ארגון רבני צהר פרסם היום (שישי) תגובה חריפה לפסק ההלכה של הרב דב ליאור, שהתיר ליהודים למסוק זיתים במטעים ברחבי יהודה, שומרון ובנימין. בארגון קובעים כי לקיחת הזיתים ללא רשות בעליהם אסורה על פי ההלכה, ומזהירים כי מעבר לאיסור הגזל, מדובר במעשה שיש בו חילול השם, פגיעה מוסרית והשלכות מדיניות וחינוכיות.
עמדת הארגון מציבה במרכז הדיון את שאלת הבעלות על הקרקע והיבול, את סמכות המדינה להפקיע רכוש ואת האפשרות להסתמך על ייאוש הבעלים כדי להתיר את המסיק. בצהר מבקשים להבהיר כי גם כאשר קיימות מגבלות ביטחוניות על גישת בעלי המטעים לאדמותיהם, אין בכך כשלעצמו כדי להתיר לאחרים לקחת את היבול.
"גזל אסור מכל אדם, יהודי ונכרי כאחד", קובעים רבני הארגון בפתח דבריהם. לדבריהם, האיסור אינו תלוי בזהותו הלאומית של בעל הרכוש, וההכרעה בשאלת הבעלות אינה נתונה לכל אדם על פי השקפתו או שיקול דעתו.
בהמשך מדגישים בצהר כי הסמכות להפקיע רכוש מבעליו מסורה למדינה בלבד. "רק בסמכות המדינה להפקיע רכוש מבעליו, וכל עוד המדינה מכירה בבעלות של ערבי על זיתים, הם נמצאים בבעלותו", נכתב בהודעה.
באופן בולט, רבני צהר מבססים את עמדתם גם על פסיקה קודמת של הרב דב ליאור עצמו. בארגון מפנים לשו"ת "דבר חברון", חלק ג', סימן נ"ז, שבו, לדבריהם, פסק הרב ליאור בהתאם לעיקרון זה. עוד הם מציינים כי כך פסק גם הרב יעקב אריאל, לצד גדולי ישראל נוספים.
סוגיה נוספת שבה עוסקת תגובת צהר היא טענת הייאוש. לפי הטענה שאליה מתייחסים בארגון, כאשר הצבא מונע מבעלי המטעים להגיע אל עצי הזית שלהם, ניתן לראות בהם כמי שהתייאשו מהיבול, ומכאן לבקש להתיר את לקיחתו.
אלא שבצהר דוחים את ההנחה הזאת. לדבריהם, כל עוד בעלי המטעים מצהירים כי אינם מתייאשים מהזיתים ומתכוונים למסוק אותם בדרכים שהצבא מאפשר, אין בסיס להסתמך על ייאושם.
"המחשבה להתיר את לקיחת הזיתים בשל 'ייאוש' של הבעלים (משום שהצבא אוסר עליהם לגשת למטע), איננה מתחילה כאשר הבעלים מודיעים שהם אינם מתייאשים אלא מתכוונים למסוק את הזיתים באופן שבו הצבא מאפשר להם", נכתב בהודעה.
בארגון מציינים כדוגמה אפשרות שבה אזרחים ישראלים מסייעים לבעלי המטעים לבצע את המסיק בהתאם למגבלות הצבא. מבחינתם, עצם קיומה של דרך למסוק את הזיתים, לצד הודעת הבעלים כי אינם מוותרים עליהם, שוללת את ההסתמכות על טענת הייאוש.
גם את האפשרות להצדיק לקיחת זיתים מטעמים ביטחוניים מבקשים רבני צהר להגביל באופן ברור. לשיטתם, גם כאשר עולה צורך ביטחוני הנוגע לרכוש, ההחלטה כיצד לפעול מסורה לרשויות המוסמכות בלבד, ולא לאזרחים הפועלים על דעת עצמם.
לצורך חיזוק הטענה מפנים בארגון פעם נוספת לפסיקתו של הרב ליאור בשו"ת "דבר חברון", הפעם בסימן נ"ו, ומצטטים מדבריו: "לא כל אחד יכול להחליט לעשות מעשה לפי שיקול דעתו".
בכך מבקשים רבני צהר להבחין בין פעולה הנעשית בסמכות המדינה לבין נטילת רכוש ביוזמה פרטית. לדבריהם, גם נימוק ביטחוני אינו מעניק לכל אדם סמכות להחליט בעצמו על לקיחת זיתים או רכוש אחר.
בסיום הודעתם מרחיבים רבני צהר את הביקורת מעבר לשאלות ההלכתיות הנוגעות לבעלות, לייאוש ולסמכות. לדבריהם, עצם לקיחת הזיתים פוגעת גם בערכים מוסריים וחינוכיים ועלולה לגרום נזק מדיני.
"מלבד איסור גזל ברור שיש בלקיחת הזיתים, יש בכך גם חילול השם ופגם מוסרי וסיכון מדיני ונזק ערכי וחינוכי והדברים פשוטים", קובעים בארגון.
רבני צהר חותמים את תגובתם בהבעת תמיכה ברבני גוש עציון, שפרסמו אף הם פסק הלכה נגד לקיחת הזיתים. "יישר כוחם של רבני גוש עציון שפרסמו פסק הלכה נחרץ נגד התופעה".