הזמרת הדתייה אביגיל שיינפלד, תושבת צור הדסה ואם לשלוש בנות, השיקה במלאת שלוש שנים למתקפת חמאס, את שירה החדש "הכחול והלבן", המוקדש לזכרה של מעיין עידן הי"ד שנרצחה בביתה בנחל עוז.
השיר, המשלב עברית ואנגלית, מבקש להעביר מסר של אהבת הארץ, חוסן לאומי והמשכיות דווקא בתקופה שבה ציינה ישראל את האסון הכבד.
מאחורי השיר עומד גם סיפורה האישי של שיינפלד, שבעלה שירת כ-500 ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה. בין סבבי המילואים נולדה לבני הזוג בתם השלישית, והם בחרו לקרוא לה מעיין אורה, על שמה של מעיין עידן.
עבור בני הזוג, הבחירה בשם הייתה דרך להנציח את מעיין ולהעביר מסר של המשכיות ובחירה בחיים גם לאחר האובדן הכבד.
מעיין עידן הי"ד, בת קיבוץ נחל עוז, הייתה ספורטאית מצטיינת והבכורה מבין ארבעה אחים. יום הולדתה חל ב-3 באוקטובר, ומשפחתה תכננה לחגוג לה באותו סוף שבוע, ימים ספורים לפני שנרצחה במתקפת חמאס.
אביה, צחי עידן הי"ד, נחטף לעזה ונרצח אף הוא.
שיינפלד בחרה להקדיש את השיר לזכרה של מעיין, ולהנציח אותה גם באמצעות השם שהעניקה לבתה. מבחינתה, הולדת מעיין אורה בתוך תקופת המלחמה וההיעדרויות הממושכות של בעלה הייתה ביטוי מוחשי לבחירה להמשיך לבנות חיים בארץ.
סיפורו של "הכחול והלבן" החל עוד לפני מתקפת שבעה באוקטובר. לפני כארבע שנים שלח אהרון, בן דודה של שיינפלד המתגורר בחו"ל, לחן וביקש ממנה לכתוב מילים על ישראל, עם ישראל וארץ ישראל, מתוך תחושת געגוע לבית.
לאחר מתקפת חמאס קיבלו המילים משמעות חדשה, במיוחד השורות: "מהתחלה, הבטחה - ישראל היא שלנו לעד. האדמה בזעקה, עם ישראל אתה לא לבד - והעיקר לא לפחד כלל".
שיינפלד מספרת כי הבחירה להוציא את השיר דווקא ביום השנה השלישי למתקפה נועדה לשלב בין הזיכרון והכאב לבין התקווה לעתיד. "זה השיר שלנו על העתיד - על היופי האינסופי של הארץ שלנו, על העם שלנו ועל הבחירה להישאר כאן ולבנות", היא אומרת.
לדבריה, השילוב בין עברית לאנגלית נועד גם לאפשר למסר להגיע לקהלים מחוץ לישראל. "בחרתי לעשות את השיר בעברית ובאנגלית, כדי שיהיה בו גם סוג של עניין של הסברה. האנטישמיות בעולם מטורפת. אנחנו מדינה בגודל של ניו ג'רזי, וכל העולם מדבר עלינו עכשיו".
היא מוסיפה: "אנחנו כואבים מאוד את כל מי שאיבדנו בתאריך הזה, ועם זאת, 'לא משנה מה - הכחול והלבן הם שלנו לעד'".
גם הקליפ לשיר נבנה סביב מסר ההמשכיות. הוא צולם בשישה אתרים שונים ברחבי ישראל, בהשתתפות בעלה ושלוש בנותיה של שיינפלד, לצד משתתפים נוספים המצטרפים לשירה.
לאורך הקליפ עונדת שיינפלד שרשרת עם מפת ארץ ישראל, שהופכת לאחד הסמלים המרכזיים בסיפור. בסיום הקליפ, במהלך הדלקת נרות בסוכה עם בתה הבכורה, היא מסירה את השרשרת ומעבירה אותה לבתה.
הרגע הזה מסמל עבורה את העברת האהבה לארץ ולעם מדור לדור, ואת המסר שביקשה להביא בשיר: גם אחרי הכאב והאובדן, ממשיכים לחיות, לגדל ילדים ולבנות עתיד בישראל.