האם מערכת הבחירות הנוכחית היא באמת הגורלית ביותר בתולדות המדינה, כפי שחוזרים ומצהירים פוליטיקאים וכלי תקשורת?
פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר-אילן מציע בפרק הרביעי של הסדרה "הסדנה הפוליטית" לבחון את השאלה דווקא דרך מה שלא רואים בשטח: היעדרם של כנסים גדולים, פעילות ציבורית נרחבת והתחושה של מאבק פוליטי סוער. לדבריו, קיים פער בולט בין ההצהרות הדרמטיות על גורל המדינה לבין מערכת בחירות שנראית בינתיים רדומה למדי.
"אם הבחירות כאלה גורליות, אני שואל כל מצביע שמקשיב לנו עכשיו: מה אתה רואה מסביב? איפה הן כאלה גורליות?", תהה כהן בריאיון לערוץ 7. "אני חושב שלמשל בתקופה של מחאת קפלן וכל הוויכוחים ראינו סערה ברחוב ובתקשורת. מישהו רואה אפילו עשירית מזה עכשיו?"
כהן אינו שולל את חשיבותן של הבחירות, אך מבקש להבחין בין המשמעות הפוליטית שלהן לבין הדרך שבה הן מוצגות לציבור. לדבריו, ההכרזה על מערכת בחירות כגורלית במיוחד אינה חדשה, והיא חוזרת כמעט בכל מערכת בחירות שבה מתקיים מאבק ממשי על השלטון.
לדבריו, השימוש במונח נועד בין היתר לעורר את הציבור ולהגדיל את שיעור ההשתתפות בבחירות. המפלגות מבקשות להוציא את תומכיהן מהבית אל הקלפיות, וכלי התקשורת מבקשים לעורר עניין במערכת הבחירות ובסיקור שלה.
כהן משווה את השימוש בביטוי "בחירות גורליות" לאופן שבו נבחרות כותרות בתקשורת. כשם שכותרת נועדה למשוך צופים וקוראים, כך גם הצגת הבחירות כאירוע מכריע נועדה לגרום לציבור להתעניין, להתגייס ולהצביע.
לדבריו, בניגוד למאבקים פוליטיים וחברתיים קודמים, מערכת הבחירות הנוכחית אינה מלווה באותה תחושת התגייסות ציבורית. הוא מצביע על היעדרם של כנסים בולטים, מודעות ופעילות שטח משמעותית, ותוהה כיצד ניתן ליישב זאת עם ההצהרות החוזרות על גורליות הבחירות.
"הבחירות האלה נראות די רדומות", הוא אומר. "איפה מתרחש משהו גורלי?". גם האפשרות שחלק ניכר מהפעילות הפוליטית עבר לרשתות החברתיות אינה משכנעת אותו לחלוטין.
כהן משווה את האווירה הנוכחית לתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שבה לדבריו הורגשה בציבור תחושת מאבק חריפה בהרבה. ההפגנות, הוויכוחים והעימותים הפוליטיים יצרו אז תחושה של אירוע בעל חשיבות יוצאת דופן, בעוד שכעת הוא מתקשה לזהות עוצמה דומה.
"בתקופת המאבק על הרפורמה המשפטית, אני אומר, הייתה תחושה של פי עשרה שהמאבק הוא גורלי", הוא מציין.
הפער הזה מעורר אצלו שאלות גם לגבי מידת העניין של הציבור במערכת הבחירות. כהן אינו קובע בוודאות מה הסיבה לאווירה השקטה יחסית, אך מודה שגם הוא מתלבט כיצד לפרש אותה.
לצד הביקורת, כהן מבקש להבהיר כי תחושת הגורליות אינה בהכרח מלאכותית עבור מי שרואה בתוצאות הבחירות הכרעה עקרונית על דרכה של המדינה. מבחינת מצביעים המבקשים ממשלת ימין, כמו גם מבחינת מי שמעוניינים בחילופי שלטון, התוצאה אכן עשויה להיתפס כמכרעת.
"זה בהחלט, למי שחושב שחייבת להיות ממשלת ימין או שירות לימין, זה באמת גורלי מכל מיני בחינות. מי שחושב להפך, גם מבחינתו זה גורלי", הוא אומר.
אלא שמבחינתו, התחושה הסובייקטיבית של כל מחנה אינה הופכת את מערכת הבחירות הנוכחית ליוצאת דופן בהשוואה לקודמותיה. כל עוד קיימת תחרות צמודה על השלטון, שני הצדדים ימשיכו לראות בבחירות אירוע בעל חשיבות מכרעת.
"כל פעם זה גורלי", מסכם כהן את עמדתו, לאחר ששב והצביע על הפער בין השיח הפוליטי הדרמטי לבין האווירה השקטה יחסית שהוא מזהה בשטח.