ההחלטה התקבלה בתום דיון שיזם יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ שלום שמחון, לנוכח כוונת משרד הביטחון להפסיק לממן את נסיעת החיילים ברכבת.
מנכ"ל משדר הביטחון, עמוס ירון אמר בדיון כי הסוגייה העומדת על הפרק היא תקציב הבטחון וקביעת סדר עדיפויות נכון לנוכח הקיצוצים שנכפו עליו השנה. לדברי ירון עלות מימון הנסיעות הרכבת עומד על 70 מיליון ₪, סכום שהוא מעדיף להשקיע בפיתוח מערכות נשק מתקדמות. לדבריו מדובר בסכום של 400 מיליו ₪ בתכנית רב שנתית- סכום השווה לעלות שני לווינים. "אם אני צריך לבחור בין מתן אפשרות לנסיעה בתחבורה ציבורית טובה מאד (אוטובוסים) לתחבורה מצוינת (רכבת) אני מעדיף את התחבורה הטובה מאד על פני המצוינת, אם בכך אחסוך 70 מיליון ₪ שיופנו לטובת צרכים חיוניים" אמר ירון.
חבר הכנסת שמחון טען כי משיחה שקיים אתמול עם בכיר אוצר, עולה החשד כי החלטת הממשלה בעניין מונעת משיקולים זרים, ומטרתה האמיתית להסיט נוסעים מהרכבת לאוטובוסים הנוסעים כמעט ריקים בימים אלו, ומצד שני לפנות מקום לאזרחים המתקשים לעלות על הרכבת בשעות השיא, בגלל נוכחות מוגברת של חיילים. "אפילו נאמר לי שהחיילים הם הגורם לאיחורים של הרכבת", אמר שמחון והוסיף כי "החייל הפשוט, שנוסע מהפריפריה, לא מעניין אף אחד. בעיני הממשלה החיילים הם מעין אזרחים סוג ב', שנוחותם אינה נוגעת לאיש. הממשלה מנצלת את העובדה שהחיילים לא יכולים להתארגן ולמחות ומתייחסת אילהם כמו פיונים שאפשר להזיז מכאן לכאן".
מנכ"ל משדר התחבורה, בן ציון סלמן אמר כי בשנת 2003 התבצעו 7 מיליון נסיעות של חיילים ברכבת. משרד הבטחון מקבל מרכבת ישראל הנחה של 22%. על פי הנתונים שהוצגו בישיבה סיכם משרד הבטחון עם אגד על תשלום שנתי של 412 מיליון ₪ בשנה (תוספת של 50 מיליון ₪ בהשוואה לשנה שעברה) וזאת בעקבות העומס הצפוי על האוטובוסים עם ביטול מימון הנסיעה ברכבת.
חברי הכנסת הציגו חזית אחידה נגד הפגיעה בחיילים ונגד הפתרון שמציע משרד הבטחון לפיו יסעו החיילים באוטובוסים בלבד. ח"כ גלעד ארדן אמר שהסכום של 70 מיליון ₪ לא מצדיק את הנזק החברתי שגורם המאבק. לדבריו אם יבוטל מימון הנסיעה ברכבת יסתכנו החיילים ויסעו בטרמפים או שההורים יסיעו אותם, דבר שיגביר העומס על הכבישים. ארדן איים כי אם לא ימצא פתרון תיזום הועדה חקיקה שתחייב נסיעת חיילים בחינם. ח"כ אילן לייבוביץ' טען כי נסע 6 שנים ברכבת מדי יום ולא ראה מישהו שויתר על הנסיעה בגלל עומס הנוסעים. ח"כ יחיאל חזן הטיח במנכ"ל משרד הבטחון- "מתי בפעם האחרונה נסעת באוטובוס?". ח"כ דוד טל דרש לדעת מהו סדר העדיפויות של משרד הביטחון.
