ריאיון - בצלאל אריאל מיזם 'שיבה לבצרון'

במשך דורות לומדים יהודים את התנ"ך באמצעות חלוקה לפרקים שהפכה לחלק בלתי נפרד מספר הספרים. אלא שמאחורי החלוקה המוכרת מסתתר סיפור היסטורי שרבים אינם מודעים לו: מקורה במסורת הנוצרית, ולא בחלוקה היהודית הקדומה.

בצלאל אריאל, העומד מאחורי מיזם "שיבה לבצרון", מבקש להחזיר לתנ"ך את החלוקה לסדרים שקבעו חכמי ישראל, ולדבריו, השינוי הזה עשוי להשפיע על האופן שבו אנו מבינים את התורה, הנביאים והכתובים.

בראיון באולפן ערוץ 7 מסביר אריאל כי לא מדובר רק בשינוי של מספרי פרקים או בסידור מחודש של הפסוקים, אלא בהבדל מהותי בין שתי תפיסות של התנ"ך. "אני סידרתי אותו נכון לפי ההלכה", הוא אומר. "התנ"ך שיש לנו היום, לצערי הרב, מסודר לפי הנרטיב הנוצרי של פירוש התנ"ך. יש לנו את חכמי ישראל שסידרו לנו את התנ"ך הרבה לפני שבכלל היו נוצרים בעולם, והחזרנו את התנ"ך לצורתו המקורית, כפי שערכו אותו חכמי ישראל".

לדבריו, חלוקת הפרקים המקובלת נקבעה בידי איש דת נוצרי שהיה עוין ליהודים, והיא משקפת תפיסה המבקשת להציג את עם ישראל כמי שחטא וננטש בידי הקב"ה. מנגד, החלוקה היהודית לסדרים מדגישה מסרים אחרים, ובהם הקשר המתמשך בין הקב"ה לעם ישראל, הישועה והאחריות המוסרית של האדם כלפי זולתו.

שמו של המיזם, "שיבה לבצרון", נלקח מדברי הנביא זכריה: "שובו לבצרון אסירי התקווה, גם היום מגיד משנה אשיב לך". אריאל מסביר כי משמעות הקריאה היא לשוב לכוחו ולכבודו של עם ישראל, ובעיקר להחזיר לתודעה את מה שנשכח לאורך השנים.

מי שהגה את הרעיון היה אביו המנוח. "אבי מורי זכר צדיק לברכה, שיזם את העניין, אמר שאנחנו צריכים לחזור למה ששכחנו. צריך לחזור ללמוד את התורה לפי החלוקה היהודית, שחכמי ישראל, התנאים או קודמיהם, סידרו לנו, ולא לפי החלוקה הנוצרית".

אריאל מדגיש כי הניסיון להשיב את החלוקה היהודית לתודעה אינו חדש לחלוטין. לדבריו, כבר הרב אליהו קורן זצ"ל, מייסד הוצאת קורן, שילב בתנ"ך שהוציא את סימוני החלוקה היהודית לסדרים. "מי שיש לו תנ"ך קורן יכול לראות בשוליים החיצוניים של הדף את מספרי התחלות הסדרים", הוא אומר. "הוא חשב שמאוחר מדי לנקות את התנ"ך לגמרי, ולכן השאיר את הפרקים במרכז, אבל שם גם את הסדרים".

כדי להמחיש את משמעות ההבדלים, אריאל מצביע על אחד האירועים הקשים בתולדות עם ישראל: חטא העגל. בחלוקה המקובלת, פרק ל"ב בספר שמות נפתח במילים "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר", ומכניס את הקורא ישירות אל חטאם של בני ישראל.

אלא שלדברי אריאל, בחלוקה היהודית הסיפור מתחיל פסוק אחד קודם, בסיום הפרק הקודם: "ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו בהר סיני שני לוחות העדות".

"מה המסר המרכזי של חטא העגל? לפי הנרטיב הנוצרי הוא איסור עבודה זרה", הוא אומר, אך מסביר כי תחילת הפרשה בפסוק הקודם משנה את נקודת המבט. "הקדוש ברוך הוא קודם כול נותן למשה רבנו את הלוחות. וכשמשה רבנו מחזיק את לוחות הברית, אומר לו הקדוש ברוך הוא: רגע, אני צריך לספר לך מה קורה למטה. למטה יש חטא העגל".

לדבריו, סדר הדברים מלמד מסר הפוך מזה שהוא מייחס לתפיסה הנוצרית. "התורה ניתנה לנו כאשר אנחנו חוטאים את חטא העגל. זאת אומרת, בשיא השפל של החטא הקדוש ברוך הוא נותן את התורה. התורה באה לרומם אותנו", הוא מסביר, ומדגיש כי אין בכך ביטוי לנטישת עם ישראל, אלא דווקא לברית שאינה מתבטלת גם בשעת החטא.

דוגמה נוספת שהוא מביא היא ספר שופטים. רבים מכירים את הספר באמצעות המעגל החוזר של חטא, עונש, זעקה וישועה. אלא שאריאל טוען כי השאלה החשובה היא היכן מתחיל המעגל ומהו המסר שמבקשים להבליט באמצעותו.

לדבריו, חלוקת הפרקים הנוצרית בחרה להדגיש שוב ושוב את חטאי ישראל. "פרק אחרי פרק מתחיל ב'ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה''. כשהם לא עושים הרע בעיני ה', אז יש את המריבות של בני אפרים עם המנהיגים שניצחו, עם גדעון ועם יפתח".

