יו"ר מפלגת ישר, הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במיל' גדי איזנקוט, התארח היום (ראשון) באולפן הפודקאסטים של ערוץ 7 בירושלים לריאיון מקיף, שבו התייחס לשורת סוגיות ביטחוניות ופוליטיות, בהן האחריות למחדל 7 באוקטובר, פרשת המסמך שהעביר המזכיר הצבאי אבי גיל לראש הממשלה, המשך העברת הכספים לעזה, היחסים עם שותפיו האפשריים לממשלה והמאבק על קולות הציבור הדתי-לאומי.
במהלך השיחה מתח איזנקוט ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הבהיר כי הוא אינו מונע משנאה אישית כלפיו. הוא הציג את ארבעת העקרונות שלפיהם יבחר את שותפיו לקואליציה, הסתייג מעמדותיו של יאיר גולן בנוגע למכינת עלי והצהיר כי הוא תומך בהתיישבות יהודית ביהודה ושומרון, אך מתנגד לבנייה שאינה חוקית.
הריאיון נפתח בפרסום ב"ישראל היום" על המשך העברת כספים וסיוע לרצועת עזה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. איזנקוט, שהיה חבר בקבינט המלחמה במעמד משקיף בשמונת החודשים הראשונים למלחמה, הביע תדהמה מהפרטים ואמר כי נחשף אליהם לראשונה באותו בוקר.
"זה אירוע בלתי סביר בעליל. אני ישבתי בקבינט שמונה חודשים ראשונים למלחמה, אני לומד על זה היום. זה אירוע חמור מאוד שמחייב הפסקה", אמר.
איזנקוט ביקש להבחין בין הוויכוח על הכנסת הכספים הקטאריים לרצועה לפני 7 באוקטובר לבין הפרסום הנוכחי. לדבריו, בעוד שבעבר התנהל ויכוח על נחיצות המהלך, המשך העברת הסיוע לאחר הטבח מחייב חקירה.
הוא התייחס גם לאחריותו האישית לאישור העברת הכספים בתקופת כהונתו כרמטכ"ל. "אני מכיר את הסיבוב הקודם שבו אחרי דיונים רבים אני אישרתי כרמטכ"ל את ההכנסה של החמישה עשר מיליון דולר הראשונים, מתוך הבנה שזה יכסה את הפער וימנע רעב, כמו שהמועצה לביטחון לאומי של נתניהו, של מדינת ישראל הציעה".
לדבריו, המצב השתנה כאשר התברר שחלק מהכספים הגיעו לזרוע הצבאית של חמאס. "הבעיה התחילה חצי שנה אחרי, כשהייתה הידיעה ברורה שארבעה מיליון דולר מתוך התקציב עוברים לזרוע צבאית. בשלב הזה כבר לא הייתי חצי שנה בתפקיד".
על הפרסום הנוכחי אמר: "זה פשוט רעידת אדמה. צריך לעצור את זה מיד ולחקור איך זה קרה".
המחדל והאחריות האישית
בהמשך התייחס איזנקוט לפרשת המסמך שהעביר המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אבי גיל, ולהתרעות שהגיעו לישראל לפני מתקפת 7 באוקטובר.
כאשר נשאל אם ראש ממשלה אחר היה מצליח למנוע את הטבח, השיב כי רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לקבוע את מלוא האחריות.
"חייבת לקום ועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה, שלא תשאיר אבן על אבן, תבדוק את האמת כהווייתה. מה קרה ביום הזה, מה קרה חודש לפני ומה קרה עשור לפני", אמר, והתחייב כי ועדה כזאת תמונה בתוך שבועיים מכינון הממשלה הבאה.
איזנקוט הצביע על מה שהוא רואה ככשל המרכזי בתפיסת הביטחון של נתניהו: ההעדפה להשאיר את חמאס בשלטון ברצועת עזה.
"הבעיה המרכזית הייתה התפיסה. התפיסה או הקונספציה של נתניהו, שהתעמתנו איתו הרבה מאוד, שהוא העדיף את חמאס כריבון ושולט ברצועת עזה. אני חשבתי, כמו שאר מערכת הביטחון, שהרשות הפלסטינית זו רעה גדולה, אבל היא הרבה יותר טובה מאשר חמאס".
לדבריו, ישראל החזיקה בתוכניות התקפה והגנה שנועדו להתמודד עם חמאס, ובהן תוכנית "מכת ברק", שפותחה במשך ארבע שנים בתקופת כהונתו כרמטכ"ל. "זה היה להכניס שמונה גדודים של חמאס ולקבור אותם באדמה", תיאר את התוכנית.
אלא שלטענתו, התוכנית בוזבזה במהלך מבצע שומר החומות בשנת 2021. "לצערי הרב, זה בוזבז ברשלנות בשומר חומות. התוכנית לא בוצעה, היא בוצעה בצורה רשלנית. חמאס הבין שיש פה טריק".
הוא מתח ביקורת גם על האופן שבו הציגו נתניהו ובכירי מערכת הביטחון את תוצאות המבצע. "זו הייתה שגיאה נוראית ובזבוז של יכולת".
איזנקוט התייחס להתרעה שהעביר סופיאן אבו זיידה במחצית ספטמבר, ולפיה "האדמה תרעד", ולטענתו כי ראש השב"כ הביא לנתניהו תוכנית לסיכולים. לדבריו, הנושא עלה במסמך של אבי גיל בראשית אוקטובר, אך נתניהו לא אישר את התוכנית.
"שורה תחתונה, זה אירוע של התרשלות פושעת. זו לא שגיאה, זו התרשלות פושעת של כל מי שהיה בשרשרת הפיקוד הצבאית והמדינית", אמר. הוא הוסיף כי בעיניו, מי שנשאו באחריות פיקודית ומדינית למחדל אינם ראויים להמשיך בתפקידי פיקוד ושלטון בישראל.
