הרב שאול דוד בוצ'קו, נשיא ישיבת ההסדר היכל אליהו בכוכב יעקב, התארח באולפן הפודקאסטים של ערוץ 7 לשיחה מקיפה שבה הציג את עמדותיו בסוגיות הנמצאות בלב הדיון הציבורי וההלכתי.
לצד דבריו על גיוס חרדים, הר הבית ומשפטו של עמירם בן אוליאל, שיתף הרב בסיפורה של הישיבה המשפחתית ובגישתו לפסיקת הלכה.
אחת האמירות הנחרצות בריאיון עסקה בחובת השירות בצה"ל. הרב הבהיר כי בעיניו ההגנה על המדינה אינה רק מצווה, אלא חובה אנושית בסיסית. "זו מלחמת מצווה, אבל גם אם זו לא מצווה, יש דברים שאתה חייב. אתה רוצה לחיות, אתה אוכל. רוצה לחיות, אתה ישן. אתה רוצה לחיות, אתה מגן על עצמך. אם אנחנו לא נגן על עצמנו, כולנו נמות".
הרב דחה את התפיסה שלפיה לימוד תורה ותפילה יכולים להחליף את השירות הצבאי. "אני חושב שזה נגד היהדות. אנחנו לא ראינו לא שאול ולא דוד, ולא גדעון ולא יפתח ולא יהושע, שאמרו דבר כזה", אמר. לדבריו, גם כאשר אדם מאמין בסיוע משמיים, מוטלת עליו החובה לפעול. "הקדוש ברוך הוא ברא את האדם כדי שיפעל. אנחנו מתפללים שתיתן לנו חוכמה, אבל אם אנחנו לא נלמד, מה יעזור לנו להתפלל?".
כשנשאל אם הוא דורש מהציבור החרדי להתגייס, ביקש להימנע מחלוקה מגזרית. "אין לי פה ציבור חרדי. אין פה ציבורים, יש יהודים. אנחנו עם ישראל ואנחנו עם אחד, וכל יהודי, לא משנה מהו, יש לו לפי דעתי את החובה קודם כול להגן על עצמו ולהגן על עם ישראל".
עם זאת, הדגיש כי יש לאפשר לחיילים לשמור על אורח חייהם הדתי. לדבריו, צה"ל מתחשב כיום בצורכי החיילים הדתיים יותר מבעבר, ואין להפוך תקלות נקודתיות לתיאור כולל של המערכת. "לא צריך להפוך את הצבא כאילו אלה רשעים שרוצים להעביר אותנו על הדת. זה לא ככה. זה צבא קדוש, זה צבא יוצא מן הכלל".
ברגע אישי הודה הרב כי הוא מצטער על כך שלא שירת בעצמו בצה"ל. "אני ודאי חושב שפספסתי את המצווה", אמר, והסביר כי מצבו הבריאותי לא אפשר לו להתגייס. לדבריו, כבר מגיל 17 הקדיש שנים לפעילות חינוכית בצרפת, לקירוב צעירים לתורה ולעידוד עלייתם לישראל.
בהמשך התייחס הרב למשפטו של עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, ומתח ביקורת חריפה על ההסתמכות על הודאותיו בעקבות הפעלת אמצעי חקירה חריגים.
"זה כואב לי מאוד מה שקרה עם עמירם בן אוליאל. אני לא יודע מה קרה באמת, לא הייתי שם, אני לא יכול לדון על גופו של דבר. אבל קראתי את פסק הדין, ומה שראיתי שמתבססים על ההודאות שלו. איך אפשר להסתמך על הודאות שהוצאו בעינוי?", תהה.
הרב הסביר כי עמדתו נשענת גם על העיקרון ההלכתי "אין אדם משים עצמו רשע", המבטא את הסכנה שבהסתמכות על הודאה עצמית. הוא קרא לנשיא המדינה ולשר המשפטים לשוב ולבחון את התיק ולשקול חנינה או הקלה בעונש. "הנקודה הזאת בוערת לי. כואב לי שיש פה עיוות גמור", אמר.
נושא נוסף שעורר מחלוקת הוא העלייה להר הבית. הרב הבהיר כי הוא מתיר ואף רואה מצווה בעלייה למקומות המותרים על פי ההלכה. "אני חושב שמותר לעלות. אני חושב שזו מצווה לעלות", אמר, תוך שהוא מדגיש כי הוא מכבד רבנים הסבורים אחרת.
בתגובה לטענה שרבים מגדולי ישראל התנגדו לעלייה להר, השיב: "אי אפשר לפסוק על פי מי הכי גדול. זה לא ככה פוסקים. פוסקים על פי הטענות". לדבריו, לפני שהחליט לעלות למד את עמדות המתירים והאוסרים והשתכנע בנימוקי המתירים.
הרב סיפר כי אביו לימד אותו כבר בנעוריו שלא לקבל עמדה רק משום שאדם בעל סמכות אמר אותה. "אל תעשה את הדברים בגלל שאני אמרתי לך, אלא בגלל שאתה משוכנע בהם", ציטט את אביו. הוא הדגיש כי אינו כופה את דעתו על תלמידיו ואף נמנע מארגון עלייה ישיבתית מסודרת להר הבית מתוך כבוד לעמדת הרבנות הראשית.
