רבים נחשפו השבוע לסרטון מהמהומות בצרפת, שלכד רגע מכמיר לב אחד שכמו שיקף את מצבה של האומה הצרפתית כולה. בסרטון נראית אישה צעירה, תושבת צרפת, עומדת בחוסר אונים מוחלט מול ההמון המוסלמי הוונדליסטי, שבוזז ומשחית חנות שבפתחה היא עומדת.
האישה המבועתת, שעל פי התיאורים הנלווים לסרטון תמכה במדיניות פתיחת הגבולות והצביעה בעבר בעד כניסת מהגרים למדינה, מנסה נואשות להסביר לפורעים שהיא לצידם ופועלת למענם. אולם ניסיונות השכנוע שלה נופלים על אוזניים ערלות. המתפרעים המוסלמים מתעלמים ממנה לחלוטין, לועגים לה, ממשיכים במסע הביזה משולח הרסן ונמלטים מהמקום בעוד אחד מעובדי המקום עומד מנגד, חסר אונים, בלב החנות ההרוסה. האישה הזאת הייתה בעיניי התגלמות האומה הצרפתית באדם אחד.
אין לי הרבה חמלה כלפי האומה הצרפתית האנטישמית, שבוחרת פעם אחר פעם לאורך ההיסטוריה לעמוד נגדנו, לצידם של הגרועים באויבינו. השבוע, בפעם המי יודע כמה, הם אכלו את פירות הבאושים של המדיניות המופקרת הפסאודו-מוסרית שלהם. מדיניות של יפי נפש שהיא התאבדות קולקטיבית.
בהקשר לכך, באחד מערוצי הרשתות החברתיות הזכירו השבוע את שיר הנחש מאת אוסקר בראון הבן, שהקריא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפני כעשור (!) במהלך קמפיין הבחירות שלו לנשיאות ארה"ב. מאז הוא הקריא אותו עוד פעמים רבות בכנסים פוליטיים ובאסיפות פופולריות לאורך שנות נשיאותו. עוד עדות לכך שהאיש הזה, שעומד לצידה של מדינת ישראל וראש ממשלת ישראל, מעולם לא לקה בעיוורון שבו לוקים מנהיגי מדינות המערב.
נחש נשך
להלן חלק מהשיר שהקריא הנשיא טראמפ: "בוקר אחד בדרכה לעבודה, במורד השביל לאורך הנהר, אישה רכת לב ראתה נחש מסכן קפוא למחצה. 'קחי אותי לחיקך אישה רכת לב, קחי אותי למען השם, קחי אותי לחיקך אישה רכת לב', נאנח הנחש הרשע.
"היא אספה אותו לחיקה, 'אתה כל כך יפה'! היא בכתה. ואם לא הייתי מאמצת אותך לחיקי, כבר היית מת'. היא ליטפה את עורו היפה, ואז נישקה אותו ואחזה בו חזק, אך במקום להודות לה, הנחש הזה נשך אותה ברשעות.
"'הצלתי אותך' בכתה האישה, 'ונשכת אותי. למה, למען השם? אתה יודע שהנשיכה שלך ארסית ועכשיו אני עומדת למות'.
"'אוי תשתקי אישה טיפשה, אמר הזוחל בחיוך רחב, ידעת טוב מאוד שאני נחש לפני שאימצת אותי לחיקך'" (תרגום: מירי לביא).
טראמפ השתמש בשיר כמשל פוליטי חריף נגד הגירה לא מבוקרת ופליטים. בדבריו הקביל בין האישה טובת הלב שמוציאה את הנחש מהקור לארצות הברית (או הציבור האמריקאי) המגלה חמלה ומכניס פליטים ומהגרים. הנחש, לעומתם, מייצג בעיניו גורמים מסוכנים כגון מחבלים או פושעים, שמנצלים את החמלה הזאת כדי לפגוע במדינה.
בספרו החשוב "המוות המוזר של אירופה: הגירה, זהות, אסלאם" (2017), העמיק העיתונאי והפובליציסט הבריטי דאגלס מאריי בבירור המצב התרבותי הדקדנטי שבו נמצאת יבשת אירופה.
לדבריו, אירופה עוברת תהליך של אובדן עצמי, הנובע משלושה גורמים מרכזיים: ירידה ניכרת בשיעור הילודה המקומי, גלי הגירה המוניים מהעולם המוסלמי בכלל ומהמזרח התיכון בפרט, ותחושת אשמה והיעדר אמונה עצמית של התרבות האירופית.
