלה, אך בחר להשיב עליה במילים שהפכו, עשרות שנים לאחר מכן, למסר שבנו ממשיך להעביר: "אנחנו נמצאים ב'ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם'".