ראש ישיבת ההסדר מאיר הראל במודיעין, הרב אליעזר שנוולד, התייחס בריאיון לערוץ 7 בכנס "הנני" בבנייני האומה בירושלים לסערה סביב חוק הגיוס, למחלוקת על השירות המשותף בצה"ל ולבחירות הקרובות.
בדבריו טען כי ההתנגדות לחוק הגיוס נובעת במידה רבה משיקולים פוליטיים, וכי הדרישה לגיוס מיידי של כלל החרדים אינה מעשית ועלולה לפגוע במאמצים להרחבת הגיוס.
"כל הרעיון של תקיפת החוק הזה בא ממקום פוליטי שהמטרה שלו הייתה לפרק את הקואליציה של הממשלה", אמר הרב שנוולד. לדבריו, מי שמכיר את הגורמים שעסקו בנושא יודע שזו הייתה כוונתם המפורשת.
הרב מתח ביקורת גם על מי שמובילים כיום את ההתנגדות לחוק, וטען כי חלקם לא פעלו לקידום גיוס חרדים כאשר החזיקו בתפקידים שאפשרו להם לעשות זאת. "חלק מהמובילים של הקמפיין הזה היו אלו שכשהם היו בתפקידים שיכלו לגייס חרדים, הם לא עשו את זה. ואפילו הרימו קשיים על גיוס נרחב של חרדים למגוון של תוכניות".
לדבריו, הצעת החוק שעמדה על הפרק הייתה הזדמנות יוצאת דופן להרחבת גיוס החרדים, משום שכללה יעדי גיוס נרחבים וסנקציות, וזכתה להסכמת רבנים בציבור החרדי. "פעם ראשונה בהיסטוריה שיש חוק עם היקפים כאלה של גיוס, ושיש בו גם סנקציות, ושהרבנים הסכימו", אמר. הוא הוסיף כי הדרישה לגייס את כולם באופן מיידי אינה מקדמת פתרון מעשי: "כשמישהו אומר לך את הכול עכשיו, תדע שהוא לא רוצה כלום".
כשנשאל על רבנים ואנשי ציבור מהציונות הדתית שהתנגדו לחוק ודרשו את גיוס החרדים, הבהיר כי אינו מייחס להם מניעים זרים, אך סבור שרבים אינם מכירים לעומק את המורכבות המקצועית הכרוכה במהלך.
הרב שנוולד סיפר כי הוא מלווה את סוגיית גיוס החרדים מאז הקמת הנח"ל החרדי, אז התבקש לסייע בהקמתו מתוקף תפקידיו וקשריו עם בני הישיבות. לדבריו, גם כיום הוא מעורב בנושא, ובשבוע הבא צפוי אחד מתלמידיו להשתתף בטקס סיום קורס הקצינים הראשון של חטיבת החשמונאים.
כדי להמחיש את הקושי בגיוס נרחב ומהיר של חרדים, הציג דוגמה להקמת מסגרות לחימה ייעודיות. "אם אני רוצה מחר בבוקר לגייס אלפיים לוחמים חרדים, זה אומר עשרים פלוגות. עשרים פלוגות זה אומר עשרים מפקדי פלוגות, שישים מפקדי מחלקות ו-180 מפקדי כיתות, שכולם צריכים להיות כאלה שיודעים לעבוד עם ציבור חרדי".
לדבריו, לא ניתן להקים מסגרות כאלה בן לילה, משום שהן דורשות מערך פיקודי מותאם והכשרה של מפקדים שמכירים את צורכי המשרתים החרדים. "יש לנו מג"דים ומפג"דים שיודעים לטפל בזה? זה דבר שלוקח זמן", הסביר.
הרב הוסיף כי בעקבות המלחמה התעורר בקרב חלקים בציבור החרדי רצון משמעותי להתגייס, אך היעדר הסדרה חוקית מקשה על מימושו. לדבריו, אף שיש רבנים המתנגדים לגיוס גם של צעירים שאינם לומדים, בקרב הציבור עצמו ניכרה נכונות לשינוי.
"ברגע שאין חוק, אין להם לגיטימציה", אמר, והזהיר כי במצב הנוכחי הגורמים הקיצוניים הם שנותנים את הטון במאבק נגד הגיוס.
