הרב אלעזר לוונטהל מתייחס בטור וידאו לפרשת נח, מתוך שירות המילואים, לאחת ההתמודדויות המוכרות בחיי היומיום: הלחץ החברתי והחשש לאבד את היכולת לקבל החלטות באופן עצמאי. דרך סיפור תיבת נח הוא מסביר מדוע הרצון להתנתק מהסביבה עשוי להיות מובן, אך אינו תואם את דרכה של היהדות.
"לחץ חברתי זה דבר נורא מפחיד", פותח הרב לוונטהל. "אנחנו אוהבים לקבל את ההחלטות על החיים שלנו בעצמנו. וכשאנחנו בתוך חברה, והיא משפיעה עלינו, אנחנו מרגישים שאנחנו עלולים לאבד שליטה".
לדבריו, החשש מהשפעת החברה עלול לעורר רצון להתרחק ממנה לחלוטין. "לפעמים מתחשק לנו לבנות איזו תיבה גדולה כמו של נח, להיכנס לתוכה, לנעול את הדלת, ולדעת שאנחנו היחידים שאחראים על החיים שלנו".
אלא שהרב לוונטהל מדגיש כי היהדות מציעה גישה שונה. "זו מעולם לא הייתה דרכה של היהדות. היהדות חינכה אותנו תמיד לא לפרוש מן הציבור", הוא אומר, ומציג שתי סיבות מרכזיות לכך.
הסיבה הראשונה היא טבעו החברתי של האדם. לדבריו, בני אדם הם יצורים חברתיים, ואין בכך דבר שלילי. להפך, החיבור לחברה יכול להעניק לאדם הרבה, וגם לכוחה של החברה בקבלת החלטות טובות יש ערך משמעותי.
הסיבה השנייה נוגעת לאחריות של האדם כלפי סביבתו. מי שמבקש לא רק להימנע מהשפעות שליליות אלא גם לחולל שינוי חיובי, חייב להיות חלק מהחברה. "אנחנו רוצים גם להשפיע, ואי אפשר להשפיע מתוך התיבה", מדגיש הרב.
אז כיצד אפשר להישאר חלק מהחברה מבלי להיגרר אחר השפעות שאיננו מעוניינים בהן? הרב לוונטהל מציע לפתח מודעות להשפעות החברתיות ולהפעיל שיקול דעת בבחירה מה לקבל ומה לדחות.
"הפתרון הוא קודם כול להיות מודעים להשפעות של החברה עלינו, ולסנן אותן, לבחור את הטוב ולהדוף את הרע", הוא מסכם. "כך נוכל להישאר בחברה, להיות מושפעים לטובה, וגם להשפיע ולהביא לתיקון עולם".