מצביעים לבנט או איזנקוט? אל תופתעו אם יאיר גולן והמפלגות הערביות ייכנסו בדלת האחורית

הדר מילר פונה בטור וידאו לחבריה בציונות הדתית שמאסו בהנהגת הימין הנוכחית ושוקלים להצביע למפלגות אחרות בבחירות הבאות.

לדבריה, האכזבה מבנימין נתניהו, מאיתמר בן גביר ומבצלאל סמוטריץ' מובנת, אך מי ששוקל לתמוך בנפתלי בנט, בגדי איזנקוט או באביגדור ליברמן צריך לבחון לא רק את המועמד שבו הוא תומך, אלא גם את השותפים שעשויים להרכיב איתו את הממשלה.

"בין חבריי בציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה) יש מי שמאסו בביבי, בבן גביר ובסמוטריץ ומרגישים שחייבים משהו חדש", אומרת מילר. לדבריה, חלקם מביטים לעבר בנט, איזנקוט וליברמן ותוהים אם הם יכולים להציע חלופה להנהגה הנוכחית.

אלא שמילר מזהירה מפני ההשלכות האפשריות של בחירה כזאת. לטענתה, הצבעה למועמדים הללו עלולה להוביל להקמת קואליציה שתכלול גורמים מהשמאל ותישען על תמיכת מפלגות ערביות. "אבל אסור לשכוח לרגע שבחירה בהם היא בחירה ישירה ומלאה בקואליציית שמאל קיצוני הנשענת על ערבים", היא טוענת.

מילר מדגישה כי אינה מבקשת להציג את הממשלה הנוכחית כחפה מטעויות. לדבריה, יש מקום לביקורת על החלטותיה, לדרישה לתיקון מדיניות ולהתעקשות על קיום ההבטחות שניתנו לציבור.

"לא הכול מושלם בקואליציית הימין הנוכחית. יש דברים שצריך לתקן, יש החלטות שצריך לבקר, ויש הבטחות שצריך לדרוש מנבחרי הציבור לקיים".

עם זאת, לטענתה, הבחירות אינן מתקיימות בין הממשלה הקיימת לבין ממשלה אידיאלית, אלא בין אפשרויות פוליטיות ממשיות, שלכל אחת מהן השלכות על הרכב הקואליציה ועל המדיניות שתוכל לקדם.

"אבל בבחירות אנחנו לא בוחרים בין המציאות לבין איזו ממשלה מושלמת ודמיונית. אנחנו בוחרים בין חלופות אמיתיות", היא מסבירה. לכן, לדבריה, הבוחרים צריכים לבחון גם את זהות השותפים האפשריים של המפלגות שאליהן הם שוקלים לעבור.

אחת הדוגמאות שמעלה מילר היא האפשרות לשותפות קואליציונית עם יאיר גולן. היא מזכירה אמירות שהיא מייחסת לו בנוגע למקומה של הדת במרחב הציבורי ולמכינה הקדם־צבאית בעלי. "יאיר גולן דיבר על הוצאת הדת מהמרחב הציבורי, ובעבר קרא לסגור את מכינת עלי", היא אומרת.

מילר מעלה בעקבות הדברים שאלה המופנית בעיקר לבוחרים מהציונות הדתית ששוקלים לתמוך במפלגות אחרות: כיצד עשויה שותפות פוליטית עם גולן להשפיע על מדיניות הממשלה בתחומי החינוך והיחסים בין דת למדינה? "מה המשמעות של שותפות איתו בנושאי דת ומדינה וחינוך?", היא שואלת.

סוגיה נוספת שמעלה מילר נוגעת לאפשרות שממשלה חלופית תסתמך על תמיכה פרלמנטרית של מפלגות ערביות. לדבריה, יו"ר הרשימה המשותפת נמנע מלהגדיר את חמאס כארגון טרור, ובמקביל הציע להעניק רשת ביטחון פרלמנטרית לממשלה חלופית, בכפוף לדרישות שיוצבו לה. מילר מציגה את הדברים כבסיס לשאלות שעל בוחרים לשאול לפני שיחליטו למי להצביע.

"מה יהיו הדרישות האלה? האם הן ישפיעו על תקציב הביטחון, על מדיניות הממשלה ועל הסוגיה הפלסטינית?", היא שואלת. מילר אינה מציגה בטור הסכמים קואליציוניים או דרישות מוסכמות של המפלגות הערביות, אלא מבקשת לעורר דיון באפשרות של תלות פוליטית בתמיכתן ובהשלכות שהיא מייחסת לכך.

"אלה שאלות שבוחרי בנט ואיזנקוט צריכים לשאול את עצמם לפני הבחירות", היא אומרת. לקראת סיום הטור חוזרת מילר להבחנה שבין ביקורת על הממשלה המכהנת לבין בחינת החלופות הפוליטיות.

"אפשר לבקר את הממשלה הנוכחית, ואפשר לדרוש ממנה להשתנות. אבל באותה מידה צריך לבחון את החלופות ואת המחיר של כל אחת מהן", היא אומרת. לדבריה, הצבעה למפלגה אינה מסתיימת בבחירת מועמד או רשימה לכנסת, אלא עשויה להשפיע גם על זהות השותפים בממשלה שתוקם לאחר הבחירות. "כי כשאנחנו בוחרים בקלפי מפלגה, אנחנו בוחרים גם גוש יחד עם ההשלכות שלו", מסכמת מילר.