בהמשך הריאיון התייחס הרב שנוולד למחלוקת סביב פקודת השירות המשותף בצה"ל, ולדברים שאמר הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט בריאיון לערוץ 7, שלפיהם הפקודה נועדה להסדיר את השירות המעורב ולמנוע מצב של היעדר כללים ברורים.
הרב שנוולד דחה את הטענה שהחלפת פקודת השילוב הראוי הייתה הכרחית. לדבריו, הפקודה המקורית, שנקבעה בשנים 2000-2001, סיפקה מענה לצורכי החיילים הדתיים, והבעיה הייתה באכיפתה ולא בתוכנה.
"פקודת השילוב הראוי הייתה פקודה סגורה מבחינת כל התנאים שלה ואפשרויות לממש אותה. היו בעיות במימוש שלה", אמר. לטענתו, גם לאחר כניסת פקודת השירות המשותף לתוקף לא נפתרו הקשיים, וחלקם אף החריפו.
"הדבר הכי פשוט היה לא לשנות את הפקודה, אלא לממש אותה", טען. לדבריו, פקודת השירות המשותף ביטלה סעיפים מהותיים שנועדו לאפשר לחיילים דתיים לשרת בכל יחידות הצבא תוך שמירה על אורח חייהם.
הרב הדגיש כי האחריות לאכיפת הפקודות מוטלת על הצבא, וכי שינוי ההוראות אינו יכול לשמש תחליף למנגנוני פיקוח יעילים. "תמיד הצבא צריך לדאוג שהפקודות שהוא מוציא ימומשו. וברגע שהפקודות לא ממומשות, צריך למצוא את המנגנונים על מנת לממש אותן".
לדבריו, מבחן המציאות מלמד כי פקודת השירות המשותף לא פתרה את הקשיים שעליהם הצביעו ראשי הישיבות והרבנים. "אנחנו רואים שהפקודה הזאת, עם כל הרצון להגיד שהיא באה ופתרה את הבעיות, תראו עם כמה בעיות אנחנו צריכים להתמודד", אמר. הוא הוסיף כי בדיון הציבורי יש להציג את העובדות כפי שהן, ולא "לצבוע את המציאות בצבעים ורודים".
לקראת סיום הריאיון התייחס הרב שנוולד גם למערכת הבחירות ולשאלת הייצוג הפוליטי של הציבור הדתי-לאומי. לדבריו, הישגי המלחמה המחישו את תרומתם של מוסדות החינוך התורניים לצה"ל, ואת חשיבות התמיכה הציבורית והפוליטית בהם לאורך השנים.
"המלחמה הזאת הוכיחה שהפירות שגידלנו במשך העשורים האחרונים בישיבות ההסדר, במכינות הקדם-צבאיות ובישיבות הגבוהות הציוניות הביאו ברכה גדולה מאוד, ביחד עם כל אחינו בית ישראל שהתגייסו", אמר.
הרב הדגיש כי תרומה זו לא נוצרה מאליה, אלא הייתה תוצאה של תהליכים חינוכיים ממושכים ושל התמודדות עם מחלוקות וסוגיות מורכבות הנוגעות לשירות הצבאי.
לדבריו, לאורך השנים נזקקו ראשי הישיבות והמכינות לסיוע מצד נבחרי ציבור בקידום פתרונות שיאפשרו לתלמידיהם להשתלב בצה"ל. הוא טען כי אנשי מפלגת הציונות הדתית היו אלה שעמדו לצידם באופן עקבי.
"היחידים לאורך כל השנים שעמדו לצד ראשי הישיבות וראשי המכינות לטובת הצבא, לא לטובתנו, לטובת הצלחת צה"ל, היו אנשי הציונות הדתית", אמר.
את הריאיון חתם הרב שנוולד בהתייחסות לחשיבות הבחירות הקרובות. "אנחנו לפני בחירות גורליות. על הפרק סוגיות מאוד חשובות בזהות היהודית של מדינת ישראל, בביטחון של מדינת ישראל, בהתיישבות ובחינוך", אמר.
לדבריו, על הציבור הדתי-לאומי לבחון את ההבטחות הפוליטיות לנוכח ניסיון העבר ואת מידת המחויבות של נבחרי הציבור לנושאים המרכזיים בעיניו, כדי להימנע מהכרעה שעליה יצטער בעתיד.