בינה מלאכותית
בינה מלאכותיתצילום: iStock

אדם הראשון נענש והתבשר על מה שמחכה לו בעבודת האדמה, "קוץ ודרדר תצמיח לך". במקום שהאדמה תוציא חיטה, תוציא גם קוצים. אולי יותר קוצים מחיטה.

לא נעים בכלל. לקראת סוף פרשת בראשית, המשפחה מתנחמת בלידתו של תינוק צדיק - נח. הכריז הסבא למך, "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו". רש"י (בראשית ה, כ"ט) מסביר שראו בתינוק הצדיק הזה יכולת לנחם את החברה מהטרגדיה של גירוש מגן עדן, בכך שהמציא את המחרשה שסיפקה נחמה רבה לעובדי האדמה הנאבקים על מחייתם מול קוצים ודרדרים.

אמנם אותה קידמה מופלאה שעשתה לדורו של נח חיים "נוחים", ה"אפידורל" של עבודת הכפיים של האדם, לא מנעה הגעה לאסון וחורבן העולם במבול. בפרשת נח רש"י מזכיר שוב את המחרשה (בראשית ו, י"ג), הפעם, בהשחתת האדמה עצמה. האדמה, עד לעומק שמגיעה המחרשה, פשוט נשטפה, נמחתה במי המבול. המחרשה, המקור לנחמה, הופכת להיות סמל של אובדן? מה אנחנו אמורים להבין מהקישור המסתורי של המחרשה?

(החתם סופר בפירושו על התורה מסביר שהקשר בין שחיתות האדם והשחתת פני האדמה הוא בכלל לא מקרי. הרי בשביל מה האדמה צריכה להצמיח דברים טובים עבור האדם? אלא, מסביר החתם סופר, "ידוע שנפש הארץ משתוקק להצמיח כדי להעלות נפשה מדומם לצומח ומצומח לחי ומחי למדבר". אבל במצב של חברה מקולקלת, איזה 'עילוי' יהיה לאדמה במעשי האדם?)

אין הסבר פשוט או מפורט למהלך שעבר העולם מימי המצאת המחרשה עד שכעבור חמש מאות שנים הכל נחרב במבול. האם מה שהתחיל בתור הזדמנות לשחרור האדם משעבודו לחומר, לאדמה, הוביל לצימאון רוחני וחיפוש דרכים איך להיטיב עם עולמו של הקב"ה - או שמא שפע גשמי וזמן פנוי הובילו דווקא לאובדן מוסרי ושחיתות מסואבת? אם כן, המסר שאנחנו נדרשים לקחת הוא שגם אם הנזק לא נראה לעין, המצאה חדשה, או קידמה טכנולוגית, שאינה מופנה מלכתחילה למשהו טוב וחיובי, עשויה, ואולי אף מוכרחת, להוליד מגמות בהמשך, שמתרחקות מאוד מהפוטנציאל החיובי המקורי.

כבר שלוש מאות שנה חלפו מאז המהפכה התעשייתית שהכניסה מכונות ואוטומציה לאנושות. וקידמה רודפת קידמה. ויחד עם השינויים הדרמטיים שחוללה הקידמה בתחנותיה הרבות ספגה האנושות גם לא מעט מכות כואבות של עוני ושפיכות דמים כאשר לא השכילה לנצל את הקידמה להטבת הבריות. מלחמות עולם ראשונה ושנייה השאירו צלקות איומות על האנושות כולה. המרוץ המטורף לפצצת האטום בין הגרמנים וארצות הברית נגמר, כנראה לטובה, לטובת האנושות בכללה. ולולא יכולת גרעינית, קשה לדמיין איך מדינת ישראל יכלה ועדיין יכולה, בע"ה, להחזיק מעמד מול צוררים המבקשים את רעתנו ורעת העולם כולו. (אגב, מדינת ישראל הצעירה "זכתה" ביכולת גרעינית, בהיותה רק בת שמונה שנים, כאשר שחיתות מדינות אירופה דחפה אותה למבצע קדש. אבל זה סיפור נפלא בפני עצמו).

יחד עם כל הגאווה מההישגים הטכנולוגיים של מדינת ישראל, צריך לשמר את המסר מהמחרשה של נח, שנשכיל לקחת כל קידמה לבנייה חיובית. עד שמלהיטים את הרוחות במוסדות החינוך הממלכתי בצורך הקריטי בהטמעת AI בתוכניות הלימודים, כדאי לקחת בחשבון את ההשקעה הנדרשת לחינוך לערכים שהם מעל, הרבה מעל, הרובד הטכנולוגי.