כאשר נשאל על דרישת משפחות שכולות לבחון גם את חלקה של מערכת המשפט באירועים שקדמו לטבח, דחה את הקשר בין בית המשפט למחדל.
כדוגמה לאחריותם של מפקדים ומנהיגים לפעול על בסיס מידע מודיעיני, סיפר על החלטות שקיבל בשנת 2018, בעקבות מידע שלפיו יחיא סינוואר הורה לאלפי פלסטינים לחצות את הגדר ולחטוף חיילים.
"אני מיד הגדלתי את הפרימטר ממאה לשלוש מאות מטר, שיניתי את הוראות הפתיחה באש. אמרתי כל מי שנכנס לפרימטר חוטף כדור", סיפר.
בהתייחס לאחריותו האישית למחדל הודה כי גם הוא יכול לבחון החלטות שקיבל כרמטכ"ל. "אני יכול לשאול את עצמי שאלות איפה אני שגיתי. ואני אומר, וואלה, איך לא ראיתי את זה שהמחנות צמודים לקו הגבול, למרות שהם נבנו עשור לפני שהתמניתי לרמטכ"ל. הייתי צריך להורות על פריסה אחרת, על איכות אחרת".
עם זאת, הדגיש כי הכין את צה"ל לתרחיש של מתקפת פתע רחבה, ואף סיפר על תרגיל שנערך בדצמבר 2016 ודימה חדירת מאות מחבלים, השתלטות על שכונות בשדרות ועל תחנת המשטרה בעיר ופגיעה ביישובים נוספים.
"אני לא יכול להיות אחראי על אירוע שהתרחש חמש שנים אחרי שסיימתי תפקיד", הבהיר.
אשליית הניצחון המוחלט
איזנקוט מתח ביקורת על התנהלות הממשלה במלחמה ועל השימוש במונח "ניצחון מוחלט".
לדבריו, מטרת המלחמה המקורית הייתה השמדת הכוח הצבאי והשלטוני של חמאס בתוך שנה, אך גם לאחר שלוש שנים לא הושגה המטרה.
"ראש הממשלה נתניהו הוסיף נתון נוסף של ניצחון מוחלט. אני חשבתי בזמן אמת שזו איוולת להגיד את זה. ניצחון מוחלט אחרון הושג ב-45' נגד יפן וגרמניה. המציאות היום היא מורכבת יותר".
לדבריו, ישראל הייתה צריכה להתמקד בפירוק כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס, בהקמת שלטון אחר ברצועה ובהובלת תהליך ארוך שיבטיח כי מתקפה דוגמת 7 באוקטובר לא תחזור.
איזנקוט הזכיר את ניסיונו כמפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון בשנת 2003, בתקופת פיגועי ההתאבדות, וטען כי בתוך כשנה ורבע הצליח צה"ל להכריע את גל הטרור.
הוא הוסיף כי לצד ההישגים הצבאיים במלחמה, התוצאה האסטרטגית אינה מספקת. "מנהיגות נבחנת במבחן התוצאה, בהשגת מטרות המלחמה. כשאני רואה את כל זירת המלחמה, מטרות המלחמה לא הושגו בשום מקום, זולת השבת החטופים".
איזנקוט טען כי ארצות הברית נטלה לידיה את האחריות להסדרים באיראן, בעזה ובלבנון, במקום ממשלת ישראל. עם זאת, הבהיר כי כל הסכם שהממשלה התחייבה לו מול האמריקנים יחייב גם אותו, וכי יעמוד על מימושו.
האיום האיראני נמשך
בשאלת האפשרות לתקיפה ישראלית נוספת באיראן הביע איזנקוט עמדה ברורה נגד התגרענות צבאית איראנית, אך הסתייג מהצורך בפעולה מיידית.
"ישראל צריכה לעשות הכול, כולל לתקוף את איראן, כדי למנוע יכולת גרעין צבאית באיראן. מהמידע שעומד לרשותי היום, אני לא רואה שום דבר שהוא דחוף לשבועיים הקרובים".
לדבריו, מאחר שצה"ל הוא צבא העם והחלטות מסוג זה מחייבות הסכמה לאומית רחבה, נכון להשאיר את ההכרעה לממשלה שתיבחר.
איזנקוט שיבח את ההישגים הצבאיים במלחמה, ובכללם חיסולם של חסן נסראללה, יחיא סינוואר, מוחמד דף ובכירי ההנהגה האיראנית. הוא אף ציין כי שיבח את נתניהו על ההחלטה לצאת למתקפה נגד תוכנית הגרעין.
על חיסול נסראללה סיפר כי כבר במלחמת לבנון השנייה, כאשר כיהן כראש אגף המבצעים, נעשה ניסיון לחסלו. לדבריו, צה"ל תקף בונקר שבו שהה באמצעות 23 טונות של חומר נפץ, אך נסראללה שרד. "אני מברך על החיסול שלו עשרים שנים אחרי", אמר.
כאשר נשאל על דבריו של יאיר גולן נגד חיסולו של המנהיג האיראני עלי חמינאי, הבהיר כי עמדתו שונה.
"אני נשאלתי ואמרתי שזה חיסול צודק, משתי סיבות. אחד, הוא המפקד הצבאי העליון באיראן, ושניים, האיראנים שלחו רחפן נפץ לבית ראש הממשלה כדי לפגוע בראש ממשלת ישראל. לכן החיסול שלו הוא נכון ולגיטימי".
פועלים מעזה לא
אחת הטענות שאיזנקוט ביקש להפריך נגעה לעמדתו בסוגיית הכנסת פועלים פלסטינים לישראל. הוא הבהיר כי בתקופת כהונתו כרמטכ"ל התנגד להכנסת פועלים מרצועת עזה, וקשר את המדיניות להשבת גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול.
