פרופ' יובל אלבשן מותח ביקורת חריפה על החלטתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר להגיש תביעת דיבה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומזהיר כי המהלך שנועד להגן על שמו עלול להפוך לכלי משפטי נגדו.
במאמר פרשנות שפרסם בעיתון "ישראל היום", טוען אלבשן כי בר ביצע טעות אסטרטגית כשחשף במסגרת כתב התביעה את גרסתו המפורטת לאירועים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר ולליל הטבח עצמו, עוד לפני שנתניהו נדרש להציג את גרסתו.
לדברי אלבשן, דווקא מי שעמד בראש שירות ביטחון המבוסס על איסוף מידע ושמירתו, בחר לחשוף את קלפיו בשלב מוקדם של המאבק המשפטי. הוא סבור כי מדובר בצעד מפתיע מצד איש מודיעין מנוסה, שהיה אמור להבין את היתרון הטמון בכך שהצד השני נדרש לחשוף ראשון את גרסתו.
אלבשן מעריך כי כל חקירה עתידית של מחדל 7 באוקטובר תתמקד בין היתר בעדויותיהם של ארבעה אישים מרכזיים: נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי וראש השב"כ לשעבר רונן בר.
לטענתו, העובדה שבר כבר הציג את גרסתו המפורטת מעניקה ליתר המעורבים, ובראשם נתניהו, אפשרות לבחון אותה לעומק ולהיערך לקראתה. כל מסמך או עדות שיתגלו בהמשך ולא יתיישבו עם הדברים שהציג עלולים להציב אותו בפני קושי משמעותי.
הוא מדגיש כי נתניהו קיבל לידיו את גרסתו של בר, לרבות הנספחים שצורפו לתביעה, מבלי שנדרש בשלב זה לחשוף את גרסתו שלו. הוא מוסיף כי אם ראש הממשלה יבחר לטעון לחסינות, כפי שהוא מעריך שיקרה, ההליך עלול להסתיים עוד לפני בירור מעמיק של הטענות.
בהקשר זה מזהיר אלבשן כי בר עלול למצוא את עצמו במצב הפוך מזה שאליו כיוון: במקום להביא את נתניהו להתמודדות משפטית עם אירועי ליל הטבח, הוא עצמו עלול להידרש להגן על גרסתו כאשר יריבו כבר מכיר את פרטיה.
כדי להמחיש את הסיכון, מזכיר אלבשן את דבריו של מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, שהודה כי לא צפה את החלטתו של נתניהו להילחם בכתבי האישום נגדו במקום לפרוש מתפקידו. לדבריו, ייתכן שגם הפעם מדובר בהערכת חסר של נחישותו של ראש הממשלה.
אלבשן אף מעלה אפשרות שהתרחיש המוכר ממשפט נתניהו יחזור על עצמו, כאשר מי שנדרש להתגונן מצליח להפנות את מוקד הביקורת כלפי הגורמים שהאשימו אותו.
עם זאת, הוא מקפיד להבהיר כי הביקורת שלו אינה מעידה בהכרח על חוסר אמינותה של גרסת בר. הוא מכיר באפשרות שהגשת התביעה הייתה מבחינתו הדרך היחידה להתמודד עם ההאשמות שהופנו כלפיו ולהגן על שמו הציבורי.
אלא שלדבריו, השאלה המרכזית אינה רק מה עשוי בר להרוויח מההליך כעת, אלא מה יהיה המחיר שישלם עליו בעתיד.
את מאמרו חותם אלבשן בהשוואה בין החלטתו הנוכחית של בר לבין הכשלים בהערכת הסיכונים בליל 7 באוקטובר. לדבריו, גם אז עמדו בפני ראש השב"כ סימנים והתרעות, אך הסכנה לא הוערכה כראוי.
הוא תוהה אם בר, שהודה בכישלון הערכת הסיכונים באותו לילה, חזר כעת על אותה שגיאה בזירה המשפטית. השאלה, לדבריו, היא אם המהלך שנועד לשקם את שמו יהפוך בסופו של דבר למהלך שיסבך אותו עוד יותר.