מהי "דעת תורה" ולמי אסור להצביע בבחירות? פולמוס הלכתי מרתק בין הרב בנימין טבדי לרב יהודה ז

במהלך דיון תורני בין הרב בנימין טבדי לרב יהודה זולדן, שעסק בשאלה האם ניתן לקבוע מבחינה הלכתית למי מותר או אסור להצביע בבחירות, ביקש הרב טבדי להוכיח כי גם להחלטות פוליטיות עשויות להיות השלכות הלכתיות מחייבות.

הרב טבדי הסתמך על סוגיה במסכת בבא בתרא, העוסקת בקבוצת שוחטים שקבעו ביניהם הסדר לחלוקת ימי העבודה, והסביר כי לפי חלק מהראשונים נדרש אישורו של "אדם חשוב" להסכמות מסוג זה.

"אם יש אדם חשוב בעיר, אז אם לא התייעצו איתו, כל ההסכמה ביניהם בטלה", הסביר הרב טבדי, והוסיף כי מטרת ההתייעצות היא לוודא שההסכמה אינה פוגעת באופן בלתי סביר בציבור או במי שמעורבים בה.

מכאן עבר הרב טבדי להנהגת המדינה: "בהנהגת מדינה, בוודאי שיש הרבה שאלות שיש דברים שהם מבחינה תורנית, הלכתית, רוחנית, הם לא בגדר הסביר".

בהמשך הציג את המסקנה שביקש להסיק מהסוגיה: "אם יש מפלגה, שיש לה רב או צוות רבנים, תלמידי חכמים חשובים, או אחד, או קבוצה משמעותית, שהם מתייעצים איתה, לפחות בשאלות הגדולות המשמעותיות, אז מותר להצביע לה".

מנגד, הוסיף: "אם יש מפלגה שמפנה את עורפה אל התורה, ואני יודע שהיא תעשה דברים לא סבירים מבחינה תורנית, אסור להצביע לה".

הרב יהודה זולדן הסתייג מההכרח לפרש את המונח "אדם חשוב" כתלמיד חכם דווקא. לדבריו, יש ראשונים שפירשו שמדובר באדם ממונה, אובייקטיבי ומבין עניין, שאינו חייב להיות רב. הוא הדגיש כי גם תלמיד חכם צריך להבין בתחום שבו הוא מתבקש להכריע.

הרב טבדי הסכים לצורך במומחיות, אך טען כי ישנן החלטות שבהן השיקול המקצועי והמשפטי אינו נותן מענה מספק לשאלות תורניות. "אנחנו רואים למעשה שיש שאלות שבסופו של דבר כל אותן ועדות והיועצים המשפטיים וכן הלאה, השיקול שלהם הוא לא תורני", אמר.

בהמשך הסביר: "יש לא פעם ולא פעמיים דברים שהם בסדר מבחינה חוקית ומבחינת המוסר האנושי הכללי, אבל הוא לא תואם את שיקול הדעת התורני".