מחזה ימי יוצא דופן תועד בימים האחרונים מול חופי הגליל המערבי: עשרות אגפיות משוישות התקבצו במים הרדודים מול חוף שבי ציון, כשהן שוחות סמוך לקרקעית ונעות זו לצד זו.
את המפגש תיעדו פקחי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים, שי קבסה וזיו נדר, במסגרת פעילות ניטור שגרתית באזור. בין להקות הדגיגים הבחינו השניים בעשרות הבטאים, שנעו לאורך הקרקעית, החליפו מיקום ולעיתים התקבצו בצפיפות.
בין עשרות הפרטים שתועדו הבחינו הפקחים גם באגפית בעלת סימנים לבנים, שנעה בין יתר האגפיות.
"יש רגעים שבהם הטבע גורם לך לשכוח מכל העולם", סיפר קבסה. "הכנסתי את הראש למים, ובהתחלה ראיתי בעיקר להקות של דגיגים קטנים. המשכתי עוד קצת, ופתאום, כאילו מישהו הרים מסך, נחשפה הקרקעית ועשרות אגפיות היו ממש מתחתיי".
לדבריו, הוא נשאר לצפות בבעלי החיים מבלי להפריע להם. "צפתי בשקט ולא רציתי לצאת מהמים. הקרקעית כולה נראתה כאילו היא מתעוררת לחיים. לפעמים אנחנו חושבים שכדי לראות פלאי טבע צריך לטוס רחוק, אבל הם נמצאים ממש כאן, בים התיכון שלנו".
האגפית המשוישת היא בטאי בעל גוף שטוח ורחב, שסנפירי החזה שלו מזכירים בתנועתם כנפיים. ברשות הטבע והגנים מסבירים כי היא ניזונה מבעלי חיים הנמצאים בקרקעית הים, בחול ובמצע הימי.
ד"ר רותי יהל, מנהלת תחום אקולוגיה ימית בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, הסבירה כי האגפיות משתייכות לדגי הסחוס, קבוצה הכוללת גם את הכרישים, וכי כל דגי הסחוס בישראל מוגנים.
לדבריה, מצבה של האגפית המשוישת בטבע מדגיש את חשיבות התיעוד. "על פי הרשימה האדומה של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, IUCN, האגפית המשוישת מצויה בסכנת הכחדה בעולם, וספציפית בים התיכון - בסכנת הכחדה חמורה".
יהל הוסיפה כי אף שהאגפיות אינן יונקים, הן משריצות ולדות חיים לאחר היריון הנמשך כחצי שנה. לדבריה, בכל מחזור רבייה הן מעמידות מספר קטן של צאצאים, ולכן אוכלוסיותיהן רגישות במיוחד לפגיעה ומתקשות להתאושש.
באשר להתקבצות שתועדה מול שבי ציון, אמרה יהל: "בהחלט סביר שההתקבצות שתועדה קשורה לרבייה, אם כי נדרשות תצפיות נוספות כדי לקבוע זאת. המפגש עם עשרות פרטים במקום אחד ממחיש את חשיבות השמירה על בתי הגידול הימיים ואת הצורך לאפשר לבעלי החיים להתקיים ולהתרבות ללא הפרעה".
ברשות הטבע והגנים ביקשו מהציבור שמגיע לאזור להסתפק בצפייה ממרחק ולא לנסות לגעת באגפיות או להתקרב אליהן.