גם פיני קבלו, נציג השלטון המקומי הביע תמיכה בהמשך שימוש חיילים ברכבת , וזאת במטרה לעודד הרכבת ככלי תחבורה מרכזי. יוצא דופן היה ח"כ אבשלום וילן שדרש "להפסיק את הפופוליזם, ולהבין כי בלי התעשיות הבטחוניות יזרקו אלפי אנשים לרחוב וישראל תאבד את יתרונה היחסי". לדעת וילן סדר העדיפויות שקבע משדר הבטחון הוא נכון.
משה ליאון, יו"ר הרכבת אמר כי משרד הבטחון מתכוון להוריד את החיילים מהרכבת אחרי 50 שנה. לדבריו לא יגרמו לרכבת הספדים גם אם תופסק נסיעת החיילים, שכן האוצר ימשיך לסבסד את עלות הפעלת הרכבת, שהיא חברה ממשלתית, המוחזקת על ידי המדינה, ואינה מציגה רווחים כלל. עם זאת ציין ליאון כי החלטת משרד הבטחון היא גזירה שאי אפשר לעמוד בה, אשר סותרת את החלטת הממשלה לפתח את הרכבת ולהוסיף עשרות תחנות באזורים מרוחקים. על פי נתוני הרכבת שליש מהנוסעים הם חיילים. ליאון אמר כי הרכבת רואה חשיבות רבה בחינוך חיילים לנסיעה ברכבת שכן עם שחרורם יש סיכוי שיוותרו על הרכב הפרטי.
שמחון הביע תמיהה על כך שהמדינה תסבסד את הרכבת בכל מקרה, גם אם תופסק נסיעת החיילים. שאול מרידור מאגף התקציבים באוצר אמר תחילה כי משרד האוצר איננו צד בעניין וכי מדובר בהחלטה של משדר הבטחון. אולם בהמשך הודה מרידור כי "אם יסעו אזרחים במקום חיילים ברכבת לא תצטרך המדינה לשלם לרכבת סובסידיה".
יורם אסידן, מהפורום למען תחבורה ציבורית, הניח הצעה לפה יממן משרד הבטחון רק את הסעת חיילי החובה בעוד שחיילי הקבע ישלמו עבור נסיעתם. כמו כן מציע הפורום כי בשעות השיא של הרכבת (יום ראשון עד השעה 9:00) תהיה הנסיעה לחיילים בתשלום. (ש)
מנכ"ל משדר הביטחון, עמוס ירון אמר בדיון כי הסוגייה העומדת על הפרק היא תקציב הבטחון וקביעת סדר עדיפויות נכון לנוכח הקיצוצים שנכפו עליו השנה. לדברי ירון עלות מימון הנסיעות הרכבת עומד על 70 מיליון ₪, סכום שהוא מעדיף להשקיע בפיתוח מערכות נשק מתקדמות. לדבריו מדובר בסכום של 400 מיליו ₪ בתכנית רב שנתית- סכום השווה לעלות שני לווינים. "אם אני צריך לבחור בין מתן אפשרות לנסיעה בתחבורה ציבורית טובה מאד (אוטובוסים) לתחבורה מצוינת (רכבת) אני מעדיף את התחבורה הטובה מאד על פני המצוינת, אם בכך אחסוך 70 מיליון ₪ שיופנו לטובת צרכים חיוניים" אמר ירון.
חבר הכנסת שמחון טען כי משיחה שקיים אתמול עם בכיר אוצר, עולה החשד כי החלטת הממשלה בעניין מונעת משיקולים זרים, ומטרתה האמיתית להסיט נוסעים מהרכבת לאוטובוסים הנוסעים כמעט ריקים בימים אלו, ומצד שני לפנות מקום לאזרחים המתקשים לעלות על הרכבת בשעות השיא, בגלל נוכחות מוגברת של חיילים. "אפילו נאמר לי שהחיילים הם הגורם לאיחורים של הרכבת", אמר שמחון והוסיף כי "החייל הפשוט, שנוסע מהפריפריה, לא מעניין אף אחד. בעיני הממשלה החיילים הם מעין אזרחים סוג ב', שנוחותם אינה נוגעת לאיש. הממשלה מנצלת את העובדה שהחיילים לא יכולים להתארגן ולמחות ומתייחסת אילהם כמו פיונים שאפשר להזיז מכאן לכאן".
