למרות שנת לימודים שהתנהלה בצל המלחמה, שיעור הזכאות לבגרות בישראל ממשיך לעלות, יותר תלמידים מסיימים את לימודיהם עם תעודת בגרות מצטיינת, והפערים בין תלמידים מרקע חברתי־כלכלי חזק לחלש הולכים ומצטמצמים. כך עולה מנתוני "התמונה החינוכית הארצית" לשנת הלימודים תשפ"ה (2025), שמפרסם משרד החינוך לצד נתוני השקיפות התקציבית.
על פי הנתונים, שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב הגיע ל־77.9%, לעומת 76.6% בשנת הלימודים הקודמת. מדובר בעלייה של 1.3 נקודות אחוז בתוך שנה, ובסך הכול בכ־101 אלף תלמידים הזכאים לתעודת בגרות.
במבט של חמש שנים, העלייה משמעותית עוד יותר. בשנת תש"ף עמד שיעור הזכאות על 73.4%, ומאז עלה ב־4.5 נקודות אחוז. בשנת תשפ"ה למדו בחטיבות העליונות בישראל כ־461 אלף תלמידים, מתוכם 130,070 תלמידי י"ב במסגרות המגישות לבגרות.
אחד הנתונים הבולטים בפרסום החדש נוגע לצמצום הפערים בין תלמידים משכבות מבוססות לבין תלמידים מרקע חברתי־כלכלי חלש. לפני חמש שנים עמד הפער בשיעורי הזכאות לבגרות בין הקבוצות על 17.5 נקודות אחוז. בשנת תשפ"ה הוא ירד ל־12 נקודות אחוז בלבד.
מדובר בצמצום של 5.5 נקודות אחוז, שהם כ־31% מהפער שנמדד בשנת תש"ף. לצד העלייה בשיעור הזכאות הכללי, הנתון הזה מצביע על שיפור גם בחלוקת ההישגים בין קבוצות האוכלוסייה השונות.
השיפור אינו מסתכם בעצם קבלת תעודת הבגרות. משרד החינוך מדווח גם על עלייה במספר התלמידים שהשיגו תעודת בגרות מצטיינת. בשנת תשפ"ה הגיע מספרם ל־18,743, לעומת 16,538 בשנה הקודמת - תוספת של 2,205 תלמידים בתוך שנה אחת. שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת עלה בהתאם מ־13.1% ל־14.4%.
גם בנתוני הזכאות בחברה הערבית נרשמה עלייה בולטת. שיעור הזכאים לבגרות עלה מ־78.3% בשנת תשפ"ד ל־83.9% בשנת תשפ"ה - זינוק של 5.6 נקודות אחוז בתוך שנה.
בחברה הבדואית עלה שיעור הזכאות מ־71.1% ל־73.7%. בהשוואה לשנת תש"ף, שבה עמד שיעור הזכאות על 58.1%, מדובר בגידול יחסי של כ־27% בתוך חמש שנים.
גם בחינוך החרדי נמשכת מגמת העלייה, אם כי שיעור הזכאות בו עדיין נמוך משמעותית. בשנת תשפ"ה עמד שיעור הזכאים לבגרות על 27.6%, לעומת 26.7% בשנה הקודמת. בהשוואה לשנת תשע"ו, שבה עמד הנתון על 18.5%, מדובר בעלייה של 9.1 נקודות אחוז.
נתון מעניין נוסף נוגע לפער בין בנים לבנות. בעוד שבשנת תש"ף נהנו הבנות מיתרון של 3.4 נקודות אחוז בשיעור הזכאות לבגרות, בשנת תשפ"ה התהפכה התמונה: 78.4% מהבנים היו זכאים לבגרות, לעומת 77.4% מהבנות - יתרון של נקודת אחוז אחת לטובת הבנים.
לצד העלייה בזכאות הכללית, נרשם שיפור גם בלימודים ברמה מוגברת, ובמיוחד במקצועות האנגלית והמתמטיקה.
שיעור הזכאים לבגרות ברמת חמש יחידות באנגלית עלה מ־46.8% ל־48.7%, ובמתמטיקה עלה שיעור הזכאים ברמת חמש יחידות מ־16% ל־17.1%.
גם במדד "בגרות־טק", המתייחס לתלמידים שנבחנו בחמש יחידות במתמטיקה, בחמש יחידות באנגלית ובחמש יחידות בפיזיקה או במדעי המחשב, נרשמה עלייה מ־10.8% ל־11.6%.
בתחום החינוך הטכנולוגי, שבו לומדים כ־39.3% מתלמידי החטיבות העליונות, נרשם גידול בשיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות - מ־59.8% ל־62.7%. שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות כלליות עלה אף הוא, מ־72.5% ל־72.8%.
נתוני משרד החינוך מצביעים גם על שיפור ביכולת של מערכת החינוך להשאיר תלמידים במסגרות הלימוד. שיעור ההתמדה עלה בתוך שנה מ־81% ל־83.5%, ואילו שיעור הנשירה הארצי ירד מ־0.9% ל־0.8%.
מאחורי שיעור הנשירה עומדים 6,272 תלמידים ותלמידות. לשם השוואה, בשנת תשע"ה עמד שיעור הנשירה על 1.5%, כמעט פי שניים מהשיעור הנוכחי.
גם בסביבת הלמידה נרשם שינוי לאורך השנים. מספר התלמידים הממוצע בכיתות היסודיות בחינוך היהודי ירד מ־29 בשנת תשע"ה ל־26.9 בשנת תשפ"ה, ירידה של כ־7%. בחינוך הערבי ירד הממוצע מ־27.2 ל־25.9 תלמידים בכיתה, ירידה של כ־5%.
