בשיעור שעסק בדמותו ובדרכו ההלכתית של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ביקש הרב אורי ליפשיץ, ראש ישיבת שיח יצחק, להאיר צד שלדבריו הולך לאיבוד כאשר מצמצמים את הרב עובדיה לדמות פוליטית או לפוסק של הציבור הספרדי בלבד.
"יש פה איזושהי מודעות לעוצמה שלו", הסביר הרב ליפשיץ. "ודבר נוסף זו אחריות. הוא לא עובד אצל הקב"ה, הוא עובד אצל היהודים, הוא עובד אצל עם ישראל. הוא עובד אצל הקב"ה כמובן, הוא לא מגיע מהצד של המערכת".
"זו אמפתיה, אבל זה יותר מאמפתיה", הדגיש. "הדאגה הזאת של הרב עובדיה היא קשורה גם להבנה שלו את הסיטואציה, וגם לאהבה שלו ליהודי, וגם לדאגה שלו ליהודי, וגם לאחריות".
בהמשך התייחס הרב ליפשיץ לפסיקתו של הרב עובדיה בעניין יין שנגע בו יהודי המחלל שבת, והסביר את הרגישות האנושית שעמדה מאחורי הדיון ההלכתי. "אני לא יכול לאסור כשמישהו שנמצא לידי, בן משפחה, חילוני, מסורתי, אם מוזג לי עכשיו יין, ומה אני אגיד לו? אתה מומר, מחלל שבת בפרהסיה, אתה כמו גוי?"
"מה יקרה? אומר הרב עובדיה. "אני שופך את דמו. גם בהלבנת הפנים, אבל גם בדחייתו אל החילון. אני לא פותח לו פתח".
הרב ליפשיץ הוסיף והמחיש את מבטו של הרב עובדיה על אותם יהודים: "אני מכיר את האנשים, אני יודע מה עובר עליהם. אני יודע שהם עובדים בשבת, אבל הם לא רוצים. הם לא לא מאמינים בקדוש ברוך הוא".
את משמעותה הרחבה של דמות הרב עובדיה סיכם הרב ליפשיץ בשאלה: "מה זה להיות פוסק? וגם מה זה להיות רב, מה זה להיות מנהיג, מה זה להיות יהודי, מה זה להיות בן אדם? זה מונח פה".