שישה רבני יישובים ביהודה ושומרון, לצד הרב רפי אוסטרוף, יו"ר המועצה הדתית, פרסמו חוות דעת הלכתית הקובעת כי אסור ליהודים לקטוף זיתים ממטעים בבעלות ערבית הסמוכים לגדרות היישובים, גם במקרים שבהם נאסר על בעלי המטעים להגיע אליהם בשל שיקולים ביטחוניים.
בחוות הדעת מתייחסים הרבנים לטענה שלפיה מניעת הגישה למטעים גורמת לבעליהם להתייאש מהיבול, ולכן ניתן לקטוף את הזיתים.
"למרות שיש הרוצים לומר שהאיסור לערבים להגיע לקרבת הישוב על מנת למסוק את מטעי הזיתים שלהם גורם לכך שהם מתייאשים מהזיתים ולכן מותר ליהודים לקטוף אותם, אין היתר לנהוג כך", כתבו הרבנים.
הם פירטו את הנימוקים לפסיקתם: "התנהגותם של הערבים בעלי המטעים הללו מעידה שהם לא מתייאשים מהזיתים. יש יהודים שמעוניינים לבוא ולקטוף את הזיתים עבור בעליהם הנוכרים, ובמציאות כזו בוודאי שאין יאוש מצד הבעלים".
עוד הוסיפו: "גם לו היה ייאוש מצד בעלי המטעים - ייאוש מזיתים המחוברים לקרקע והנמצאים ברשות חצר הנכרי אינו עושה את הזיתים להפקר המתיר אותם לאחרים". הרבנים הבהירו כי מדובר באיסור הלכתי מפורש: "לכן יש כאן איסור גזל וכבר נפסק בפרוש 'אפילו גוי עובד ע"ז אסור לגזלו או לעשקו...'".
לצד איסור הגזל הזהירו הרבנים גם מפני חילול השם: "מעבר לגזל - הרי כאשר עושים זאת אנשים שומרי תורה ומצוות - יש כאן גם חילול השם בעיני ובפני יהודים וגויים".
בחוות הדעת הסתמכו הרבנים על פסיקתו של הרב יעקב אריאל, שעסק בסוגיה דומה בתקופת האינתיפאדה, כאשר נאסר על ערבים להתקרב ליישובים בשל שיקולים ביטחוניים.
הרב אריאל כתב במאמרו בתחומין כ"ג: "מעיקר הדין לא נראה שהנוכרים התייאשו מפירות זיתיהם... כדי למנוע חילול השם ראוי לאפשר את מסיק הזיתים באופן שאינו מהווה סכנה בטחונית (ע"י פועלים או מתנדבים יהודים), ולמסור את היבול לבעליו הנכרי תמורת כיסוי ההוצאות".
על חוות הדעת חתומים רב היישוב אלון שבות הרב זאב ויטמן, רב היישוב ראש צורים וראש ישיבת שיח יצחק הרב אורי ליפשיץ, רב היישוב תקוע הרב אבי בלידשטיין, רב היישוב כפר עציון הרב משה שפטר, רב היישוב מיצד הרב ישראל גולדשטיין ורב היישוב אלעזר הרב חיים אירם.