פטיש שופט העשוי מפח זבל בנפח 170 ליטר, צינור ביוב שדרכו עובר עיתון "הארץ" ופסקי דין של בג"ץ הנשפכים מתוך הפח. זו היצירה שזיכתה את המאייר ואיש הקריאייטיב אור רייכרט במקום הראשון בהאקתון "אמנות, מחאה וחזון", שהסתיים בבית אורי צבי בירושלים.
יותר מ־50 יצירות ומיצגים הוצגו במסגרת האירוע, שהוקדש לביקורת על בג"ץ ומערכת המשפט בישראל. בין העבודות שהוגשו לתחרות היו פסלים, ציורים, סרטונים וצילומים, שבאמצעותם ביקשו המשתתפים להביע מחאה ולהציג את חזונם ביחס למערכת המשפט.
רייכרט, שהגיע לתחרות עם שתי יצירות, זכה בפרס הראשון בסך 3,000 שקלים על יצירתו "תהליך קבלת החלטות". המיצג התלת־ממדי מציג את האופן שבו הוא תופס את תהליך קבלת ההחלטות בבית המשפט העליון.
"זו יצירה שהיא בעצם פטיש שופט שעשוי מפח זבל של 170 ליטר, שמחובר אליו צינור ביוב", הסביר רייכרט בשיחה עם ערוץ 7. "מתוך צינור הביוב עובר עיתון 'הארץ', ומהפח נשפכים פסקי בג"ץ". לדבריו, המיצג נועד לאפשר לצופים לפרש את הביקורת בדרכם. "יש פה כמה וכמה רבדים. זו ביקורת על בג"ץ. כל אחד יכול להפעיל את מלוא הדמיון שלו. זו קריקטורה תלת־ממדית וגדולה מאוד".
רייכרט בירך על היוזמה ועל האפשרות שניתנה לאמנים להציג את עמדותיהם. "כיף גדול. ההאקתון הזה באמת מצליח להוציא את כל האמנים ולהוציא דברים על בג"ץ ועל השלטון, שלתחושתנו אכזב אותנו בצורה מאוד מאוד קשה", אמר.
במקום השני בתחרות זכתה האמנית קרן טייב, שהגישה שלוש יצירות וקיבלה פרס כספי בסך 2,000 שקלים.
אחת מיצירותיה, "תרדוף", היא דיוקן של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המורכב מ־315 חזרות על הפסוק "צדק צדק תרדוף". המספר נבחר, לדברי היוצרים, בהתייחס לטענתם בדבר מספר הסעיפים במשפט נתניהו. יצירה נוספת של טייב, "נאסר ע"י הצנזורה", מציגה חותמת על פסק דין בדמותו של השופט יצחק עמית.
במקום השלישי זכה עמיחי חזן, שקיבל פרס בסך 1,000 שקלים על סרטונו "סוף למחזה". היצירה מתארת את הביקורת על בג"ץ והפרקליטות באמצעות מחזה אבסורד ושיר קברט חגיגי.
הסרטון מציג מחזאי שמנסה לכתוב מחזה על מערכת המשפט. בדמיונו מתפתח שיר המתאר את מה שהיוצר רואה כהשתלטות של המערכת המשפטית על המדינה ואת הבעיות שלטענתו נגרמות מכך. בסיום חוזר המחזאי אל שולחן הכתיבה ומנסה למצוא סוף טוב למחזה.
מאחורי ההאקתון עומד ד"ר רונן אלמוג, שביקש ליצור מסגרת שבה אמנים יוכלו לבטא ביקורת על מערכת המשפט לצד הצגת רעיונות לעתידה.
"אנחנו מסכמים היום שבוע של האקתון, של יצירות ואמנות, של חזון ומחאה בנושא בג"ץ", אמר אלמוג לערוץ 7. "פנינו לעשרות אמנים ויוצרים כדי שהם יכינו וייצרו מיצגים שמביאים את העמדה שרוצה להדגיש את המצב של מערכת המשפט היום בארץ ואת החזון העתידי - לאן אנחנו רוצים לקחת את מערכת המשפט".
אחת השאלות המרכזיות שעלו באירוע הייתה מקומם של אמנים המזוהים עם הימין בשיח התרבותי בישראל.
הבמאי שחר צפניה, ששימש אחד משופטי ההאקתון, אמר כי מספר היצירות שהוגשו לתחרות מלמד, לדעתו, על הפוטנציאל האמנותי הקיים במחנה הימין. "כל הזמן אומרים לנו שאין בימין אמנים. היו כאן מעל 50 מיצגים מכל גוני האמנות - פסלים, סרטונים, ציורים וצילומים", אמר.
לדבריו, אחת המטרות החשובות של היוזמה היא לאפשר ליוצרים להציג את עבודותיהם במסגרת משותפת. "בסך הכול מה שאנחנו צריכים זה שתהיה לנו קהילה משלנו שנוכל להציג בה את הדברים. והנה פתאום בא מישהו עם רעיון: בוא ניתן נושא, בוא ניתן לאמנים מהימין להגיד את דעתם - ותראה מה זה".
