רוב הציבור בישראל סבור כי מדיניות ממשלות ישראל לאורך השנים לאפשר ואף לעודד הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון הייתה נכונה. כך עולה ממדד הקול הישראלי לחודש ספטמבר 2026, שערך מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.
על פי הסקר, 55% מכלל הציבור סבורים כי מדיניות ההתנחלויות הייתה נכונה, לעומת 32% הסבורים כי הייתה שגויה. בקרב הציבור היהודי התמיכה גבוהה אף יותר ועומדת על 63%, לעומת 51% במדידה שנערכה בשנת 2017 על בסיס שאלה דומה.
הנתונים מצביעים על התחזקות התמיכה במדיניות ההתנחלויות בקרב הציבור היהודי, אך גם על פערים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים. בקרב היהודים המגדירים עצמם ימין, 81% סבורים כי המדיניות הייתה נכונה. במרכז שיעורם עומד על 40%, ואילו בשמאל רק 19% מחזיקים בעמדה זו.
לצד התמיכה במדיניות ההתנחלויות, הסקר מצביע גם על רוב בקרב היהודים התומך בפעולה נחושה נגד פגיעות של יהודים קיצוניים בפלסטינים ביהודה ושומרון. לפי הנתונים, 58.5% מהיהודים תומכים בנקיטת צעדים נחושים נגד פגיעות מסוג זה. בכך מציג הסקר שתי עמדות המתקיימות במקביל בציבור היהודי: תמיכה רחבה במדיניות ההתנחלויות לאורך השנים, לצד תמיכה בפעולה נגד פגיעות בפלסטינים.
בכל הנוגע לאפשרות של חידוש התהליך המדיני, התמונה שונה. רק 25% מהיהודים תומכים בפתיחת תהליך מדיני עם הפלסטינים, לעומת 58% בקרב הציבור הערבי.
הסקר, שבחן את עמדות הציבור לקראת הבחירות, עסק גם בצעדים שהציבור מעוניין כי הממשלה הבאה תקדם. מהממצאים עולה כי 72% מהיהודים תומכים בחקיקת חוק גיוס שוויוני שיחייב צעירים חרדים להתגייס לצה"ל, ו-71% תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.
התמיכה בשני המהלכים חוצה מחנות פוליטיים. גם בקרב היהודים בימין נרשם רוב של 62% התומכים בחוק גיוס שוויוני ו-60% התומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. במרכז שיעורי התמיכה עומדים על 89% ו-86%, בהתאמה, ובשמאל על 93.5% ו-96%.
בנוסף, 60% מהיהודים תומכים בבחינת שינוי שיטת הבחירות כך שניתן יהיה לקבוע מנצח ברור מיד לאחריהן, 58% תומכים בגיבוש חוקה לישראל על בסיס עקרונות מגילת העצמאות, ו-57% תומכים בבחינה מחדש של החקיקות שנעשו במסגרת הרפורמה המשפטית.
נושא נוסף שנבחן בסקר הוא הדיווחים שלפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו הוזהר בשבועות שקדמו ל-7 באוקטובר בידי גורמים ערביים בכירים מפני מתקפה מתוכננת של חמאס. הציבור חלוק בשאלת אמינות הדיווחים: 46% מכלל הציבור סבורים כי אינם אמינים, לעומת 43% המייחסים להם אמינות.
הפערים בין המחנות הפוליטיים בולטים במיוחד. בקרב היהודים בשמאל, 85% מייחסים לדיווחים אמינות, לעומת 71% במרכז ו-28% בלבד בימין. מנגד, 65.5% מהימין סבורים כי הדיווחים אינם אמינים.
עם זאת, בשאלת עיתוי הפרסום התמונה ברורה יותר. 63% מהציבור סבורים כי הדיווחים פורסמו בשבועות האחרונים בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות המתקרבות, לעומת 27% הסבורים כי המידע נחשף רק כעת. גם כאן ניכרים פערים פוליטיים משמעותיים: בקרב היהודים בימין, 79% סבורים כי עיתוי הפרסום נועד להשפיע על הבחירות, לעומת 45% במרכז ו-31.5% בשמאל.
הסקר בחן גם את האופן שבו הציבור בישראל תופס מדינות שונות בעולם. ארצות הברית ממשיכה להיתפס כמדינה הידידותית ביותר לישראל מבין המדינות שנבחנו, כאשר 87% מהציבור מגדירים אותה ידידותית, לעומת 79% במדידה קודמת. גרמניה נתפסת כידידותית בעיני 55% מהציבור, ואיחוד האמירויות בעיני 49%.
מנגד, 69% מגדירים את קטאר מדינה עוינת לישראל, 68% את צרפת, 56% את בריטניה ו-55% את הולנד. בולט במיוחד השינוי ביחס לבריטניה: שיעור המגדירים אותה מדינה ידידותית ירד מיותר מ-40% במדידות קודמות ל-19.5% בלבד כיום.
הסקר נערך במסגרת מדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בעריכת פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני וירון קפלן.