מנכ"ל משדר התחבורה, בן ציון סלמן אמר כי בשנת 2003 התבצעו 7 מיליון נסיעות של חיילים ברכבת. משרד הבטחון מקבל מרכבת ישראל הנחה של 22%. על פי הנתונים שהוצגו בישיבה סיכם משרד הבטחון עם אגד על תשלום שנתי של 412 מיליון ₪ בשנה (תוספת של 50 מיליון ₪ בהשוואה לשנה שעברה) וזאת בעקבות העומס הצפוי על האוטובוסים עם ביטול מימון הנסיעה ברכבת.
חברי הכנסת הציגו חזית אחידה נגד הפגיעה בחיילים ונגד הפתרון שמציע משרד הבטחון לפיו יסעו החיילים באוטובוסים בלבד. ח"כ גלעד ארדן אמר שהסכום של 70 מיליון ₪ לא מצדיק את הנזק החברתי שגורם המאבק. לדבריו אם יבוטל מימון הנסיעה ברכבת יסתכנו החיילים ויסעו בטרמפים או שההורים יסיעו אותם, דבר שיגביר העומס על הכבישים. ארדן איים כי אם לא ימצא פתרון תיזום הועדה חקיקה שתחייב נסיעת חיילים בחינם. ח"כ אילן לייבוביץ' טען כי נסע 6 שנים ברכבת מדי יום ולא ראה מישהו שויתר על הנסיעה בגלל עומס הנוסעים. ח"כ יחיאל חזן הטיח במנכ"ל משרד הבטחון- "מתי בפעם האחרונה נסעת באוטובוס?". ח"כ דוד טל דרש לדעת מהו סדר העדיפויות של משרד הביטחון.
גם פיני קבלו, נציג השלטון המקומי הביע תמיכה בהמשך שימוש חיילים ברכבת , וזאת במטרה לעודד הרכבת ככלי תחבורה מרכזי. יוצא דופן היה ח"כ אבשלום וילן שדרש "להפסיק את הפופוליזם, ולהבין כי בלי התעשיות הבטחוניות יזרקו אלפי אנשים לרחוב וישראל תאבד את יתרונה היחסי". לדעת וילן סדר העדיפויות שקבע משדר הבטחון הוא נכון.
משה ליאון, יו"ר הרכבת אמר כי משרד הבטחון מתכוון להוריד את החיילים מהרכבת אחרי 50 שנה. לדבריו לא יגרמו לרכבת הספדים גם אם תופסק נסיעת החיילים, שכן האוצר ימשיך לסבסד את עלות הפעלת הרכבת, שהיא חברה ממשלתית, המוחזקת על ידי המדינה, ואינה מציגה רווחים כלל. עם זאת ציין ליאון כי החלטת משרד הבטחון היא גזירה שאי אפשר לעמוד בה, אשר סותרת את החלטת הממשלה לפתח את הרכבת ולהוסיף עשרות תחנות באזורים מרוחקים. על פי נתוני הרכבת שליש מהנוסעים הם חיילים. ליאון אמר כי הרכבת רואה חשיבות רבה בחינוך חיילים לנסיעה ברכבת שכן עם שחרורם יש סיכוי שיוותרו על הרכב הפרטי.
שמחון הביע תמיהה על כך שהמדינה תסבסד את הרכבת בכל מקרה, גם אם תופסק נסיעת החיילים. שאול מרידור מאגף התקציבים באוצר אמר תחילה כי משרד האוצר איננו צד בעניין וכי מדובר בהחלטה של משדר הבטחון. אולם בהמשך הודה מרידור כי "אם יסעו אזרחים במקום חיילים ברכבת לא תצטרך המדינה לשלם לרכבת סובסידיה".
יורם אסידן, מהפורום למען תחבורה ציבורית, הניח הצעה לפה יממן משרד הבטחון רק את הסעת חיילי החובה בעוד שחיילי הקבע ישלמו עבור נסיעתם. כמו כן מציע הפורום כי בשעות השיא של הרכבת (יום ראשון עד השעה 9:00) תהיה הנסיעה לחיילים בתשלום. (ש)