אריאל טוען כי ביותר מ-200 פרקים בתנ"ך בחרו מחלקי הפרקים לפתוח בתיאור חטא של עם ישראל או בעונש שהוטל עליו. לדבריו, הדבר אינו מקרי אלא מבטא מגמה פרשנית.

מנגד, הוא מסביר כי בחלוקה היהודית לסדרים הדגש בספר שופטים שונה לחלוטין. "חכמי ישראל שמו את הדגש ב'ויושע ה'', 'ויושע ה'', 'ויושע ה''. בדיוק הפוך".

באחד השיעורים שמסר בראש העין, מספר אריאל, שאל אותו תלמיד כיצד אפשר להתחיל את המעגל דווקא בישועה, כאשר לכאורה החטא הוא שמוביל אליה. תשובתו הייתה שיציאת מצרים, האירוע המכונן של עם ישראל, החלה בגאולה ולא בחטא.

"ירדנו למצרים בלי שום חטא. הגאולה היא ההתחלה של עם ישראל, וזה היסוד של הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא", הוא אומר. לדבריו, הפסוק בתהילים "פעמים רבות יצילם" מבטא את הרעיון העומד בבסיס החלוקה היהודית של ספר שופטים.

אולם בעיני אריאל, חשיבותה של החלוקה הקדומה אינה מסתכמת במאבק על הפרשנות ההיסטורית של התנ"ך. היא נוגעת גם לחיי היומיום, להתנהלות הכלכלית וליחסים שבין אדם לחברו.

כך למשל הוא מצביע על הפסוק "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו". לדבריו, חכמי ישראל בחרו לפתוח דווקא בפסוק הזה אחד מסדרי הקריאה בתורה, אף שהוא נמצא באמצע פרשה.

"מסחר אנחנו עושים כל יום. כל יום אתה קונה או מוכר משהו. כל יום אתה יכול לנצל את העובדה שהצד השני לא בקיא כמוך בערך האמיתי של המוצר", הוא מסביר. "אז אומרים חכמי ישראל: תרוויח כסף, צריך להתפרנס, אבל ביושר".

לדבריו, הבחירה בפסוק כראש סדר העניקה לו מקום מרכזי בדרשות שנישאו בבתי הכנסת בארץ ישראל. הוא מציין כי מדרש תנחומא וחלקים גדולים ממדרש רבה מבוססים על דרשות שנאמרו סביב ראשי הסדרים שנקראו בציבור.

גם השימוש בכסף לאחר שהושג ביושר זכה, לדבריו, להדגשה מיוחדת. הפסוק "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו" פותח סדר בפני עצמו ומדגיש את החובה לסייע לאדם שנקלע למצוקה כלכלית. כך גם האיסור על גביית ריבית והחובה שלא להימנע ממתן הלוואה בשל התקרבות שנת השמיטה.

"תעזור לחבר, ליהודי, להתפרנס. אל תרוויח מהמצוקה של היהודי השני", הוא אומר. לדבריו, גם מצוות שכחה זכתה למעמד של ראש סדר, כחלק מתפיסה חינוכית רחבה המבקשת להזכיר לאדם כי רכושו מחייב אותו באחריות כלפי הזולת.

"תרוויח כסף, אבל אתה מחויב לדאוג בכסף שאתה הרווחת ביושר גם לשאר היהודים. זה ערך שלא מופיע בכלל היום בפרקים, והוא ערך מרכזי בחלוקה של הסדרים", הוא מדגיש.

בהמשך הראיון מתייחס אריאל גם לתגובות למיזם בציבור הדתי והחרדי. לדבריו, הרב אליעזר פוזן מאנגליה הוציא כבר בשנת תשמ"ט חמישה חומשי תורה ללא חלוקת הפרקים הנוצרית וזכה לברכות מרבנים חרדים. בהמשך שילב גם את החלוקה לסדרים בחמש המגילות.

אביו של אריאל, לעומת זאת, ביקש להרחיב את המהלך לכל ספרי התנ"ך. משום כך בחר להתבסס על מערכת הסדרים, המשתרעת על פני התנ"ך כולו ולא רק על חמשת חומשי התורה.

אריאל מספר כי המיזם זוכה לתמיכה ולברכות מרבנים ומלומדי תורה, אף שיש גם מי שמתקשים להיפרד מחלוקת הפרקים המוכרת. "יש כאלה שאומרים, קשה לי, התרגלתי. בסדר, זה לגיטימי", הוא אומר.

לדבריו, עד כה נרכשו יותר מ-3,000 עותקים של חמשת חומשי התורה שהוציא המיזם, ולצדם נמכרו קרוב ל-500 עותקים של התנ"ך המלא.

למרות ההתקדמות, מבחינתו של אריאל מדובר רק בתחילת הדרך. השאיפה שלו היא שהחלוקה היהודית לסדרים לא תישאר נחלתם של מי שרכשו את המהדורה החדשה, אלא תהפוך לחלק בלתי נפרד מהתנ"כים שבהם משתמשים תלמידים, חיילים ולומדי תורה.

"החזון שלי הוא ממש שהוצאת קורן, הוצאת סימנים וכל ההוצאות האיכותיות של התנ"ך יוציאו את התנ"ך לפי החלוקה היהודית", הוא אומר.

מיזם "שיבה לבצרון", שהחל מחזונו של אביו המנוח, מבקש אפוא להחזיר למרכז הבמה מסורת קריאה יהודית קדומה. עבור אריאל, אין מדובר רק בשאלה היכן מסתיים פרק והיכן מתחיל הפרק הבא, אלא בשאלה איזה מסר פוגש הלומד כאשר הוא פותח את התנ"ך, ומה ביקשו חכמי ישראל להדגיש בפני הדורות הבאים.