צפניה מתח ביקורת גם על היחס הציבורי ליצירות פוליטיות חריפות, שלטענתו משתנה בהתאם לזהות האידאולוגית של היוצר. "לשמאל מותר, וכשהימין עושה זו הסתה. שמאל זו אמנות, כשאנחנו עושים זו הסתה", טען.
לצד הביקורת, הביע צפניה שביעות רצון מהרמה האמנותית של העבודות. "הכול פה בטוב טעם, ברמה, בחשיבה וברמה אמנותית גבוהה. אני ממש גאה להיות חלק מהדבר הזה".
גם חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד השתתף באירוע והתייחס לחשיבות שהוא מייחס לשילוב בין אמנות למחאה ציבורית.
"האמנות היא דבר מאוד מאוד חשוב. גם באמצעות האמנות אפשר להביע את אותה מחאה שמגיעה מהעם ולהעביר אותה בצורה של ציור, מוזיקה - כל אחד בדרכים שלו", אמר.
לדבריו, יצירה אמנותית יכולה להעביר מסרים פוליטיים גם לקהלים שאינם נחשפים אליהם במסגרת השיח הפוליטי הרגיל. "אמנות מבטאת את אותה התנגדות בדרכים מאוד יצירתיות שמחלחלות אל הציבור. אני חושב שזו התפרצות אמנותית מאוד חשובה שאנחנו רואים כאן".
קלנר קשר בין הביקורת על מערכת המשפט לבין מערכת הבחירות, וטען כי מדובר באחד הנושאים המרכזיים שעל הציבור להכריע בהם.
"תמיד יש הרבה נושאים בבחירות, אבל זה הנושא העיקרי. לעם יש את ההזדמנות לבוא ולומר למערכת המשפט: עד כאן", אמר.
הוא הוסיף כי מבחינתו יש להמשיך בקידום השינויים במערכת המשפט. "אנחנו העם ואנחנו ממשיכים את המהלכים של הרפורמה המשפטית, של תיקון מערכת המשפט, של השבת האיזונים, כדי שתהיה פה דמוקרטיה מתוקנת ומדינה יהודית".
בהמשך תקף קלנר את מעמדו של בית המשפט העליון במערכת השלטונית, והשתמש בביטוי "מפלגת בג"ץ" כדי לתאר את ביקורתו.
"מפלגת בג"ץ לא מתמודדת אף פעם. היא משגיחה, היא נותנת לכולם להתמודד כמו גננת שמשגיחה על ארגז החול", אמר. "אנחנו רוצים במדינה יהודית, אנחנו רוצים במשטר דמוקרטי מתוקן".
בין המשתתפים בתחרות הייתה גם חנה גיאת מארגון "אמהות הלוחמים", שהציגה מיצג העוסק בפרשת הפצ"רית.
גיאת סיפרה כי בארגון החליטו להתמקד בפרשה בשל עיסוקם המתמשך בה ובשל טענותיהם ביחס לפגיעה שנגרמה ללוחמים ולמדינת ישראל.
"היה ברור לנו שהנושא שנדבר עליו הוא פרשת הפצ"רית, נושא שאנחנו מלוות לאורך כל הדרך", אמרה.
המיצג שהציג הארגון כלל את הכיתוב: "רוצה להיות שופט בג"ץ? טייחת - התקבלת". באמצעותו ביקשו היוצרות להביע את ביקורתן על אופן הטיפול בפרשה ועל תפקידה של מערכת המשפט, כפי שהן רואות אותו.
גיאת סיפרה כי הופתעה מהיקף ההשתתפות בהאקתון. "מאוד מאוד הופתענו לראות כמה הנושא בוער לאנשים וכמה מיצגים הוצגו. גם אצלנו בארגון אמהות הלוחמים ממש עפנו על זה".
לדבריה, עצם ההשתתפות של יוצרים המזוהים עם הימין נושאת מסר נוסף. "אנחנו רוצים להראות שגם בצד הימני, צד החירות, צד ששואף למדינה מתוקנת עם חזון יהודי, האמנות לא שייכת רק לצד אחד".
אלחי סולומון, המנהל האמנותי של בית אורי צבי ואחד משופטי ההאקתון, התייחס אף הוא לחשיבות שהוא רואה בקיומה של במה לאמנות פוליטית המזוהה עם הימין.
"האמנות שייכת לכל עם ישראל, ואנחנו משתמשים באמנות ככלי ביטוי לשאיפות של עם ישראל", אמר.
סולומון הסביר כי אירוח ההאקתון בבית אורי צבי משתלב בפעילותו האמנותית של המקום. "אנחנו עושים הרבה מאוד אמנות ימנית, זה הבית לאמנות ימנית, אז טבעי שהדבר הזה יתארח פה עם המיצגים הנפלאים שיש כאן ועם הזוכים המדהימים שזכו בפרס".
לדבריו, האירוע נועד להרחיב את מקומה של היצירה האמנותית בדיון הציבורי גם בקרב יוצרים המזוהים עם הימין. "זה חידוש גדול וחשוב מאוד - הקשר בין אמנות לפוליטי ולחברתי גם מימין, לא רק משמאל".