"יש לי יום הולדת היום, אני בן 35". מזל טוב! עניתי לו בהתרגשות. זה לא יום שמח בשבילי, זה יום שמסמל לי שנכשלתי שהנה הגיע עוד שנה ואני לא נשוי.
בשמחת תורה, ראיתי את הילדים יושבים על הכתפיים של האבות שלהם, כולם שמחו ורקדו סביב ספר התורה, הרגשתי נורא, לא הייתי מסוגל לשמוח באמת, אני כל כך עצוב ומדוכא שאני לא מצליח להתחתן.
אני מרגישה את הכאב שלו בעומק ליבי, הכאב הזה הוא מה שדוחף אותי להמשיך לעזור למבקשי זוגיות להגיע לחתונה שלהם.
כמאמנת אישית אני גם שואלת את עצמי מה זו הצלחה ומה זה כשלון. כל כך הרבה רווקים שלא הצלחתי לעזור להם להתחתן. אני נאחזת בחתונות שכן היו השנה, מודה לה' על אלה שמצאו ובנו בית ושוב נופלת לצער מאלפי הרווקים שעדיין לא התחתנו. האם נכשלתי במשימה שלי לעזור להם?
אני שואלת את האיש יומולדת שמולי: איך היית רוצה לתפוס את המציאות שלך? האם לא להתחתן זה כשלון? או שזה פשוט הצלחה שעדיין לא הגעת אליה? איזו מחשבה יותר מקדמת אותך להגיע ליעד? ובכלל בוא נחשוב מהי הצלחה?
מעניין מאוד שהפעם הראשונה שהשורש צ־ל־ח מופיע בתורה קשורה דווקא למציאת זיווג. עבד אברהם מתבונן ברבקה ושואל אם דרכו הצליחה; “וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ... לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ אִם לֹא" (בראשית כ"ד, כ"א)
ובהמשך הוא אומר שאברהם ברך אותו “ וַיֹּאמֶר, אֵלָי: יְהוָה אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי. (בראשית כ"ד, מ')
מהי הצלחה ביהדות?
דבקות בתורה; "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל" ההצלחה היא בדרכך, בדרך ובמסע כדי שתשכיל להבין מי אצה ומה אתה מחפש עבורך לבנית בית נכון וחזק עבורך.
הצלחה בתורה היא עשייה שיש בה ברכה גם במצבים קשים: על יוסף נאמר “וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ", גם כשהיה עבד ואחר כך אסיר, הוא עדיין לא הגיע להצלחה הסופית כשליט מצרים וכבר התורה קוראת לו מצליח, כשהוא באמצע המסע. ( בראשית לט')
“וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" נאמר על אדם ששורשיו נטועים בתורה ובערכים, כמו עץ שנותן את פריו בעתו. ( תהילים א)
כיצד כל אשר יעשה יצליח? הרי אנחנו יודעים במציאות שזה לא אפשרי ושיש דברים שעובדים ויש פחות. אבל כשאדם רואה כל מעשה שחו כלימוד וכאבן דרך שהיא הצלחה, כל התפיסה שלו על החיים משתנה והוא שמח בכל מהלך.
ביהדות, הצלחה אינה להכריח דרך מסוימת להגיע לתוצאה שקבענו מראש. הצלחה היא ללכת ביושר בדרך ולברר האם זו הדרך שה' מצליח בידך. אם גילית בכנות שקשר שאתה נמצא בו אינו נכון, לא נכשלת, אלא הצלחת להגיע לבירור אמיתי לקראת ההצלחה שלך. הכישלון עלול להיות דווקא להתחתן עם אישה שאינך רוצה, רק כדי להוכיח שהצלחת.
אליעזר עבד אברהם לא שאל “האם הצלחתי להשיג אישה ליצחק?", אלא “הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ אִם לֹא". השאלה אינה רק האם הקשר מתקדם אלא האם זו באמת הדרך הנכונה.
התחלנו שנה חדשה עם תקווה חדשה להגיע לחתונה. עכשיו נשאל את עצמנו מה הדרך הנכונה להגיע לשם השנה. זכינו לחיות עוד שנה, זה לא מובן מאליו. זכינו ביום הולדת נוסף לשנה החדשה. הזדמנות להגיד תודה על החיים, לחגוג את החיים בכל התחומים. הזדמנות לעשות שינויים קטנים בדרך ולהרגיש מצליחים בכל רגע עד החתונה.
אני מברכת את מבקשי הזוגיות, ישלח מלאכו אליכם ויצליח את דרכיכם ואז תשכילו ותראו איזה מסע מדהים עשיתם כדי להגיע ליעד.
הדרך לזוגיות לא נמדדת רק בשאלה אם כבר הגענו לחופה, אלא גם במה שאנחנו לומדים, מבררים ומשנים בדרך אליה. בפרויקט 252 מלווים רווקים ורווקות במסע הזה עם כלים מעשיים, תובנות ועבודה על דפוסים, פחדים ובחירות שמקדמים לקשר נכון. כי לפעמים ההצלחה היא לא רק להגיע ליעד, אלא לדעת שאנחנו הולכים אליו בדרך מדויקת, בריאה ומודעת יותר.