השב"כ ידע על פגישותיו של סופיאן אבו זיידה עם יחיא סינוואר, קיבל ממנו מסר חריג שהעביר מנהיג חמאס שבועות לפני 7 באוקטובר, ואף שמע את הערכתו כי מדובר באיום ממשי ולא בהצהרה שגרתית, כך עולה מעדות שמביאה העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, בעקבות ריאיון שערכה עם אבו זיידה למגזין החדשות הצרפתי LE POINT.
העדות, שאת פרטיה פרסמה אלבז-פלפס גם בשרשור ברשת X, מעלה שאלות קשות במיוחד על תפקוד השב"כ בתקופה שקדמה לטבח. לא מדובר רק באזהרה כללית שהשמיע סינוואר בפומבי, אלא במסר שהועבר, לטענת המתווך, ישירות לגורמים ישראליים, תוך דרישה מפורשת לוודא שהתקבל.
במרכז החשיפה עומדת פגישה שהתקיימה ב-14 בספטמבר 2023, פחות מחודש לפני מתקפת חמאס. במהלך הפגישה ביקש סינוואר מאבו זיידה להעביר לישראלים מסר חריג.
"לפני סיום חודש ספטמבר, אנחנו נשים על השולחן דברים שיגרמו ל'זלזל' - רעידת אדמה, בכל מה שקשור למשא ומתן, ועליהם להכין את עצמם 'להלבנת' בתי הסוהר", היה המסר. אבו זיידה הסביר כי הכוונה ב"הלבנת בתי הסוהר" הייתה לשחרור כל האסירים הפלסטינים.
אלבז-פלפס מתארת כיצד אבו זיידה רשם את הדברים במחברתו. לאחר שסיים, סגר את המחברת והשניים המשיכו לשוחח. כשיצא ממשרדו של סינוואר, אסף את הטלפון הנייד ואת השעון החכם שהשאיר מחוץ לחדר והתקשר תחילה למוחמד דחלאן ולאחר מכן לשב"כ.
בשתי השיחות, סיפר, נשאל אם סינוואר אכן דרש ממנו להעביר את הדברים לישראל. "הוא התעקש. הוא אמר לי, 'אתה חייב להעביר וגם לדווח לי שהמסר עבר'", שחזר אבו זיידה. על כן הוא יצר קשר עם הדב"כוהעביר את הדברים שסינוואר ביקש למסור.
אבו זיידה טוען כי הבהיר לאנשי השב"כ שפגש לאחר הפגישה מדוע הוא סבור שיש להתייחס לדברים ברצינות. "סינוואר לא סתם איים. הוא קבע תאריך: עד סוף החודש", אמר.
אבו זיידה עצמו מודה כי למרות האזהרה, גם הוא לא הבין את ממדי האירוע שסינוואר תכנן. לדבריו, בדיעבד הוא סבור כי מערכת הביטחון הישראלית והשב"כ לקחו את האיום ברצינות, אך לא העלו בדעתם מתקפה בהיקף של 7 באוקטובר. "אני חושב שהם חשבו שמקסימום ייכנסו 30-40 מעזה, יחטפו חייל ויחזרו. גם אני חשבתי על זה".
הוא אף העריך כי ייתכן שסינוואר מתכנן פעולת חטיפה ביהודה ושומרון ולא חדירה מרצועת עזה. "חשבתי שהוא מתכוון יותר לגדה המערבית. שיש להם חוליה מוכנה, יש לה מטרה, והיא תעשה חטיפה. אבל מה אני? אני לא המעריך הלאומי".
אבו זיידה מספר עוד כי הקשר שלו עם סינוואר לא היה חשאי מבחינת גורמי הביטחון בישראל. לדבריו, בכל פעם שנפגש עם מנהיג חמאס, דאג לעדכן גם את מוחמד דחלאן וגם את השב"כ.
הוא הסביר כי העדכונים נבעו גם מחשש אישי: אם ישראל תחליט לתקוף את משרדו של סינוואר בזמן שהוא נמצא שם, הוא עלול להיפגע.
היכרותם של אבו זיידה וסינוואר החלה עוד בתקופתם בכלא, ובהמשך הפך הקשר ביניהם לערוץ תיווך מול ישראל.
כשאלבז-פלפס שאלה אותו מדוע העריך שסינוואר מתכנן חטיפה, השיב: "סינוואר דיבר על שחרור אסירים. הוא רצה לחזק את הקלפים שהיו בידיו, שתי גופות מבחינתו זה לא מספיק".