"כרמטכ"ל, אני הוריתי לא להכניס פועל אחד במשך ארבע שנים. המדיניות שלי הייתה שלא יצא פועל אחד עד שאני אשתתף בהלוויה של גולדין ושאול". לדבריו, לאחר שסיים את תפקידו שונתה המדיניות בתקופות כהונתם של נתניהו, בנט ולפיד, ומספר הפועלים מעזה שהורשו להיכנס גדל בהדרגה. "שלושתם אפשרו בהתחלה 17 אלף פועלים, אחרי זה 20. זו הייתה שגיאה חמורה מאוד". איזנקוט הבהיר כי דבריו בעבר על הכנסת כ-120 אלף פועלים התייחסו לפועלים מיהודה ושומרון בלבד.
לדבריו, כיום עשרות אלפי פועלים פלסטינים עובדים בהתיישבות ובאזורי התעשייה ביהודה ושומרון, לצד עובדים בבתי חולים ובחקלאות בבקעת הירדן. הוא סבור כי יש להסדיר את כניסתם של פועלים נוספים דרך המעברים, בכפוף לבדיקות שב"כ, במקום לאפשר כניסה בלתי חוקית.
"הרי יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, לא יסכים שלא ייכנסו 14 אלף פועלים פלסטינים לאזור תעשייה ברקן, נכון? ואי אפשר להאשים אותו בשמאלנות. ולכן זה לא עניין של שמאל או ימין".
הוא הודה כי בריאיון קודם אמר בטעות "רצועת עזה" כאשר התכוון ליהודה ושומרון, והבהיר: "מרצועת עזה לא יצא מבחינתי במאה השנים הקרובות פועל אחד".
העריקים של נתניהו
בחלק הפוליטי של הריאיון נשאל איזנקוט על הפרסום שלפיו בליכוד מחפשים חברי כנסת ממפלגות אחרות שיסכימו לערוק לאחר הבחירות כדי לאפשר לנתניהו להקים ממשלה. "אצלי לא יהיה סילמן ושיקלי", הצהיר.
לדבריו, חברי רשימתו נבחרו לאחר שיחות אישיות שבהן התרשם מנאמנותם לעקרונות המפלגה ולמדינה, והוא לא דרש מהם לחתום על התחייבות מיוחדת.
"אני משוכנע בנאמנות שלהם למדינה ובנאמנות שלהם לאתיקה. כשדיברתי איתם לא ביקשתי מהם לחתום על כלום". הוא מתח ביקורת על פוליטיקאים שנבחרו במסגרת מפלגתית אחת ועברו לאחרת, והזכיר כי כאשר הוא ומתן כהנא החליטו לעזוב את מסגרתם הפוליטית, הם התפטרו מהכנסת.
אלא שבהמשך הפנה את הדברים לעבר נתניהו והצהיר כי דווקא בליכוד יש סיבות לדאגה. "אני יכול להגיד לך שאני מדבר עם חברי כנסת מהליכוד, כולל בימים האחרונים. נתניהו צריך להיות מודאג ממה שקורה אצלו". איזנקוט הוסיף כי הוא משוכנע שניסיונות להביא עריקים ממפלגת ישר ייכשלו.
ממשלה בלי ערבים
איזנקוט נשאל כיצד יוכל להקים ממשלה אם מפלגות האופוזיציה לא ישיגו רוב של 61 חברי כנסת, והאם יהיה מוכן להסתמך על תמיכת המפלגות הערביות.
בתשובתו הציג ארבעה עקרונות שלדבריו יהוו תנאי לכניסה לממשלתו: הכרה בישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית; קבלת ערכי מגילת העצמאות; חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכלל האזרחים, יהודים, ערבים וחרדים; והכרה בחובה לפרק את הכוח הצבאי והשלטוני של חמאס.
"כשאני מסתכל על המפלגות הערביות, אני לא רואה אף מפלגה ערבית שמקבלת את ארבעת העקרונות. לכן זה לא רלוונטי בכלל לשאול אותי על איקס או וואי", אמר.
כאשר נשאל במפורש אם יו"ר רע"ם מנסור עבאס יכול להיות חלק מממשלתו, השיב: "עובדתית, מנסור עבאס לא מקבל את ארבעת העקרונות, לכן הוא לא חלק מהממשלה שלי". בהמשך הבהיר כי גם הרשימה המשותפת אינה יכולה להיות שותפה לממשלתו על בסיס העקרונות הללו. איזנקוט לא התחייב כי לא יסתייע בהצבעה מבחוץ של מפלגות שאינן חברות בקואליציה, אך הדגיש כי הוא מבקש להקים ממשלה הנשענת על מפלגות ציוניות וממלכתיות.
החרדים חייבים להתגייס
איזנקוט התייחס בהרחבה גם לאפשרות של שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות לאחר הבחירות, והבהיר כי מבחינתו חובת השירות היא תנאי יסודי לכניסה לממשלה. לדבריו, אף שקיים ערוצי שיח עם נציגים חרדים, הוא אינו מתכוון להציע להם את ההסדרים שהם מקבלים כיום מנתניהו.
הוא סיפר כי נציג בכיר מטעם המפלגות החרדיות פנה אליו כדי לבדוק אפשרות להגיע להבנות פוליטיות. "הם אמרו לי גם בשיחה שיש על מה לדבר, אבל אמרתי, איתי, אם אתם חושבים שתקבלו את הפופוליסטיקה שאתם מקבלים מנתניהו, לא יקום ולא יהיה. אני אדם של עקרונות, אני אדם של מחויבות למדינה ולצבא".
איזנקוט קשר את עמדתו למחיר האישי ששילמה משפחתו במלחמה, אך הדגיש כי מדובר מבחינתו בסוגיה לאומית החורגת מהשכול הפרטי. הוא הזכיר את נפילת בנו ושני אחייניו ואת אלפי ההרוגים במלחמה, ואמר כי המשך הפגיעה במעמדו של צה"ל כצבא העם מסכן את עתידה של ישראל.