בסקירה שנכתבה על הספר נכתב: "מאריי מביא עוד דוגמאות רבות לנטל האשמה אותו נושאים האירופאים מבלי לדעת למה. בתור ישראלים הדבר נוגע לנו עד מאוד: ישראל מואשמת לא אחת בקולוניאליזם, בדיוק על ידי אותם אירופאים אכולי אשמה שמחילים עלינו את התסביך השטחי שלהם". (אתר מידה, אלי ורד חזן | 5.4.2019)
אוניברסליות מדומה
הדברים נכתבים ביום האזכרה ה-30 לרב יהודא ליאון אשכנזי זצ"ל (מניטו), שיצא מן הגלות בצרפת וגרם ליהודים רבים לעלות בעקבותיו ארצה. בתורתו העמוקה והייחודית, הוא מנתח את השורשים הרעיוניים שיכולים לסייע לנו להבין את המשבר שפוקד את אירופה, אשר לנו, עם ישראל, יש את המפתח הרוחני-רעיוני, לפתור באופן אמיתי.
"מי שנמצא באמת במצב של דיאספורה, של פיזור הן אומות העולם בעקבות כישלון מגדל בָּבֶל. אז התפצלה האנושות לשבעים אומות, לשבעים אופנים שונים וחלקיים להיות אדם. גוי יכול להשתייך רק לאומה אחת - הוא יכול להיות צרפתי או אנגלי אולם לא שניהם. הוא אינו יכול להיות אוניברסלי באמת, משום שמבחינה זהותית הוא רק אחד חלקי שבעים מן האחדות הקמאית.
"מאותו זמן נמצאות האומות במצב של יריבות אחת עם השנייה משום שכל אחת מהן היא זהות חלקית בלבד ושונה מן השנייה. כאן נוצרה בעיית המלחמות. כל זהות חלקית מנסה להשתלט על שאר הזהויות ולכפות את המודל הזהותי שלה על כל העולם. כל התנועות הגדולות בהיסטוריה כמו הנצרות, האסלאם או הסוציאליזם הפכו מהר מאוד לתנועות אימפריאליסטיות. המאפיין השני של אותן תנועות היא שנאת היהודים, אף שלא מעט יהודים הובילו אותן. שנאה זו נובעת מזיהוי היהודי כחריג בנוף האנושי עם היומרה שלו, התביעה שלו לבנות מחדש באמת את האוניברסל האנושי, ולא לכפות מודל תרבותי מסוים על כל האנושות.
"עם ישראל, שנולד אחרי כישלון מגדל בָּבֶל, הוא היחיד ששומר את האחדות הקמאית, והזהות שלו היא באמת זהות אוניברסלית. כדי לקיים את ממד "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים", הוא חייב לפגוש את האומות במדרגה המתאימה להן דרך תפוצותיו. לכן תופעת הפיזור של עם ישראל משני לעומת תופעת הפיזור של אומות העולם, וכל מטרתו היא למלא את המשימה של "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" אצלם, לזמן מוגבל". (סוד מדרש התולדות ב, 161 הערה 438).
אוניברסליות אמיתית
לדברי הרב אשכנזי, התסביך האירופי נובע מכך שהאימפריאליזם הוביל לאשמה קולקטיבית. אשמה שעליה הם מנסים לכפר בין השאר בהטחת ביקורת חסרת שחר עלינו, עם ישראל. לדבריו, אברם הארמי יוצא מן הגלות ומבין שייעודו הוא להיות עברי - לגלות את הייעוד האוניברסלי האמיתי, שלא דרך הזהויות החלקיות של אומות העולם:
קיימות שתי גישות עיקריות אפשריות במימוש הדאגה לאוניברסל האנושי. הראשונה, הגישה הקוסמופוליטית, גורסת שעל עם ישראל להתפזר בין אומות העולם, ובייחוד אצל הציוויליזציה הדומיננטית בכל תקופה, ולשמש בה מחנך מוסרי של אומות אלו. זו הגישה של נָחוֹר, אחי אברהם, בְּתוּאֵל בנו, ולָבָן נכדו. אבל, חיש מהר, לָבָן מתגלה כאויב הקשה ביותר של הענף האחר שהחליט להיות אוניברסלי. "ולבן ביקש לעקור את הכל", אף שהוא הדוד של יעקב, החותן שלו והסבא של השבטים!
"הגישה האוניברסלית גורסת כי מימוש החזון של עֵבֶר, הבנייה מחדש של האוניברסל האנושי בעקבות הַפַּלָּגָה, עובר דווקא דרך מימוש זהותו הלאומית של צאצאיו בארץ העברים. כאשר החליט אברהם לעזוב את הגלות, הוא שלל לגמרי את הגישה הקוסמופוליטית. הוא זרק את קליפתו הארמית וחזר להיות עברי" (סוד מדרש התולדות ו, 31-33).
התהליך שמתרחש באירופה איננו אלא עוד הוכחה לסיומה של הגלות. המוות המוזר של אירופה איננו אלא המוות הלא מוזר כלל וכלל של הגלות.