משרד הבריאות מציג לראשונה יעדים לאומיים ארוכי טווח למפת הרופאים המומחים בישראל עד שנת 2035, במהלך שנועד לקבוע לא רק כמה מומחים יידרשו למערכת הבריאות בעשור הבא, אלא גם באילו מקצועות ובאילו אזורים בארץ יהיה צורך להגדיל את כוח האדם.
היעדים החדשים גובשו על רקע גידול משמעותי הצפוי במספר הרופאים בישראל. לפי תחזיות משרד הבריאות, בעשור הקרוב צפוי מספרם לעלות מכ-37 אלף לכ-53 אלף - גידול של 42%. במקביל, מספר הרופאים המומחים צפוי לגדול מכ-20.3 אלף לכ-32 אלף, עלייה של 57%.
לאחר שקלול הגידול הצפוי באוכלוסייה, מדובר בעלייה של 16% בשיעור הרופאים ל-1,000 נפש ובעלייה של 31% בשיעור המומחים לנפש. במשרד מעריכים כי התוספת עשויה לצמצם באופן משמעותי את הפער מול ממוצע ה-OECD, העומד כיום על 3.9 רופאים ל-1,000 נפש, ואף ייתכן שישראל תעבור אותו.
מאחורי המהלך עומדת הוועדה המייעצת לתכנון כוח אדם ברפואה, שהוקמה בינואר 2025 בעקבות החלטת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. הוועדה משמשת גוף מייעץ קבוע למשרד ונועדה לגבש תפיסה לאומית ושיטתית לתכנון כוח האדם הרפואי לטווח ארוך.
בוועדה, שבראשה עומד מנכ"ל המשרד, חברים 22 נציגים מגופים מרכזיים במערכת הבריאות, בהם בתי חולים במרכז ובפריפריה, קופות החולים, ההסתדרות הרפואית, המועצה המדעית, משרד הבריאות, משרד האוצר ונציגת ציבור. עבודתה משלבת תחזיות וניתוח נתונים עם הידע המקצועי של הגורמים הפועלים במערכת.
הצורך בתכנון מגיע בשעה שמספר הסטודנטים לרפואה בישראל נמצא בעלייה חדה. בשנת 2020 החלו 820 סטודנטים לימודי רפואה, וב-2025 כבר עמד מספרם על 1,448 - גידול של 76%. התחזית היא ל-1,700 סטודנטים בשנת 2027 ול-2,000 בשנת 2030.
במקביל, בעקבות רפורמת יציב צפויה ירידה במספר הרופאים החדשים שסיימו לימודים במוסדות בחו"ל שאינם עומדים בתנאי הרפורמה. במשרד מעריכים כי השינויים יביאו בהדרגה לעלייה במספר הרופאים שהוכשרו בישראל, לצד עלייה באיכות ההכשרה ובשיעור הרופאים המומחים.
אלא שבמשרד הבריאות מדגישים כי עצם הגדלת מספר הרופאים אינה מספיקה. מספר המתמחים החדשים מוגבל בהתאם למספר הרופאים המצטרפים למערכת, ולכן נדרשת הכוונה של התוספת הצפויה בין תחומי ההתמחות השונים. ללא תכנון כזה, הגידול במספר הרופאים אינו מבטיח שהמקצועות שבהם קיים צורך גדול יותר אכן יקבלו את כוח האדם הדרוש.
הוועדה בחנה את כלל התמחויות הבסיס וקבעה לכל אחת מהן את השינוי הרצוי בשיעור המומחים ל-100 אלף תושבים עד 2035. המקצועות חולקו לארבע קבוצות: תחומים שבהם נדרשת עלייה של 35%, עלייה של 25%, עלייה של 15%, ותחומים שבהם ההמלצה היא לשמור על השיעור הקיים.
נקודת הייחוס שנבחרה היא שנת 2029, משום שחלק גדול מהרופאים שיהפכו למומחים עד אז כבר נמצאים כיום במסלולי ההכשרה. כתוצאה מכך, האפשרות להשפיע בשלב זה על מספר המומחים שיהיו במערכת עד אותה שנה מוגבלת יחסית.
אחת הדוגמאות שמציג משרד הבריאות היא תחום היילוד והגינקולוגיה. בשנת 2025 היו בישראל כ-1,620 מומחים פעילים בתחום, שהם 15.96 מומחים ל-100 אלף נפש. בהתאם למספר המתמחים הנמצאים כיום בהכשרה, למגמות הפרישה ולגידול באוכלוסייה, בשנת 2029 צפויים לפעול בתחום כ-1,841 מומחים - 16.8 ל-100 אלף נפש.
הוועדה ממליצה להגדיל את שיעור המומחים בתחום ב-25% נוספים עד 2035 ביחס לשיעור הצפוי ב-2029. היעד שנקבע הוא 21 מומחים ל-100 אלף נפש, ובסך הכול כ-2,550 מומחים פעילים ביילוד ובגינקולוגיה.
לצד החלוקה בין מקצועות הרפואה, חלק מרכזי בתוכנית מוקדש לפערים הגיאוגרפיים. הוועדה ממליצה לשאוף לשיעור אחיד של מומחים לנפש בכל אזורי הארץ, אך הנתונים מראים כי נקודת הפתיחה שונה באופן ניכר בין המחוזות.
כך, למשל, שיעור המומחים בנוירולוגיה במחוז דרום עומד כיום על 38% בלבד מהיעד שנקבע ל-2035. במחוז מרכז, לעומת זאת, שיעור המומחים כבר מגיע ל-85% מהיעד העתידי. המשמעות היא שכדי להגיע לאותו יעד ארצי יידרשו בדרום תוספת כוח אדם ומאמץ גדולים יותר.
במשרד מזהירים כי ללא הכוונה גיאוגרפית, הרופאים המומחים החדשים עלולים להתרכז בבתי החולים הגדולים ובמרכז הארץ. מצב כזה עלול למנוע מחלקים באוכלוסייה, ובמיוחד מתושבי הפריפריה, ליהנות מהגידול הצפוי בכוח האדם הרפואי.
הצורך בתוספת מומחים נובע גם משינויים דמוגרפיים. אוכלוסיית ישראל צפויה להמשיך לגדול ולהזדקן, ובהתאם צפוי לגדול הביקוש לשירותי רפואה ולהשתנות בחלק מהתחומים תמהיל השירותים הנדרש. משום כך, לפי הוועדה, ברוב המקצועות אין די בשמירה על מספר המומחים הקיים ונדרשת עלייה בשיעורם ביחס לגודל האוכלוסייה.
בסך הכול צפויים להתווסף למערכת בעשור הקרוב יותר מ-11 אלף רופאים מומחים. היעדים שקבעה הוועדה נועדו לכוון את התוספת הזאת בין תחומי ההתמחות ובין אזורי הארץ, בהתאם לצורכי מערכת הבריאות הצפויים עד שנת 2035.