עם זאת, הוא ביקש להבחין בין התנגדותו להשתמטות לבין יחסו לעולם התורה. לדבריו, הוא מכבד את לומדי התורה ומוכן לקבוע הסדר מדורג שיאפשר לחלק קטן מהם להמשיך בלימודיהם.
"יש לי כבוד גדול לעולם התורה. אני אאפשר במספרים של שלושה אחוז בשנה ולעשות את זה בצורה מדורגת, לא באחת", אמר.
איזנקוט הבהיר כי אינו שותף לעמדה שלפיה יש לגייס את כל תלמידי הישיבות באופן מיידי. "אני מתבטא אחרת מהשותפים שלי. אני רואה בהם אחים, אבל אחים שטועים בדרך. הם צריכים להבין ששעה קשה לישראל, המציאות הזאת תימשך עוד הרבה מאוד שנים".
ביקורת חריפה במיוחד הפנה כלפי יו"ר ש"ס אריה דרעי, שעמו, לדבריו, היו לו יחסים טובים בעבר. איזנקוט סיפר כי בתקופת כהונתם בקבינט המלחמה הם השתתפו בהחלטות על פעולות צבאיות שבהן חיילים סיכנו את חייהם.
"לא יכול להיות שתרצה להשתייך לקבינט המלחמה, אבל בו בזמן תתנגד לגיוס לצה"ל ותהיה גאה בשלושת הנכדים שלך שמעריקים. זה דבר שהוא לא מתכנס, זו אנטי-מנהיגות", תקף.
כאשר נשאל אם יהיה מוכן לוותר על הקמת ממשלה במקרה שהחרדים יסרבו לקבל את עקרונותיו, השיב בחיוב. לדבריו, הוא מעדיף להגיע לסיבוב בחירות נוסף מאשר להקים ממשלה שתוותר על חובת השירות.
"גם אם זה אומר ללכת לסיבוב בחירות נוסף", הבהיר, והוסיף כי הוא פועל להשגת רוב של 61 עד 63 חברי כנסת ציוניים וממלכתיים.
האפשרויות להקמת ממשלה
לצד התנאים הנוקשים שהציג, איזנקוט הודה כי תוצאות הבחירות עלולות ליצור מציאות פוליטית מורכבת, שבה אף אחד מהגושים לא יוכל להקים ממשלה יציבה.
הוא מנה כמה אפשרויות, ובהן ממשלת אחדות, ממשלת מיעוט בראשות נתניהו שתוביל לבחירות נוספות, או ניסיון להרחיב את הגוש הציוני והממלכתי באמצעות מפלגות נוספות.
בהקשר זה הזכיר את עופר וינטר ואת יועז הנדל כמי שעשויים להיות שותפים אפשריים, אם יעמדו על התנגדותם לחוק השתמטות ועל הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
"אני שומע את עופר וינטר, אני חושב שהוא התברבר קצת, אבל הוא מתחיל להתמקד שהוא לא ייתן יד למי שלא מסכים לוועדת חקירה ממלכתית, למי שרוצה ללכת לחוק השתמטות, ויכול מאוד להיות שאפשר לשתף פעולה איתו".
איזנקוט הוסיף כי גם עמדותיו של הנדל עשויות לאפשר שיתוף פעולה. "האפשרויות הן הרבה יותר רחבות מארבע מפלגות הבסיס", אמר.
עם זאת, הוא הבהיר כי אינו רואה בממשלה צרה שתישען על היעדרותם של חברי כנסת מהצבעות פתרון רצוי. "זאת תהיה מציאות רעה מאוד. אני אעשה מאמצים להביא עוד מפלגות ציוניות, כי נדרשת לישראל קואליציה רחבה עם ממשלה שתביא להסכמה לאומית רחבה".
דברי הבלע של יאיר גולן על מכינת עלי
אחד הרגעים הבולטים בריאיון הגיע כאשר איזנקוט נשאל על יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן ועל דבריו בנוגע לסגירת המכינה הקדם-צבאית בעלי.
איזנקוט, שרואה בגולן שותף אפשרי להחלפת הממשלה, לא ניסה להגן על דבריו והביע התנגדות נחרצת לסגירת המכינה. "אני הופעתי במכינת עלי. קיבלו אותי תמיד בכבוד רב. היה שיח מכובד מאוד גם עם הרב יגאל לוינשטיין, שאני מכיר אותו הרבה מאוד שנים, וגם עם הרב סדן, שאני מכיר אותו הרבה שנים, וגם עם התלמידים עצמם".
הוא קשר את עמדתו גם לנפילתו של בנו גל, שנלחם לצד בוגר המכינה, והדגיש כי מדובר מבחינתו בקשר אישי עמוק. "מבחינתי זו ברית עולם. הבן שלי גל נהרג עם צמד הברזל שלו שלמד בעלי שלוש שנים, אז אני אהיה האחרון שיעלה על דעתו לסגור את עלי".
איזנקוט הזכיר את תרומתם של בוגרי המכינה לצה"ל ואת המחיר הכבד ששילמו במהלך השנים. הוא סיפר גם על קשריו עם משפחת פרץ ועל ביקוריו בבית המשפחה בעקבות נפילת בניה.
"יש לי ביקורת קשה על האמירה הזאת. אפשר למתוח ביקורת על תכני לימוד בעלי, על אמירה של רב כזה או רב אחר, אבל עלי מקום שצריך להוקיר לו כבוד רב בחברה הישראלית. התרומה לצה"ל ולפיקוד של צה"ל היא ענקית. לכן אני דוחה את האמירות שלו".
