כיצד מודדים קמפיין מוצלח והנדסת תודעה? בודקים אם הוא הצליח לשנות עמדות בקרב קהל היעד - הציבור שאליו הקמפיין מכוון.
לפעמים קמפיין גם זוכה ל'הצלחת יתר': הוא גורם לקהל היעד לשנות את עמדותיו באופן שנוגד את האינטרס המובהק של אותו קהל, עד כדי פגיעה עצמית. לא ניתן להגיע להישג כזה בלי לנהל 'קמפיין אונאה' שמוליך שולל את קהל היעד ומהנדס את תודעתו. כיוון שהציבור אינו טיפש, לא קל להונות אותו. לכן צריך להפעיל עליו מניפולציה - לגעת בכאב אמיתי שקיים אצלו ולהשתמש בו בצורה מניפולטיבית, תוך הצגת 'עובדות' ו'נתונים' שאינם נכונים, כדי לחולל את השינוי בעמדתו. 'הצלחת יתר' שמעוררת תמיהה: כיצד ייתכן שהציבור, שאינו טיפש, לא שם לב שהוא עובר הנדסת תודעה, שמוליכים אותו בכחש ומוליכים אותו שולל?!
חז"ל למדו מפרשת התיבה והמבול על כוחם של קמפיין והנדסת תודעה: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת - הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, וְלָמָּה הִטְרִיחוֹ בְּבִנְיָן זֶה? כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל עוֹסֵק בָּהּ קַ"כָּ שָׁנָה וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ 'מָה זֹאת לְךָ?', וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: 'עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם', אוּלַי יָשׁוּבוּ." (רש"י בראשית ו יד).
נח נשלח להוביל קמפיין של תיקון מוסרי ותשובה מול ההשחתה של בני דור המבול. הקב"ה מצווה אותו להקים מיצג שהמחיש את גודל סכנת המבול - 120 שנה של בניית התיבה. אבל מול האמת הזו יצאו בני דור המבול ב'קמפיין אונאה' נגדי ובדה־לגיטימציה לנח: "וְהָיוּ אוֹמְרִין לוֹ, אֲרָזִים אֵלּוּ לָמָּה? אָמַר לָהֶן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, וְאָמַר לִי לַעֲשׂוֹת תֵּבָה, כְּדֵי שֶׁאִמָּלֵט בָּהּ אֲנִי וּבֵיתִי. וְהָיוּ מְשַׂחֲקִין מִמֶּנּוּ וּמַלְעִיגִין בִּדְבָרָיו וכו'" (תנחומא, נח, ה).
קמפיין האונאה התבסס על זקנותו של נח ועל התמשכות הזמן: "שֶׁהָיוּ מְבַזִּים עָלָיו וְקָרוֹ לֵיהּ בִּיזַיָא סָבָא (זקן בזוי, א"ש.)" (בר"ר, ל, ז). הם הציגו אותו כ"זקן שוטה" והזוי, שהתראותיו בדויות מלבו וחסרות שחר, כדי ללעוג לו, להגחיך אותו ולסתום את פיו. הם הונו את בני דורם בטענה שיש פתרון למקרה שאכן יהיה מבול, ולכן אין לחשוש: "אָמְרוּ: "אִם מֵי הַמַּבּוּל יָבֹא עָלֵינוּ, הֲרֵי אָנוּ גְּבוֹהֵי קוֹמָה וְאֵין הַמַּיִם מַגִּיעִים עַד צַוָּארֵינוּ, וְאִם מֵי תְהוֹמוֹת מַעֲלֶה עָלֵינוּ, הֲרֵי פַּרְסוֹת רַגְלֵינוּ לִסְתֹּם אֶת הַתְּהוֹמוֹת". (פרקי דר"א, כב).
הקמפיין שלהם 'הצליח' לשכנע את בני דורם. רק כשהתחיל המבול הבינו את טעותם, אבל אז כבר היה מאוחר. גם אם לא ניתן להשוות שום דבר אקטואלי למה שקרה בדור המבול, התורה כתבה עליו כדי שנלמד ממנו דברים רבים במישור הערכי, המוסרי והציבורי, ובין הייתר גם ללמדנו על האחריות לומר אמת, בזירה הציבורית.
תקופת בחירות היא תקופה פורה לקמפיינים יחצנ"יים ולהנדסת תודעה, שמנהלים מיטב אנשי המקצוע המוכשרים והמומחים בתחום בארץ.
מאז הקמת המדינה לא הייתה הצלחה כה גדולה ל'קמפיין הונאה' גאוני כמו קמפיין 'חוק ההשתמטות'. זהו קמפיין ציבורי ותקשורתי מאסיבי, שהצליח להסית את הציבור הדתי־לאומי לא רק נגד הציבור החרדי, אלא גם נגד עצמו פנימה, וליצור סכסוך פנימי שגרם לחלק ממנו להפנות עורף, בהאשמות שווא, לנציגיו הפוליטיים הטבעיים, שפעלו למענו לאורך השנים. הקמפיין גרם לו להעדיף גופים פוליטיים ששותפיהם הפוליטיים שייכים ל'אחים המוסלמים', וששותפים אחרים בהם מצהירים בריש גלי שיפגעו באינטרסים שלו ובעתידה ובזהותה של המדינה כולה, ולשכנע את עצמו שמדובר בהצהרות שווא שלא יתממשו.
