איזנקוט באירוע בגבעת שמואל
איזנקוט באירוע בגבעת שמואלצילום: דוברות

עימות התפתח בכנס בחירות של מפלגת ישר בגבעת שמואל, כאשר מילואימניק שהשתתף באירוע התעמת עם יו"ר המפלגה והרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, והטיח בו טענות על צמצום כוח האדם בצה"ל בשנים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר.

המשתתף סיפר כי לפני כעשור ביקש לשוב לשירות צבאי, אך נענה כי אין צורך בו. לדבריו, צמצום כוח האדם באותן שנים היה אחד הגורמים למצב שבו הגיע צה"ל ל-7 באוקטובר, ולאייזנקוט הייתה אחריות לכך.

במהלך חילופי הדברים נשמעה השאלה הישירה: "למה הקטנת את הצבא?". איזנקוט דחה את הטענות והבהיר כי בניגוד לפרסומים המופצים נגדו, הוא לא היה אחראי לסגירת החטיבות שיוחסה לו.

"אני מכיר את הטבלה שהופצה אצלכם. אתם מכירים את זה? נשלח לי מהקהילה. כמובן שכל מה שכתוב פה הוא שקר וכזב", אמר איזנקוט. "לא סגרתי אף אחת מהחטיבות שכתובות פה. לא סגרתי את חטיבה 847, לא סגרתי את חטיבה 263".

איזנקוט הפנה את האחריות להחלטות על צמצום השירות הסדיר לראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריו, עוד לפני כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל הוקמה ועדת לוקר, שבמסגרתה ביקש נתניהו לקצר את השירות הצבאי משלוש שנים לשנתיים.

"שבועיים אחרי שאני נכנס לתפקיד, הוא קורא לי למשרדו ואומר לי: החלטתי לממש את ועדת לוקר. אני אומר לו, תן לי ללמוד את זה ואני אחזור אליך", סיפר.

לדבריו, לאחר שבחן את ההצעה שב לנתניהו והתנגד לה בתוקף. "לקצץ את השירות הסדיר בצה"ל בשנה, זו הפקרות מוחלטת. לא יקום ולא יהיה".

איזנקוט טען כי בעקבות התנגדותו התקיימו ויכוחים ממושכים, שבסופם הוחלט לקצר את השירות בארבעה חודשים בלבד, לצד תוספת של 3,000 אנשי קבע שנועדו להשלים את הפער.

"בשורה התחתונה, אני מעביר צבא סדיר גדול יותר לאביב כוכבי מזה שקיבלתי מבני גנץ", הדגיש.

הרמטכ"ל לשעבר מנה שורה של יחידות שהוקמו בתקופת כהונתו, ובהן חטיבת הקומנדו, חטיבת מילואים וחטיבת חילוץ והצלה, לצד שלושה גדודים נוספים.

עם זאת, הוא אישר כי במערך המילואים אכן בוצעה רפורמה שכללה צמצום כוח אדם. לדבריו, בתקופה זו ירדו מהמערך בין 60 ל-80 אלף חיילים, אך במקביל הצטרפו אליו כ-140 אלף.

"לכן במאזן הכולל צה"ל הוא פלוס מינוס אותו גודל כל העשורים", טען. לדבריו, ב-7 באוקטובר היה הצבא הסדיר הגדול ביותר מאז הקמת המדינה.

אייזנקוט התייחס גם לתוכנית הרב-שנתית "גדעון", שיושמה בתקופת כהונתו, וטען כי מחקר צבאי שנערך לפני כארבע שנים מצא כי הייתה התוכנית הרב-שנתית שתרמה יותר מכל תוכנית אחרת בשלושים השנים האחרונות לחיזוק צה"ל.

"מסיבות פוליטיות מפיצים מסמכים כאלה שבינם לבין המציאות אין שום דבר", אמר.

בהמשך עבר איזנקוט לסוגיית הגיוס והנטל על משרתי המילואים. הוא טען כי בשעה שארגונים שונים סופגים ביקורת על סרבנות, קיימים עשרות אלפי עריקים ומשתמטים שאינם משרתים.

"יש היום, בשעה שאנחנו מדברים, 37 אלף עריקים במלחמה. יש קרוב ל-50 אלף משתמטים שלא התחילו את התהליך. זה לא מקומם אף אחד", אמר.

לדבריו, כדי למנוע מצב שבו מילואימניקים נדרשים לשרת 120 ואף 140 ימים, יש להרחיב משמעותית את הגיוס ולתת לצה"ל אפשרות לגייס עוד 15 אלף אנשי קבע לתקופות קצרות.

לקראת סיום התייחס איזנקוט גם לטענות נגדו על התנהלותו בקבינט המלחמה. הוא דחה את הפרסומים שלפיהם התנגד לכיבוש רצועת עזה, לפעולה ברפיח ולתקיפה באיראן.

"בניגוד למה שנאמר בערוץ מסוים, אני דחפתי לכיבוש עזה", אמר, וסיפר כי במהלך אחד הדיונים שאל אותו נתניהו אם בנו צפוי להיכנס לרצועה למחרת.

איזנקוט תקף את הפצת הטענות נגדו וסיכם: "תרבות השקר מסכנת את החיים המשותפים שלנו לא פחות מתופעות אחרות בחברה הישראלית".