כאשר נשאל אם התבטאויותיו של גולן פוגעות בסיכוייו לזכות בתמיכת הציבור הדתי-לאומי, ביקש איזנקוט להפריד בין מפלגתו לבין מפלגות אחרות בגוש. "יאיר גולן רץ לבחירות, לא יחד איתי", הבהיר, והציג את הייצוג של אנשי הציונות הדתית ברשימתו.
הוא הזכיר בין היתר את מתן כהנא, חילי טרופר, שירה שפירא, אורית פרקש ואליסף פרץ, ואמר כי נבחרו בזכות יכולותיהם ולא רק בשל השתייכותם המגזרית. "אני חושב שהאנשים שנמצאים אצלי מייצגים עבור הציונות הדתית את הציונות הדתית במיטבה", אמר.
דתיים ונשים בצה"ל
סוגיה נוספת שבה ביקש איזנקוט להעמיד דברים על דיוקם הייתה פקודת השירות המשותף בצה"ל, שנקבעה בתקופת כהונתו כרמטכ"ל, והטענות שלפיהן הוא אחראי לשילוב נשים בתפקידי לחימה באופן הפוגע באורח חייהם של החיילים הדתיים.
לדבריו, כאשר נכנס לתפקיד גילה כי פקודת השילוב הראוי בוטלה כמה שנים קודם לכן, וכי לא קיימים כללים מחייבים וברורים בנוגע לשירות המשותף. "כשאני נכנס לתפקיד, צה"ל דומה בעיניי לעיר ללא רמזורים", תיאר.
הוא סיפר כי החליט להסדיר את הנושא באמצעות פקודה שתקבע מה מותר ומה אסור בשירות משותף של חיילים וחיילות, תוך הפרדה במגורים ובשירותים ומתן מענה לחיילים דתיים שאינם מעוניינים לשרת בגדודים מעורבים.
איזנקוט הדגיש כי התייעץ עם רבנים ועם ארגוני נשים לפני פרסום הפקודה בשנת 2016. לדבריו, למרות הסערה הציבורית שהתעוררה, קיבל מכתב תמיכה מהרב חיים דרוקמן זצ"ל, הרב אלי סדן והרב יעקב מדן.
"קיבלתי מכתב ששמור איתי עד היום מהרב דרוקמן זיכרונו לברכה, מהרב סדן ומהרב מדן, שנתנו לי גיבוי כרמטכ"ל שאני עושה את הדבר הנכון".
בהמשך התייחס להחלטתו להקים פלוגת טנקים של נשים, והבהיר כי לא הייתה כוונה להקים צוותי טנקים מעורבים של גברים ונשים.
"אני החלטתי בעקבות ביקור בדרום להקים פלוגת טנקים של נשים בלבד, ואמרתי לא יהיה צוות מעורב. קבעתי כללים ועקרונות ואמרתי נעשה פיילוט".
לדבריו, הפיילוט הוכתר בהצלחה, ופעילותן של הלוחמות ב-7 באוקטובר הוכיחה את חשיבות ההחלטה.
"בפועל בשבעה באוקטובר פלוגת הנשים הזו הצילה יישובים, הצילה יהודים. הנשים לחמו בגבורה. זה בדיוק בהתאם לפקודת השירות המשותף".
איזנקוט הוסיף כי פקודת השירות המשותף משמשת כיום גם את הציבור הדתי, כאשר מתגלות חריגות מהכללים שנקבעו. לדבריו, יש להקפיד על הוראותיה ולשמור על צה"ל כצבא העם.
הקרב על ההנהגה
איזנקוט נשאל על המאבק הצפוי בתוך גוש המפלגות המבקשות להחליף את נתניהו, ועל האפשרות שגם אם יצליחו להרכיב קואליציה, יתקשו להסכים מי יעמוד בראשה.
הוא הציג עמדה שלפיה המועמד לראשות הממשלה צריך להיות יו"ר המפלגה הגדולה ביותר בגוש, ולא מי שיצליח להשיג את התפקיד באמצעות משא ומתן פוליטי.
"אני אמרתי עוד לפני שנה, כשהייתי במפלגה קטנה יחסית עם שישה מנדטים, המועמד של הגוש הממלכתי-ציוני צריך להיות ראש המפלגה הגדולה ביותר. אני מאמין בזה גם היום".
לדבריו, העיקרון הזה צריך לחול על כל המועמדים, ובהם נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ויאיר לפיד. הוא הדגיש כי לא דרש שהמועמד יהיה דווקא גדי איזנקוט, אלא ראש המפלגה שתזכה לתמיכה הציבורית הרחבה ביותר.
"אם אתם בטוחים בעצמכם, תדברו עם הציבור, תהיו ראש המפלגה הגדולה", אמר לשותפיו האפשריים.
איזנקוט מתח ביקורת על האפשרות שמפלגה קטנה תדרוש את ראשות הממשלה. "לא יתאפשר מצב שמישהו עם שישה, שמונה או עשרה מנדטים יבקש להיות ראש ממשלה. זה אנטי-דמוקרטי. זה היה פעם אחת וזה לא רצוי".
כשנשאל אם הוא רואה אפשרות לשבת בעתיד בממשלה אחת עם נתניהו, השיב כי מבחינתו ראש הממשלה חייב לפרוש בעקבות מחדל 7 באוקטובר.
"בנימין נתניהו היה המפקד העליון, לדבריו, בשבעה באוקטובר, ולכן הוא חייב להתפטר. ואם הוא לא התפטר, אנחנו חייבים לנצח אותו. אסור שהוא יהיה בתפקידי הנהגה נוספים בישראל אחרי שהוא נכשל כישלון חרוץ".
לצד הביקורת החריפה ביקש להבהיר כי יחסו לנתניהו אינו אישי. "אין לי אליו שנאה אישית. גם אחרי השלוש שנים האחרונות. אני פעלתי איתו כרמטכ"ל טוב".
