4 אליפויות NBA יש לדריימונד גרין בקריירה, כולן עם גולדן סטייט ווריורס במדיה עדיין הוא משחק. רגע לפני שהוא פותח עונה נוספת בליגת הכדורסל הטובה בעולם, אירח היום (ראשון) גרין בפודקאסט שלו את שחקן ה-NBA הישראלי המשחק בפורטלנד, דני אבדיה.
אבדיה סיפר לגרין על תחילת הדרך בליגה הטובה בעולם, על העצה שהפכה אותו למי שהוא ועל המשמעות להיות ישראלי בליגת ה-NBA.
אבדיה, שנבחר במקום ה-9 בדראפט ה-NBA על ידי וושינגטון וויזארדס ב-2020, סיפר על הקשיים לשחק כדורסל במדינה חדשה בזמן שמגיפת הקורונה משתוללת בחוץ.
"באתי לכאן בשנה שהיא לא קלה והגעתי לוושינגטון שזה סוג של עיר רפאים - אין אף אחד בחוץ. אתה לבד בחדר כושר, כולם עם מסיכות, אף אחד לא ניגש אליך. להגיע ל-NBA בסיטואציה הזו מחו"ל זה החלק הכי קשה שהיה לי בתחילת הקריירה".
"אני אדם חברתי, אני במקום חדש, בקבוצה חדשה - אבל אין עדיין חיבור. צריך לעשות בדיקות קורונה כל יום. אנשים לא יוצאים החוצה, וזה קשה. זו הייתה ההתחלה שלי - היו אנשים שהיו איתי חודשים ולא זיהיתי אותם בלי מסיכה, כי הם היו כל הזמן עם מסיכה. זה יצר הרבה לחץ לא קל. יש שחקנים מהדראפט שלי שזה השפיע להם על הקריירה והיה להם קשה לקום מזה".
על העצה שגרמה לו להתפתח ולמצוא את דרכו, שיתף אבדיה כשאמר כי מאמנו בפורטלנד, שחקן העבר צ'ונסי בילאפס הוא שהעניק לו עצה שעזרה לו להציג את הכדורסל הייחודי שלו.
"התקשתי מאוד בתחילת הדרך בפורטלנד, אחרי עונה טובה בוושינגטון. באתי לקבוצה חדשה. צ'אנסי אמר לי: 'תקשיב. אתה ריבאונדר טוב, אני רק רוצה שתתחיל לדחוף את הכדור קדימה. התחלתי לעשות את זה. זה היה הדבר היחיד שרציתי לעשות, לקחת את הכדור ולרוץ. ברגע שעשיתי את זה, הכל נפתח. לקראת סוף העונה קלעתי 43 נקודות מול ניו אורלינס, שיא קריירה. ברגע שהגעתי לשם, האמנתי שיש בי משהו שעוד לא הבנתי".
על היותו ישראלי בליגה הטובה בעולם, הודה אבדיה כי לא האמין שיהיה לשחקן הישראלי הראשון שמשחק באירוע האולסטאר היוקרתי. "זה לא שלא האמנתי בעצמי, אבל כשאתה בא ממדינה אחרת ומסוג חשיבה אחרת לליגה הגדולה, פשוט חייתי מיום ליום. לא חשבתי שאני אהיה במקום שאני עכשיו".
"כל המדינה רואה כל משחק מאז שאני בן 18-19, ואנשים מתעוררים כל בוקר ורואים אותי בכל משחק. רואים אותי נאבק, לא קולע, יורד לספסל ואז משתפר ומתגבר על כל המכשולים כדי להיות אולסטאר. זה מסע מדהים עבורי, וגם עבור הקהל שאיתי - אני מרגיש שאני משחק עם כל המדינה מאחוריי. להיות שם, במיוחד ברגעים קשים, כשאתה על הבמה וכולם רואים אותך זו הברכה הכי גדולה עבורי. זו הסיבה שאני משחק, כי זה מחבר אנשים יחד. אני הולך ברחוב ואנשים אומרים: "הרסת לי את הלילה. יש לי שקיות מתחת לעיניים, הייתי עייף אבל זה שווה את זה. כשאומרים לך את זה ברחוב, זה הכי טוב שאתה יכול לשמוע. אנשים מקריבים את השינה שלהם כדי לראות אותך משחק. אין מילים לתאר את זה", שיתף אבדיה.