
ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג היום (ראשון) בפני עיתונאים את תפיסת הביטחון הלאומי החדשה שלו, המבוססת על שינוי יסודי בדרך שבה ישראל מתמודדת עם אויביה: מעבר ממדיניות של הכלה והגנה למדיניות של יוזמה, התקפה ומניעת התעצמות האויב.
המסמך, שכותרתו "תפיסת הביטחון", כולל עשרה עקרונות מרכזיים ומגדיר את האיומים שעמם צפויה ישראל להתמודד בשנים הבאות. לצד היכולות הצבאיות, הוא מתייחס גם להתיישבות, למורשת ישראל, ללכידות הלאומית ולחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות.
"אחרי השבעה באוקטובר שינינו את פני המזרח התיכון - כי שינינו את עצמנו", אמר נתניהו. "ישראל הרחיקה סכנה גרעינית קרובה מכיוון איראן, צריך לטפל באיום הזה כל הזמן. הסרנו את טבעת החנק שיצרה איראן ועברנו מהגנה להתקפה".
בלב התפיסה עומד העיקרון שלפיו ישראל חייבת להקדים את אויביה ולא להמתין למתקפה מצדם. המסמך קובע כי אין להסתפק בהכלה של תקיפות או בהתמודדות עם איומים לאחר שהתפתחו, אלא יש למנוע מראש את בניין הכוח של האויב ולשמור על יתרון צבאי וטכנולוגי.
העיקרון הראשון שהציג נתניהו הוא מניעת נשק גרעיני בידי אויבי ישראל, גם באמצעות פעולה התקפית יזומה. "צריך להבטיח מניעת נשק גרעיני, אם צריך לפעול לבד - נפעל לבד", הבהיר ראש הממשלה.
נתניהו התייחס למאבקו הממושך בתוכנית הגרעין האיראנית וטען כי לאורך השנים נתקל בהתנגדות גם בתוך מערכת הביטחון הישראלית. "פצצה אחת מאיראן יכולה להשמיד את המדינה וזו תמיד הייתה משימת חיי. קראו לזה 'הגחמה של נתניהו', ואני יכול להגיד שהייתה גם התנגדות אקטיבית של גורמי ביטחון מבית לפעולה נגד איראן במהלך השנים", אמר.
בהמשך הצהיר: "עמדנו מול האיום של איראן, עקרנו אותו".
העיקרון השני במסמך הוא הרתעה באמצעות יכולת ממשית לפגוע באויב בעוצמה, לרבות שימוש באש מדויקת ומאסיבית ושיבוש מערכות צבאיות ואזרחיות.
העיקרון השלישי הוא התרעה מודיעינית רצופה, שתאפשר לזהות לא רק את יכולות האויב אלא גם את כוונותיו, כדי למנוע מתקפת פתע נוספת.
העיקרון הרביעי עוסק ביוזמה, תחבולה וחשיבה ביקורתית. במסמך מודגש הצורך לעודד בצה"ל ובגופי הביטחון חשיבה עצמאית ולהיערך גם למכות מנע מפתיעות.
העיקרון החמישי הוא הגנה, הכוללת הקמת אזורי חיץ בהתאם לצורך, מערכות הגנה רב-שכבתיות על העורף ומוכנות מתמדת למלחמה. עם זאת, נתניהו מדגיש כי ההגנה חייבת להשתלב ביכולת התקפית.
בהקשר זה התייחס גם לשינוי שחל לדבריו בפעילות צה"ל ביהודה ושומרון. "ביהודה ושומרון עברנו לגישה התקפית ונכנסנו למחנות הפליטים, שהם היו בעצם מחנות של טרור", אמר.
לצד השינוי המבצעי, מציג נתניהו גם תפיסה רחבה יותר של מעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל.
העיקרון השישי הוא טיפוח בריתות אזוריות ובינלאומיות, תוך ניצול ההזדמנויות המדיניות שנוצרו בעקבות המלחמה. "ישראל היא היום מעצמה אזורית, ובחלק מהתחומים אף מעצמה עולמית", טען ראש הממשלה.
העיקרון השביעי הוא עצמאות טכנולוגית וביטחונית. לפי המסמך, ישראל צריכה לצמצם את תלותה במדינות אחרות בייצור אמצעי לחימה, להרחיב את התעשיות הביטחוניות המקומיות ולהשקיע בטכנולוגיות מתקדמות.
בין התחומים שהוזכרו: בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, חלל וסייבר. לצד זאת, המסמך קורא להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון.
"בעניין הסייבר חשוב שנהיה משלוש המדינות המובילות בעולם, מיד אחרי ארה"ב וסין", אמר נתניהו.
העיקרון השמיני עוסק במאבק על התודעה. נתניהו מבקש לפתח יכולות חדשות, בין היתר באמצעות בינה מלאכותית, להתמודדות עם פעילות תעמולה של מדינות אויב, אנטי-ציונות ואנטישמיות בזירה הבינלאומית.
העיקרון התשיעי הוא ניצחון, המוגדר כשבירת כוחו של האויב ופגיעה באמונתו כי יוכל להמשיך לאיים על ישראל.
העיקרון העשירי, שכותרתו "רוח העם", עוסק ביסודות הלאומיים והחברתיים שעליהם נשען ביטחונה של ישראל.
במסגרת זו מונה המסמך את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, הממשל הדמוקרטי, הנכונות להילחם למען ביטחון המדינה, עידוד החשיבה העצמאית, יישוב ארץ ישראל, טיפוח מורשת ישראל, הקשר עם יהדות התפוצות ועידוד העלייה.
בכך מציב נתניהו את ההתיישבות ואת הזהות היהודית כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי, ולא רק כסוגיות חברתיות או מדיניות.
המסמך מתייחס גם למפת האיומים הרחבה על ישראל. לצד איראן ושלוחותיה מוזכרים הציר השיעי והציר האח"סי, מה שמכונה במסמך "המלכודת המצרית", איומי טרור וביטחון פנים, ניסיונות לדה-לגיטימציה ולבידוד מדיני, וכן איומים בגבולות המדינה.
בתחום הטכנולוגי מזהיר המסמך מפני התפתחות אמצעי לחימה חדשים, ובהם טילים מדויקים, רחפנים, כלי טיס וכלי צלילה בלתי מאוישים, מתקפות סייבר ושימוש צבאי בבינה מלאכותית ובמחשוב קוונטי.
נתניהו הדגיש כי ישראל אינה יכולה לבסס את ביטחונה על ההנחה שכוונותיהם של אויבים או של בעלי ברית יישארו ללא שינוי.
התפיסה שהציג מבקשת להבטיח כי ישראל תחזיק בכל עת ביכולות צבאיות וטכנולוגיות עדיפות, תפעל לסיכול איומים עוד לפני התממשותם ותשמור על חופש פעולה גם ללא סיוע חיצוני.
המסר המרכזי העולה מהמסמך הוא שישראל צריכה להיות תמיד צעד אחד לפני אויביה, ולהעדיף יוזמה, תחבולה והכרעה על פני הכלה והמתנה להתפתחות האיום.