אולם לדבריו, הכישלון הביטחוני, אי-השגת מטרות המלחמה והפגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל מחייבים החלפת הנהגה.
"אני חושב שהוא נכשל כישלון קולוסלי בשבעה באוקטובר, הוא נכשל במימוש מטרות המלחמה, הוא דרדר את מדינת ישראל בעולם, והוא גם הוביל הישגים שאני לא מקל בהם ראש".
איזנקוט הציג את הבחירות כהכרעה בין שתי תפיסות הנהגה. מצד אחד, לדבריו, המשך שלטונם של נתניהו ושותפיו הנוכחיים, ומנגד הנהגה שתפעל באופן ממלכתי ורציונלי.
הוא הזכיר בשמותיהם את יעקב ברדוגו, טלי גוטליב, יצחק גולדקנופף, אריה דרעי ואיתמר בן גביר כחלק מההנהגה שהוא מבקש להחליף.
כאשר הוצגה בפניו העובדה שחלק גדול מהציבור עדיין תומך בנתניהו, סיפר על המפגשים שהוא מקיים ברחבי הארץ, ובייחוד בערי הפריפריה.
"אני המועמד היחידי שנולד בפריפריה וגדל עד גיל עשרים וחמש בפריפריה, ולכן אני מגיע בביטחון רב לכל עיר, עיירה ושכונה בפריפריה".
לדבריו, בכנסים שהוא מקיים משתתפים מאות ואף יותר מאלף בני אדם, ובהם גם מצביעי ליכוד ותיקים.
"המון המון אנשי ליכוד, במאות כבר אומרים לי, אני איש ליכוד, אני הייתי חבר מרכז ליכוד. אני משוכנע שננצח".
איזנקוט הוסיף כי אינו רואה בפוליטיקה דרך להשגת מעמד או טובת הנאה אישית. "אני מרגיש שאני בשליחות להציל את מדינת ישראל כמו שאנחנו רוצים לראות אותה. אני לא בא לחפש לא כוח ולא כבוד ולא כסף. מה שמניע אותי זה אהבת המדינה והרצון להיות ראוי למחיר הכבד שהבן שלי שילם, שהבנים שלנו והבנות שלנו שילמו, ולעשות מדינה טובה יותר".
כאשר נשאל על אפשרות להסדר פוליטי עם נתניהו, לרבות תמיכה במועמדותו לנשיאות או בעסקת טיעון, בחר איזנקוט להשוות את התנהלותו לזו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין.
"אם נתניהו היה בסולם הערכים של מנחם בגין, הוא היה עושה את מה שבגין עשה שנה וחודש אחרי מלחמת לבנון הראשונה. ועדת חקירה ממלכתית והתפטר. זה מה שנתניהו היה צריך לעשות".
היחסים עם וינטר
בהמשך נשאל איזנקוט על יחסיו עם יו"ר מפלגת עמך ישראל, תא"ל במיל' עופר וינטר, ועל האפשרות שהמתיחות ביניהם נובעת מהחלטות שקיבל כרמטכ"ל בנוגע לקידומו של וינטר בצה"ל.
איזנקוט דחה את הטענה כי פעל נגד וינטר באופן אישי, והזכיר כי הוא עצמו קידם אותו לתפקידים בכירים.
"כשאני הענקתי לו דרגת תת-אלוף, האחרון שקידם אותו בצה"ל הייתי אני. קידמתי אותו לשני תפקידים, גם כראש מטה פיקוד המרכז וגם כמזכירו הצבאי של שר הביטחון".
עם זאת, הבהיר כי לא הייתה אפשרות לקדמו לדרגת אלוף בתקופת כהונתו. "אין לי עניין אישי עם עופר וינטר, ואני מסתכל עכשיו על עופר וינטר הפוליטיקאי", אמר. איזנקוט מתח ביקורת על התנהלות מפלגתו של וינטר ועל המסרים שהיא מעבירה לציבור. לדבריו, קיימת סתירה בין דרישתה להקים ועדת חקירה ממלכתית ולגייס את החרדים לבין האפשרות שתצטרף לממשלה בראשות נתניהו.
"עובדתית, המפלגה שם נראית לי מפלגה מאוד לא מכונסת, מאוד מבולבלת". לדבריו, וינטר ואנשיו צריכים להכריע מהי דרכם הפוליטית. "מצד אחד הם עומדים על ועדת חקירה ממלכתית, עומדים על גיוס לכול, ומצד שני הם רוצים ללכת עם נתניהו".
למרות הדברים, איזנקוט לא שלל שיתוף פעולה עתידי עם וינטר, אם מפלגתו תקבל את ארבעת העקרונות שהציג.
השותפים והקווים האדומים
איזנקוט נשאל אם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יכול להיות שותף בממשלה בראשותו. בתשובתו הבחין בין הציבור המזוהה עם הציונות הדתית לבין מנהיגי המפלגה. "הציונות הדתית והמצביעים שלה הם פרטנרים", הבהיר. אולם ביחס לסמוטריץ' עצמו מתח ביקורת על תפקודו בתקופה שקדמה למתקפת 7 באוקטובר.
"בצלאל סמוטריץ', שהיה חבר במפקדה העליונה של ישראל שנכשלה, היא נכשלה גם כי הוא לא מילא את תפקידו. הוא לא היה בקיא בפרטים, הוא לא ידע מה זה נוח'בה".
למרות הביקורת, איזנקוט לא הכריז על פסילה אישית של סמוטריץ' והבהיר כי מבחינתו ההכרעה תהיה על בסיס עקרונות. "אני לא רוצה לפסול אישית, אני רוצה לחבר עניינית. מי שיקבל אחרי הבחירות את ארבעת העקרונות שלי יהיה שותף". לעומת זאת, כאשר נשאל על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הציג עמדה נחרצת בהרבה.
