חיים כץ, יהודה אליהו
חיים כץ, יהודה אליהוצילום: Chaim Goldberg/Flash90

בג"ץ קבע הבוקר (חמישי) כי יהודה אליהו יוכל להמשיך לכהן כממלא מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). זמן קצר לאחר ההכרעה חתם השר הממונה על הרשות, חיים כץ, על הארכת כהונתו של אליהו, אף שמלכתחילה לא התכוון לעשות זאת.

כהונתו הזמנית של אליהו הייתה אמורה לפוג היום, אך פסיקת בג"ץ וחתימתו של כץ אפשרו את המשך כהונתו. בכך הסתיים לעת עתה המאבק על המינוי הזמני, בעוד שאלת המינוי הקבוע עדיין פתוחה.

מאחורי הסערה עומד סיפור מורכב הכולל מינוי קבוע שנפסל, מחלוקת משפטית סביב סמכויות היועצת המשפטית לממשלה, עימות אישי ופוליטי בין אליהו לכץ ומאבקי כוח בתוך הממשלה.

בשיחה עם ערוץ 7 מסביר כתב TheMarker סימי ספולטר כיצד הסתבך הליך המינוי, מדוע דווקא השר חיים כץ הפך לדמות מרכזית בפרשה, ומה המשמעות של חוסר היציבות בצמרת הגוף האחראי על קרקעות המדינה.

תחילת הפרשה בניסיונו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקדם את מינויו הקבוע של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל. המינוי עורר התנגדויות והגיע לפתחו של בג"ץ, שקבע כי נפל פגם בהליך הבחירה. עם זאת, במקום לבטל את ההליך כולו ולהתחיל אותו מחדש, גובשה פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין.

במסגרת הפשרה הוחלט כי אליהו יוכל להמשיך בינתיים כממלא מקום מנהל הרשות, ובמקביל יוחלפו שניים מחברי ועדת הבחירה. הוועדה בהרכבה החדש אמורה להתכנס מחדש ולבחון את המועמדים שנותרו בהליך, בלי לפתוח את המרוץ לתפקיד מההתחלה.

ההנחה הייתה שניתן יהיה להשלים את ההליך בתוך זמן קצר יחסית, אולם בפועל הוועדה טרם השלימה את עבודתה, ואליהו המשיך לכהן במעמד זמני.

כך נוצר מצב שבו המינוי הקבוע עדיין אינו מוסדר, בעוד שגם המשך הכהונה הזמנית הפך למוקד של מחלוקת.

בלב המחלוקת האחרונה עמדה השאלה אם הארכת כהונתו של אליהו כממלא מקום מחייבת היוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה.

המחלוקת הייתה כיצד יש לספור את תקופות הכהונה לצורך החלת הדרישה. לפני אליהו כיהן ברמ"י ממלא מקום אחר, ולאחר מכן מונה אליהו למנהל קבוע. בעקבות ההליך בבג"ץ בוטל מינויו הקבוע והוא מונה מחדש כממלא מקום.

הייעוץ המשפטי במשרד השיכון סבר כי יש להביא בחשבון את רצף המינויים לתפקיד, ולכן הארכה נוספת תחייב היוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה. מנגד נטען כי יש להתחיל את הספירה ממינויו הזמני של אליהו לאחר ביטול המינוי הקבוע, ולכן הארכה נוספת תהיה המינוי השני בלבד.

בהחלטתו הבוקר אימץ בג"ץ את הפרשנות שלפיה המינוי הבא של אליהו ייחשב למינוי שני במסגרת הספירה הרלוונטית, ולכן אינו מחייב בשלב זה את ההיוועצות המיוחדת. בכך הוסר המכשול המשפטי שעמד במרכז המחלוקת עם הייעוץ המשפטי.

אלא שגם לאחר ההכרעה המשפטית נדרשה חתימתו של השר חיים כץ, שבחודשים האחרונים התנגד להמשך כהונתו של אליהו. בסופו של דבר, לאחר פסיקת בג"ץ, חתם כץ על הארכת המינוי.

לפי ספולטר, כדי להבין את הסערה הנוכחית צריך להכיר את מערכת היחסים בין השר חיים כץ ליהודה אליהו, שהידרדרה לעימות חריף בחודשים האחרונים.

כץ, הממונה על רשות מקרקעי ישראל, התנגד בחודשים האחרונים להמשך כהונתו של אליהו, אף שבסופו של דבר חתם היום על הארכת המינוי.

בשיאו של המשבר זימן כץ את אליהו לשימוע לפני פיטורים. השימוע לא התקיים, בעקבות התערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמנע את קידום המהלך.

