צרפת מתמודדת היום (שבת) עם גל מחאה נרחב, המלווה במהומות אלימות, הצתות, ביזה והתקפות על מוסדות שלטון בכמה מהערים הגדולות במדינה.
בפריז, במרסיי, בליון ובערים נוספות התעמתו מפגינים עם כוחות המשטרה, בעוד עשן סמיך היתמר מכלי רכב וממבנים שהוצתו. הרשויות דיווחו על מאות עצורים ועל פגיעה ברכוש ציבורי ופרטי.
המחאה, שהתפתחה בשבועות האחרונים על רקע הידרדרות השירותים הציבוריים ועליית מחירי המזון, הדלק והאנרגיה, הפכה למפגן רחב של חוסר שביעות רצון מהממשלה ומהנשיא עמנואל מקרון. לצד עשרות אלפי מפגינים שהשתתפו בצעדות שקטות, פעלו קבוצות רעולות פנים שתקפו שוטרים, ניפצו חלונות, הציתו רכוש ופרצו למבני ציבור.
במוקד המהומות בפריז ניצבה כיכר הרפובליקה, שבה התפתחו עימותים קשים בין מפגינים לכוחות הביטחון. רעולי פנים השליכו אבנים, זיקוקים וחפצים נוספים לעבר השוטרים, שהגיבו בירי גז מדמיע ובהפעלת זרנוקי מים. כלי רכב, אופניים, פחי אשפה ודוכן עיתונים עלו באש, וכמה חנויות נבזזו.
המשטרה פעלה למנוע מקבוצות מתפרעים להתקרב למוסדות ממשל מרכזיים. תחנות מטרו רבות נסגרו בהוראת הרשויות, בהן תחנות הסמוכות לשאנז אליזה, לארמון הנשיאות, לפרלמנט ולמשרדי הממשלה. במקביל, צעדו ברחובות הבירה המוני מפגינים שנשאו דגלי צרפת, שרו את ההמנון הלאומי והביעו מחאה נגד המדיניות הכלכלית.
האלימות לא הוגבלה לבירה. במרסיי, העיר השנייה בגודלה בצרפת, הצליחו מפגינים לפרוץ לבניין העירייה, להפוך פסל ולנפץ רהיטים לפני שנהדפו בידי השוטרים. ראש העיר דרש תגבור של כוחות המשטרה. בעיר נגרם נזק גם לחנויות ולתחנת משטרה עירונית.
בליון הציתו צעירים רעולי פנים את לשכת התיירות המקומית. עשן ולהבות עלו מתוך המבנה, וכוחות לפיזור הפגנות השתמשו בגז מדמיע ובזרנוקי מים. בעיר ליל שבצפון צרפת פרצו מפגינים למשרדי ראש העיר, השחיתו את המקום ועזבו. תקריות אלימות נוספות דווחו ברן, בטולוז, באנז'ה ובערים אחרות.
משרד הפנים הצרפתי דיווח בשעות אחר הצהריים על לפחות 272 עצורים ברחבי המדינה. הרשויות האשימו גורמים מהשמאל הקיצוני במעורבות במעשי האלימות, ובהם ניסיונות ביזה, הצתת מתקנים ברחובות ותקיפת מוסדות שלטון וכלי תקשורת. עם זאת, הדיווחים מהשטח הבחינו בין הקבוצות האלימות לבין חלק גדול מהמפגינים שהשתתפו במחאה ללא אלימות.
גל המחאה הנוכחי אינו אירוע נקודתי. הוא התפתח מתוך מחאת תלמידי התיכון, שהחלה באמצע ספטמבר והתרחבה במהירות לעשרות ערים. התלמידים מוחים על מצב מערכת החינוך, מחסור במשאבים ותנאי הלימוד, אך בתוך שבועות הפכה המחאה למאבק ציבורי רחב יותר נגד הממשלה.
לפי נתוני ארגון המחקר ACLED, בין 28 בספטמבר ל-2 באוקטובר התקיימו בצרפת יותר מ-800 הפגנות בהובלת תלמידים. במהלך המחאה הוצתו בתי ספר ונגרם נזק כבד למבני ציבור. במקביל, הצטברו טענות קשות על שימוש מופרז בכוח מצד המשטרה, בעקבות פציעתם של תלמידים במהלך העימותים.
אחד האירועים שעוררו זעזוע ציבורי היה פציעתה הקשה של תלמידה בת 15, שאיבדה את כף ידה בעקבות פגיעת רימון גז מדמיע. המקרה החריף את הביקורת על התנהלות כוחות הביטחון והוסיף למחאה ממד של עימות בין הדור הצעיר לבין מוסדות המדינה.
ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו מסר בתחילת החודש כי לפחות 215 בני נוער ו-85 אנשי צוות במערכת החינוך נפצעו במהלך גל המחאה. לדבריו, מדובר בהיקף הפגיעות החמור ביותר במערכת החינוך הצרפתית זה עשרות שנים.
אל מחאת התלמידים הצטרפו כעת ארגוני עובדים, מורים ואזרחים המוחים על השחיקה בכוח הקנייה ועל התייקרות המחיה. אחד מארגוני העובדים הגדולים בצרפת, CGT, הביע תמיכה בהפגנות וקרא להעלאת שכר וקצבאות, להורדת מחירים ולחיזוק השירותים הציבוריים.
גם תנועת "האפודים הצהובים", שהובילה ב-2018 וב-2019 גל מחאה ממושך נגד המדיניות הכלכלית של מקרון, שבה לתמונה. ברשתות החברתיות הופצו קריאות לחדש את פעילות התנועה ולהצטרף להפגנות. עבור השלטון הצרפתי, החיבור בין מחאת הצעירים לבין תנועת המחאה הוותיקה מעורר חשש מהתרחבות נוספת של העימותים.
המהומות מתרחשות בתקופה פוליטית רגישה במיוחד. צרפת מתקרבת לבחירות לנשיאות באביב הקרוב, שיסיימו את כהונתו השנייה של מקרון. הממשלה מתמודדת עם חוב ציבורי גבוה, צמיחה חלשה וקשיים מתמשכים בהעברת תקציב המדינה, על רקע אובדן הרוב הפרלמנטרי של מחנה הנשיא בבחירות ב-2024.
המשבר הכלכלי והפוליטי מעניק למחאה משמעות החורגת מהדרישות לשיפור מערכת החינוך או להורדת מחירים. המפגינים מבטאים חוסר אמון גובר בהנהגה, בעוד מפלגות השמאל והימין הקיצוני מנסות להגדיל את כוחן לקראת הבחירות.
מקרון התייחס כבר ביום שישי לאפשרות של הסלמה וקרא לשמור על הסדר הציבורי. הנשיא הדגיש כי הזכות להפגין היא זכות חוקתית, אך הבהיר שהיא מחייבת שמירה על בני אדם ועל רכוש, ואינה מעניקה היתר לאלימות ולהרס.
במקביל, שר הפנים לורן נונייס נדרש להתמודד עם ביקורת על השימוש באמצעים לפיזור הפגנות, והורה להשעות את השימוש בסוגים מסוימים של רימונים בעקבות הפציעות הקשות שנגרמו לצעירים.