"איתמר בן גביר מייצג בעיניי מדיניות שאני לא יכול לקבל אותה. תפיסת העולם הכהניסטית שלו בעיניי פסולה". איזנקוט הזכיר כי בעבר הליכוד נמנע משותפות פוליטית עם מפלגות המזוהות עם תפיסת העולם הכהניסטית, והבהיר כי מבחינתו מדובר בקו אדום.
לצד זאת, הוא התייחס גם לתפקודו של בן גביר כשר לביטחון לאומי. לדבריו, ייתכן שנעשו צעדים חיוביים בבתי הסוהר, אך התוצאה הכוללת בתחום המאבק בפשיעה חמורה. "איתמר בן גביר עשה דברים טובים כנראה בבתי כלא, אבל הוא נכשל כישלון קולוסלי בטיפול בפשיעה בישראל".
איזנקוט התחייב כי המאבק בפשיעה יהיה אחד הנושאים הראשונים שממשלה בראשותו תטפל בהם, באמצעות מינוי שר מתאים, תוספת משאבים למשטרה, חיזוק מערכות החקירה ושיפור האכיפה והענישה.
החוות ביהודה ושומרון
אחד הנושאים המרכזיים בריאיון עסק בעמדתו של איזנקוט כלפי ההתיישבות ביהודה ושומרון, ובפרט כלפי החוות שהוקמו בשנים האחרונות. איזנקוט הבהיר כי אינו מתנגד לעצם הקמתן של חוות, כל עוד הן הוקמו כדין ובהתאם למדיניות הממשלה. "לגבי החוות שאושרו כדין בשטחי C, אני מקבל את זה. זו רציפות שלטונית".
עם זאת, הבהיר כי חוות שהוקמו בניגוד לחוק או בניגוד למדיניות הממשלה צריכות להיות מטופלות בידי הרשויות. "אם ישנן חוות שנבנו באופן בלתי חוקי, ונבנו בשטחי B ו-C, שזה בניגוד למדיניות הממשלה, אז הן יטופלו. אני מניח שהכוח הצבאי יטפל בהן, כי זו חובתו הבסיסית. הוא לא צריך להגיע לחילופי שלטון".
איזנקוט הדגיש כי אכיפת החוק על בנייה בלתי חוקית אינה מדיניות ייחודית לממשלה כזאת או אחרת. לדבריו, גם בתקופת הממשלה הנוכחית פונו מבנים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון. "גם בממשלה הזאת, לדעתי, היו עשרות רבות של פינוי בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, כשסמוטריץ' אחראי על זה, ולכן זו מדיניות קבועה של ממשלות ישראל".
אני לא שמאלני
כאשר נשאל ישירות על הטענות שלפיהן הוא איש שמאל התומך בפינוי יישובים ובהקמת מדינה פלסטינית, דחה איזנקוט את ההגדרה והציג את תפיסתו המדינית. "אני מעולם לא הגדרתי את עצמי שמאלני. אני הגדרתי את עצמי כפטריוט ישראלי, אוהב הארץ".
הוא הזכיר את שירותו הצבאי הממושך ואת שירותו של אביו, שנפצע בצבא, ואמר כי תפיסתו הביטחונית התגבשה לאורך עשרות שנים של פיקוד ולחימה. "בסוגיה הפלסטינית עמדתי, מאז שאני זוכר את עצמי עוסק בסוגיה הזאת, ששתי מדינות לשני עמים זו טעות".
איזנקוט הדגיש כי ישראל חייבת לשמור על אחריות ביטחונית מלאה במרחב שבין נהר הירדן לים התיכון. "עמדתי שבין נהר הירדן לים חייבת להיות אחריות ביטחונית גוברת של ישראל. אסור שיהיה כל צבא זר בין הים התיכון לירדן אם אנחנו חפצי חיים".
בהתייחס להתיישבות היהודית אמר כי הוא תומך בה בכפוף לשני תנאים מרכזיים. "אני בעד ההתיישבות היהודית בשני תנאים. אחד, שזה על פי מפת האינטרסים הלאומית של ישראל. שניים, בתנאי שיהיה על פי חוק".
לדבריו, השיקול המרכזי שמנחה אותו הוא שמירה על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בעלת רוב יהודי מוצק. הוא הביע התנגדות חריפה לרעיון של מדינה דו-לאומית ולהחלת ריבונות שתכלול מיליוני פלסטינים כאזרחי ישראל. "אני חושב שזה יהיה אסון למדינת ישראל, לספח 2.8 מיליון פלסטינים ביהודה ושומרון ועוד איזה שני מיליון פלסטינים ברצועת עזה. אני לא רוצה אותם".
איזנקוט הוסיף כי הוא מבקש לראות ישראל חזקה מבחינה ביטחונית, אך גם מדינה בעלת מעמד בינלאומי איתן, מערכת חינוך מתקדמת וכלכלה משגשגת.
"אני רוצה מדינה שתהיה הבית הלאומי של העם היהודי, שתהיה עם רוב יהודי מוצק, שתהיה מדינה חזקה, בטוחה בעצמה, לא עם לבדד ישכון, עם לבטח ישכון". בהמשך נשאל על הצעתו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לבחון מעורבות ירדנית בשטחי A ו-B ביהודה ושומרון.
"אני מתנגד לזה התנגדות נחרצת", השיב. "אני מתנגד להיערכות ופריסה ומעורבות כלשהי של ירדן ביהודה ושומרון. האחריות היא אחריות ביטחונית של צה"ל בלבד". עם זאת, הבהיר כי אין לו התנגדות לכוח שיטור פלסטיני שיטפל בענייני האוכלוסייה האזרחית, כל עוד האחריות הביטחונית נותרת בידי ישראל. "שום כוח צבאי אחר בין הנהר לים", סיכם.
צבא קטן וחכם?