לאחר הזימון לשימוע שלח אליהו מכתב חריף נגד התנהלותו של כץ, והיחסים בין השניים הידרדרו עוד יותר.

לכן, עוד לפני הכרעת בג"ץ, הבעיה בהמשך כהונתו של אליהו לא הייתה משפטית בלבד. כץ לא פעל להארכת המינוי, אף שהכהונה הזמנית עמדה להסתיים, והעימות האישי בין השניים הפך למכשול נוסף.

אלא שבעקבות החלטת בג"ץ, שהסירה את המכשול המשפטי, חתם כץ על הארכת כהונתו של אליהו. החתימה פתרה את המשבר המיידי סביב המינוי הזמני, אך אינה מעידה בהכרח על סיום המתיחות בין השניים.

העימות סביב רמ"י אינו מתנהל רק בין אליהו לכץ. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעורבים במאבק על המשך כהונתו של אליהו.

נתניהו כבר התערב בעבר ומנע את קיום השימוע שאליו זימן כץ את אליהו, אולם עד כה לא הביא לפתרון קבוע של המשבר.

לדברי ספולטר, ברקע עומדים גם שיקולים פוליטיים הקשורים למערכת הבחירות הקרובה וליחסי הכוחות בתוך הממשלה.

מנהל רשות מקרקעי ישראל הוא אחד התפקידים המשמעותיים במגזר הציבורי, והשליטה במינוי עשויה להיות בעלת משקל גם במשא ומתן הקואליציוני לאחר הבחירות. על רקע זה, ייתכן שלגורמים שונים במערכת הפוליטית יש אינטרס לדחות את ההכרעה על המינוי הקבוע עד לאחר הבחירות.

מעבר למאבקים האישיים והפוליטיים, לסערה ברמ"י יש גם משמעות כלכלית. רשות מקרקעי ישראל אחראית לניהול קרקעות המדינה ולשיווק קרקעות לבנייה, והחלטותיה משפיעות ישירות על היצע הדירות ועל פעילות שוק הנדל"ן.

למנהל הרשות סמכויות רחבות במיוחד, ובהן אישור מכרזים בהיקפים גדולים וסמכויות ניהול ומינוי משמעותיות.

ספולטר מצביע על ירידה חדה בהיקף שיווקי הקרקע מתחילת השנה. לדבריו, הירידה נובעת משילוב של גורמים, בהם מצב שוק הנדל"ן, אך גם חוסר היציבות הניהולי ברשות והמאבקים המתמשכים סביב המינוי.

גם את תפקודו של אליהו עצמו קשה, לדבריו, לשפוט בתקופה הזו. חלק משמעותי מזמנו הוקדש להתמודדות עם הליכים משפטיים ומאבקים פוליטיים, והוא לא הספיק לבצע שינויים ניהוליים נרחבים בתוך הרשות.

בפועל, אף שאליהו מכהן כממלא מקום, חוסר הוודאות המתמשך לגבי עתידו מקשה על גיבוש הנהלה יציבה ועל קידום מהלכים ארוכי טווח.

פסיקת בג"ץ מהבוקר הסירה מכשול משמעותי בפני המשך כהונתו של אליהו, וחתימתו של חיים כץ השלימה את המהלך ואפשרה לו להמשיך בתפקידו כממלא מקום מנהל רמ"י. עם זאת, הפרשה עדיין רחוקה מסיום, שכן הליך המינוי הקבוע טרם הושלם.

במקביל, עדיין נדרש להשלים את הליך המינוי הקבוע באמצעות ועדת הבחירה בהרכבה המתוקן. הוועדה תידרש להכריע בין המועמדים שנותרו בהליך, ולאחר מכן יהיה צורך להשלים את אישור המינוי.

ספולטר מעריך כי לאחר הבחירות ייעשה ניסיון לקדם את ההליך הקבוע, בין אם אליהו יהיה המועמד שייבחר ובין אם ימונה אדם אחר.

אם גם בתום תקופת הכהונה הזמנית הבאה לא ימונה מנהל קבוע, תתעורר מחדש שאלת הארכת המינוי ותידרש גם היוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה.

בינתיים, ההכרעה המשפטית שהתקבלה היום וחתימתו של השר כץ מבטיחות את המשך כהונתו הזמנית של אליהו. אולם מאחורי הפתרון הנקודתי נותרו בעינם המאבקים הפוליטיים והאישיים, והשאלה מי יעמוד בראש רשות מקרקעי ישראל באופן קבוע עדיין ממתינה להכרעה.