לצד נתוני ההישגים, משרד החינוך מפרסם גם את נתוני השקיפות התקציבית, המאפשרים לבחון כיצד מחולקים משאבי החינוך בין אזורים וקבוצות אוכלוסייה.
מהנתונים עולה כי תלמידים בפריפריה ובשכבות החברתיות־כלכליות החלשות זוכים בממוצע לתקצוב גבוה יותר. תלמיד בבית ספר יסודי בפריפריה מתוקצב בכ־17% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבות הביניים הפער מגיע לכ־19.6%.
בחינוך היסודי הרשמי הרגיל, העלות הממוצעת לתלמיד במחוז ירושלים עומדת על 26,299 שקלים, לעומת 22,471 שקלים במחוז המרכז.
ההבדלים ניכרים גם בחלוקה לפי הרקע החברתי־כלכלי של התלמידים. בחינוך היסודי, העלות הממוצעת לתלמיד בחמישון החלש עומדת על 27,145 שקלים, לעומת 21,341 שקלים בחמישון החזק - פער של כ־27%.
בחטיבות הביניים מתוקצב תלמיד מהחמישון החלש בממוצע ב־29,871 שקלים, לעומת 24,325 שקלים לתלמיד מהחמישון החזק, פער של כ־23%.
תמונה דומה עולה גם מהחלוקה לפי האשכול החברתי־כלכלי של הרשויות המקומיות. בחינוך היסודי עומדת העלות הממוצעת לתלמיד ברשויות מאשכולות 1-2 על 26,198 שקלים, לעומת 21,295 שקלים ברשויות מאשכולות 9-10.
בחטיבות הביניים הפער אף גדול יותר במונחים כספיים: 30,135 שקלים לתלמיד ברשויות מהאשכולות החלשים, לעומת 23,931 שקלים ברשויות מהאשכולות החזקים.
נתון נוסף נוגע לפערי התקצוב בין החינוך הערבי לחינוך היהודי. בחינוך היסודי, העלות הממוצעת לתלמיד בשתי הקבוצות כמעט זהה: 24,263 שקלים בחינוך הערבי לעומת 24,250 שקלים בחינוך היהודי.
בחטיבה העליונה נרשם בין השנים תש"ף לתשפ"ה גידול של 38% בעלות הממוצעת לתלמיד בחברה הערבית, לעומת גידול של 22% בחברה היהודית.
שר החינוך יואב קיש התייחס לפרסום הנתונים ואמר כי הם משקפים התקדמות במספר מדדים מרכזיים, לצד האתגרים שעדיין ניצבים בפני מערכת החינוך.
"נתוני התמונה החינוכית מציגים תמונה רחבה, אמיתית וחשובה של מערכת החינוך בישראל. עלייה בזכאות לבגרות, גידול במספר המצטיינים, צמצום משמעותי בפערים החברתיים־כלכליים ושיפור במדדי ההתמדה. אלה מדדים מרכזיים להישגיה של מערכת החינוך, וחשוב שהציבור יכיר אותם כחלק מהתמונה המלאה, לצד האתגרים שעוד ניצבים בפנינו", אמר קיש.
השר התייחס גם לתנאים שבהם למדו התלמידים בשנה האחרונה ולמאמצי הצוותים החינוכיים להמשיך בשגרת הלימודים בתקופת המלחמה.
"מאחורי הנתונים האלה עומד דור של תלמידים שצמח בצל המלחמה, ולצדו מנהלים, מורים וצוותי חינוך מסורים, שהמשיכו ללמד, ללמוד ולהוביל להישגים גם בתנאים קשים", אמר.
"למרות המלחמה ולמרות האתגרים, תלמידי ישראל ממשיכים להתקדם ולהצטיין. זהו דור הניצחון של מדינת ישראל, והאחריות שלנו היא להמשיך לחזק אותו, לקדם מצוינות ולצמצם פערים, כדי להעניק לכל תלמיד הזדמנות אמיתית להצליח".
במסגרת הנתונים מתברר כי ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל דורגה בפעם השנייה ברציפות בין עשרת התיכונים המובילים בארץ בזכאות לבגרות ב 5 יחידות לימוד מתמטיקה. למעשה, שיעור הזכאות עלה מ-56.1% בשנת 2024 ל-61.1% בשנת 2025.
הישג זה ודירוג הישיבה בין עשרת התיכונים המובילים בארץ בבגרות-טק מצטרף להישג נוסף של מוסד החינוך גם במקצועות הקודש, כשאשתקד קיבל תעודת הצטיינות ממשרד החינוך על הציון הגבוה ביותר בארץ בבגרות בגמרא לשנת תשפ"ה.
הישג נוסף רשמה רשת החינוך בני עקיבא כשישיבת בני עקיבא יבנה חיפה, דורגה אף היא בין עשרת התיכונים המובילים בארץ בבגרות-טק עם 55.6 אחוזי זכאות.
מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אלחנן גלט, אמר: "ההישגים של ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל הם תוצאה של עבודה חינוכית מקצועית, התמדה ואמונה גדולה ביכולות של התלמידים. זכות גדולה לראות את הישיבה מצטיינת פעם אחר פעם גם בקודש וגם בלימודי החול. זהו ביטוי למעטפת רחבה של הצוות החינוכי והמקצועי ולתלמידים שבכל שנה עולים קומה נוספת. משמח לראות את ההישגים האלה גם בישיבת בני עקיבא יבנה בחיפה, שנכנסה אף היא לצמרת הארצית בבגרות-טק, ומביאה לידי ביטוי את אותה שאיפה למצוינות במוסדות הרשת".