קמפיין האונאה הגאוני הזה זיהה את הכאב האמיתי שקיים בציבור הדתי־לאומי, ששילם מחירים קשים של נופלים ופצועים במלחמה ושכורע תחת עומס המילואים הארוכים, ואת הכעס שלו על הציבור החרדי, שאינו לוקח חלק במידה שציפה ממנו. הקמפיין חיבר בין הדברים בצורה מניפולטיבית, תוך יצירת הרושם שכביכול 'חוק גיוס' גורף של 'כולם' ו'עכשיו' עשוי להפחית באופן מיידי את עומס המילואים, ושהסנקציות הדרקוניות יאלצו את החרדים להתגייס.
בשם 'חוק ההשתמטות' הם כינו את 'חוק הגיוס' שח"כ ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, הוביל. היעדים שנקבעו בו היו חסרי תקדים, והייתה עליו הסכמה של הרבנים החרדים: 4,800, 5,760, 6,480 ו־7,920 בארבע השנים הראשונות, ובשנה החמישית נקבע יעד של לפחות 50% ממחזור הגיוס החרדי, בדגש על אחוז גבוה ללחימה ועל סנקציות דרקוניות. כמי שעוסק בגיוס חרדים קרוב ל־27 שנים, אני יכול לומר שאלו מספרים חסרי תקדים. אגב, צה"ל לא היה ערוך לקלוט היקפים כאלה באופן מיידי. לשם כך נדרשים מאות מ"כים, מ"מים, מ"פים ומג"דים מתאימים נוספים, שייקח זמן להכשירם, וכן הקמת תשתיות מתאימות. 'חוק הגיוס' היה עשוי לצרף לצה"ל בתוך חמש שנים קרוב ל־30 אלף חיילים חרדים!
אמנם, יש הטוענים שהחרדים לא התכוונו ברצינות לחוק, והעריכו שכוונתם רק לנסות להרוויח זמן, אבל גם לשיטתם, הדרך היחידה להביא זאת למבחן המציאות היתה לחוקק את החוק ולבחון באופן מעשי את מידת שיתוף הפעולה שלהם. יתר על כן כמי שמכיר את הדינמיקה בשטח, לאחר פרוץ המלחמה יש עליה בהיקף החרדים המעוניינים להתגייס, שזקוקים ללגיטימציה בקהילתם. החוק היה נותן לכך מענה.
המניפולציה שתלתה את עומס המילואים בגיוס החרדים התבססה על שקר ועל הסתרת העובדות. ב־45 שנותיי כמפקד זכיתי להיות שותף בהקמת מספר יחידות לוחמות. השפעת גיוס החרדים כיום על עומס המילואים הייתה יכולה להיות מורגשת רק לאחר כשנתיים! ואילו הפתרון המיידי להפחתת עומס המילואים, שהוסתר מעיני הציבור, היה החזרתם לשירות של עוד עשרות אלפי לוחמי מילואים ששוחררו בתקופת הרמטכ"ל איזנקוט ועדיין לא חזרו לשירות. (ישנה הקלטה ברשת שבה הוא מתפאר ששחרר 120 אלף מילואימניקים). נוסף על כך, הסנקציות הדרקוניות לא רק שלא יביאו לגיוס חרדים, ובוודאי שלא לגיוס לוחמים, אלא גם ירתיעו את מי שרוצים להתגייס, מחשש שייתפסו כמשתפי פעולה עם הצרת צעדיהם של בני משפחתם. וזה אכן מה שמתממש כעת, האדרת העצורים, איש מהם לא התגייס לאחר מעצרו.
'קמפיין האונאה' הצליח להסתיר את העובדה שבראשו עומדים בכירים לשעבר בצה"ל, שלא רצו לגייס חרדים ואף הערימו מכשולים בפני יוזמות חרדיות להרחבת גיוס החרדים. לאחר ש'חוק הגיוס' נפל, הם התבטאו לפתע בפומבי שאכן לא ניתן 'לגייס את כולם' ו'לא עכשיו', אלא בתהליך ארוך.
אחיי, בני הציבור הדתי־לאומי, אנחנו נמצאים בישורת האחרונה לקראת הבחירות הגורליות בתולדות מדינת ישראל, שישפיעו על זהותה וצביונה של מדינת ישראל. עלינו לקחת אחריות ולהתעשת, כדי שהכאבים והכעסים לא יהפכו לבכייה לדורות. אנחנו חייבים זאת לעצמנו לצאצאנו ולעתידה של מדינתנו.
"חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ, וד' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו".
הכותב הוא אל"מ במיל' ראש ישיבת ההסדר מאיר הראל מודיעין