איזנקוט התייחס גם לטענה החוזרת שלפיה בתקופת כהונתו כרמטכ"ל קידם תפיסה של "צבא קטן וחכם", שהובילה לצמצום כוח האדם בצה"ל. הוא דחה את הטענה וטען כי דווקא התנגד לתוכנית לקיצור משמעותי של השירות הצבאי.
לדבריו, כשבועיים לאחר כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל זומן ללשכת נתניהו, שם הודיע לו ראש הממשלה כי בכוונתו לאמץ את המלצות ועדת לוקר. "אני קורא לוועדה, הם מציגים לי אותה, וחשכו עיניי", סיפר.
לדבריו, אחת ההמלצות הייתה לקצר את השירות הסדיר לגברים בשנה שלמה, מהלך שלטענתו היה מביא לצמצום משמעותי של הצבא. "חזרתי לנתניהו ואמרתי לו, לא יקום ולא יהיה. אני לא אתן לקצץ את צה"ל בשליש, והיה בינינו עימות גדול".
איזנקוט סיפר כי המחלוקת הסתיימה בפשרה שגיבש שר האוצר דאז משה כחלון, ולפיה השירות יקוצר בארבעה חודשים בלבד, לצד מתן תוספת כוח אדם לצבא. "העימות הזה הסתיים בסוף בפשרה שהשיג שר האוצר כחלון בזמנו, שאמר, אחרי שהוא ישב איתי, בוא נקצץ בארבעה חודשים, ואני אתן לך פיצוי של שלושת אלפים אנשי קבע לשנה אחת, מה שהגדיל את הצבא".
איזנקוט הדגיש כי כאשר העביר את הפיקוד לרמטכ"ל הבא אביב כוכבי, הצבא הסדיר היה גדול יותר מזה שקיבל עם כניסתו לתפקיד. "עובדתית, אני מעביר לאביב כוכבי ביום ההחלפה צבא סדיר גדול יותר מזה שקיבלתי. ולכן זה שקר וכזב שחוזרים עליו באיזה ערוץ תקשורת פעם אחרי פעם. לא היה ולא נברא".
רפורמה בלי מהפכה
לקראת סיום הריאיון נשאל איזנקוט על עמדתו בנוגע לרפורמה המשפטית, והבהיר כי הוא תומך בשינויים במערכת המשפט, אך מתנגד למהלכים שקידמה הממשלה הנוכחית. "אני בעד רפורמה משפטית, אני נגד מהפכה משטרית", הצהיר.
לדבריו, אחד הצעדים הראשונים שתנקוט ממשלה בראשותו יהיה ביטול השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. "למעשה פוליטיקאים לקחו לעצמם את הזכות לבחור שופטים, ואז יהיו השופטים של הליכוד, שני שופטים לש"ס, אחד למפלגה הזאת. זה דבר פסול בעיניי". איזנקוט הבהיר כי בכוונתו לבטל את החקיקה בנושא בחירת השופטים ולקדם רפורמה אחרת, שתתמקד בשיפור תפקודה של מערכת המשפט.
הוא הדגיש כי מערכת המשפט אינה חסינה מביקורת וכי יש בה ליקויים המחייבים טיפול. "מערכת המשפט לא חסינה מביקורת, יש לה ליקויים וצריך לטפל בהם ולתקן אותם, שיהיו הרבה יותר אפקטיביים, שייתנו צדק משפטי לאזרחי ישראל ויפעלו בצורה הרבה הרבה יותר יעילה". לצד זאת, הציג יעד נוסף: כינון חוקה לישראל.
לדבריו, חוקה תוכל להסדיר את היחסים בין הרשויות ולמנוע מצב שבו חוקים וחוקי יסוד הופכים לכלי משחק פוליטי. "המרכיב הבא זה להעביר חוקה לישראל, כדי לסדר סוף סוף את הכללים והעקרונות, שחוקים וחוקי יסוד לא יהפכו להיות כלי משחק בפוליטיקה הישראלית".
ברית הלוחמים הנצחית
הריאיון הסתיים בנימה אישית, כאשר איזנקוט נשאל על תמונה התלויה בלשכתו, ובה נראים בנו גל ז"ל וחברו לנשק, איל ברקוביץ' ז"ל, שגדל בסוסיא ולמד במשך שלוש שנים במכינת עלי.
"התמונה הזאת היא בעיניי קודם כול רעות לוחמים, ואחרי זה הברית במדינה הזאת", אמר איזנקוט. "גל גדל בהרצליה למשפחה מסורתית, ואיל ברקוביץ' למד בסוסיא ובעלי שלוש שנים. הם היו חברים מצוינים בסדיר ובמילואים. הם כנראה לא הצביעו לאותה מפלגה, זה בכלל לא משנה. זה מראה על המחבר בינינו, שהוא הרבה יותר מהמפריד".
איזנקוט תיאר את הקשר העמוק בין השניים, שלחמו יחד ונפלו במלחמה. "הם היו צמד ברזל עם כל מה שמשתמע, ולכן מבחינתי זו ברית עולם שאני מחויב לה".
בהמשך שיתף בסיפור נוסף הממחיש בעיניו את המשכיות הקשר בין המשפחות השכולות. לדבריו, בשעה שבה התקיים הריאיון השתתפו אחיו של איל ואחיינו גיל פזי, אביו של יוגב פזי ז"ל שנפל בג'באליה כשנה לאחר נפילת גל, במרתון בניו יורק.
"הם שלחו לי תמונה טרום הריצה, שהם משחזרים את הדגל. הם מחזיקים דגל ישראל ויוצאים לריצת מרתון", סיפר. כאשר צוין בפניו כי התמונה מבטאת את האחדות ואת הברית בין חלקי החברה הישראלית, השיב איזנקוט במשפט שבו בחר לחתום את הריאיון: "מבחינתי ציווי. ציווי על האופן שבו אנחנו צריכים להתייחס אחד לשני".