באותו הקשר חזר הרב על הצעתו להעלות את עצמות רבי נחמן מברסלב מאומן לישראל. הוא הבהיר כי הוא מכבד את חסידי ברסלב הנוסעים לאומן בראש השנה, אך סבור שעדיף לאפשר להם לפקוד את קבר רבם בארץ. "העניין ללכת לקבר צדיק זה להתחבר למידות שלו ולהוראות שלו", הסביר, והזהיר מפני הפיכת המנהג לאמונה טפלה.
השיחה עסקה גם בפסיקותיו ההלכתיות במהלך המלחמה. הרב הסביר בהרחבה מבחינה הלכתית מדוע יש מקום להקל בחומרות מסוימות בדיני טהרת המשפחה כאשר בני זוג נאלצים להיפרד לתקופות ממושכות בשל שירות מילואים. "צריך להבין את הקושי שיש. בני אדם הם לא מלאכים, בני אדם הם בני אדם עם גוף".
בסוגיה אחרת התייחס לשימוש במעלית בשבת בזמן אזעקה, כאשר אדם מבוגר מתקשה להגיע למרחב מוגן באמצעות מדרגות. הרב קבע כי במצב של סכנת נפשות מותר להשתמש במעלית, ואין לחייב אדם מבוגר לעזוב את ביתו מראש כדי להימנע מכך. "מה שכתבתי היה כדי להקל על אנשים. לא היה לי שום עניין ללכת נגד רב כזה או אחר, אבל היה לי עניין לעזור לאנשים".
גם בשאלת השימוש בחשמל בשבת הציג הבחנה בין הפעלת מכשיר המבצע מלאכה אסורה לבין שימוש בחשמל שאינו יוצר דבר חדש, בהתאם לגישתו של הרב שלמה זלמן אוירבך. "מלאכה זה יצירה ולא שימוש", הסביר. עם זאת, הדגיש כי כי חשמל אסור בשבת ואין בדבריו היתר גורף לשימוש בחשמל בשבת אלא אפשרות להקל במקרים מסוימים, במיוחד כאשר מדובר בצרכים רפואיים.
הרב התייחס גם לסוגיית הגיור וקרא לגלות גישה מקילה יותר במסגרת דרישות ההלכה. הוא סיפר על עשרות צעירים מדרום אמריקה שהתגיירו באמצעות הרבנות הראשית במסגרת פעילות הישיבה, והביע צער על הקשיים שהוצבו בהמשך בפני המבקשים להגיע לישראל לצורך גיור.
במיוחד מתח ביקורת על מקרה שבו תלמיד שהתגייר ברבנות הראשית, שמר מצוות ושירת בצה"ל, נדרש לעבור גיור נוסף לקראת נישואיו. "הציבור שדוחף להחמיר הוא לא רק פוסל את הרבנים שקצת מקילים, הוא פוסל גם את הרבנות הראשית", טען. "הדבר הזה הוא אמירה נוראית".
לצד הסוגיות הציבוריות שיתף הרב בסיפורה של ישיבת היכל אליהו, שנוסדה בשווייץ לפני כמאה שנה בידי סבו והועברה לישראל בידי אביו. הוא סיפר כי ההחלטה להעביר את ראשות הישיבה לבנו, הרב יחזקאל בוצ'קו, נבעה מההכרה שהדור הצעיר זקוק להנהגה המחוברת אליו. "הגיל עושה את שלו, ואני הרגשתי שלבני יש קשר טוב עם הנוער, והוא יוכל לעשות את העבודה בצורה טובה יותר".
הרב ממשיך ללמד בישיבה ולעסוק בכתיבת ספרים, ובהם סדרותיו "בעקבות רש"י" ו"שולחן ערוך כפשוטו", שבאמצעותן הוא מבקש להנגיש את לימוד התורה וההלכה לציבור רחב. עבורו, מטרת הלימוד אינה רק להבין את ההיבטים המשפטיים של המקורות, אלא גם למצוא בהם משמעות מוסרית וערכית.
לקראת סיום הריאיון סיפר על הרבנים שהשפיעו על דרכו ההלכתית, ובראשם הרב עובדיה יוסף. אף שלא הכיר אותו אישית, סיפר כי ספרי "יביע אומר" ליוו אותו בנסיעותיו הארוכות ברכבת בצרפת, כאשר פעל להבאת תלמידים לישיבה.
"אני חושב שהוא הציל את היהדות", אמר על הרב עובדיה יוסף, והסביר כי גדולתו הייתה ביכולתו להתמודד עם מגמה של הפיכת חומרות להלכות מחייבות, ולבחון כל פסיקה לאור מקורות ההלכה.
הרב הזכיר גם את הרב יוסף משאש, שספריו השפיעו עליו עמוקות. "היה גאון גדול. ההסתכלות ההלכתית שלו הייתה כל כך בריאה והיא מאוד נגעה לליבי", סיכם.