החות'ים בתימן פועלים לפיתוח ולייצור עצמאי של טילים בליסטיים מתקדמים לטווח בינוני, תוך שימוש ברכיבים שמקורם בסין. כך דווח ב"וול סטריט ג'ורנל", בהתבסס על ממצאים של ארגון המחקר Conflict Armament Research, העוסק במעקב אחר אמצעי לחימה ורשתות אספקתם באזורי סכסוך.
על פי הדיווח, החות'ים מנסים לפתח טילים המבוססים על הדגם האיראני "ח'ייבר שכן", בעלי טווח מתוכנן של כ-1,900 קילומטרים. טווח כזה עשוי לאפשר להם לפגוע במטרות בישראל ובסעודיה, ולהרחיב את יכולות התקיפה ארוכות הטווח של הארגון.
הממצאים מבוססים בין היתר על רכיבים שאותרו במשלוחים שנתפסו בידי הרשויות בתימן. על פי המחקר, הרכיבים מצביעים על מאמצים של החות'ים להרחיב את יכולות הייצור המקומיות שלהם, במקום להסתמך באופן בלעדי על אספקת טילים מוגמרים מבחוץ.
עם זאת, אין בשלב זה אישור לכך שהחות'ים הצליחו להשלים את פיתוח הטיל או להכניסו לשימוש מבצעי. כמו כן, עצם העובדה שמקורם של רכיבים מסוימים בסין אינה מעידה בהכרח על מעורבות ישירה של ממשלת סין בתוכנית הטילים.
לפי הדיווח, בין הרכיבים שנתפסו נמצאו חלקים מבניים של טילים ומנועים רקטיים בדלק מוצק, לצד רכיבים בעלי שימוש כפול, אזרחי וצבאי. חלק ניכר מהרכיבים שנבדקו הגיע מספקים סיניים, אף שסין מצהירה על תמיכתה באמברגו הנשק של האו"ם על החות'ים.
הדוח מצביע גם על התקדמות רחבה יותר ביכולות הצבאיות של החות'ים, לרבות פיתוח יכולות ייצור מקומיות, הקמת רשתות הברחה ורכש ושימוש בתוכנות המבוססות על בינה מלאכותית במערכות טילים וכטב"מים. ההתפתחויות עשויות לצמצם את תלות הארגון באספקת אמצעי לחימה מוכנים מאיראן.
החשש המרכזי העולה מהממצאים הוא שהחות'ים יוכלו לייצר בעצמם אמצעי לחימה מתקדמים יותר, למרות המגבלות על אספקת נשק לארגון. עם זאת, מומחים מציינים כי הגעת רכיבים סיניים לידי החות'ים אינה מוכיחה שסין שולטת ביעדם הסופי או מעורבת ישירות בייצור הטילים.