שלש תשובות בדבר, תשובה ראשונה וועדות החקירה אשמות, תשובה שניה אף אחד לא אשם, תשובה שלישית בשאלה זו נחלקו הימין והשמאל וזו אחת השאלות האמיתיות שבהן עוסקות הבחירות הקרובות.
אפרט, אם תקום וועדת חקירה לחקור את הטבח שארע בשמחת תורה יש לי בשבילה מסקנה: וועדות החקירה הקודמות אשמות. ואסביר בשנת 83 מג למניין שלנו קמה וועדת חקירה על אירועי סברה ושתילה. אירועים בהם פלנגות נוצריות תוך כדי מלחמת לבנון, פשטו על השכונות של אנשי אש"ף וטבחו בהם.
מסקנת הוועדה שרון לא יכול להמשיך להיות שר ביטחון. המסר- נלחמת בטרור חזק רצית לחסוך בדם חיילי צה"ל על חשבון אזרחי האויב, תחטוף ותוצג לעמוד הקלון. יזמת מלחמה להסיר איום מראש, לא תוכל להרים את הראש מרוב בושה.
מה עשה שרון בשר ודם הסיק מסקנה, ובמקום להילחם בעזה נסוג ממנה וקיבל בתמורה מחיאות כפיים מאותם אנשים שביזו אותו אז. וכאשר עזה התרוקנה מחיילי צה"ל ומהישובים קמו בה הנחשים שרצו ורבו ועשו מה שעשו.
וועדה שניה וועדת אור. מפקדי מחוז הצפון למדו שלא כדאי לפעול בתקיפות כנגד מי שמערער על הביטחון. מסקנה - הנלחם המגן הפועל חוטף, הנסוג הנכנע מקבל מחמאות.
תשובה שניה יותר ברצינות: אין אשמים. כולם כולם ניסו לשמר השקט בעזה כולם חשבו שהתשלומים שהועברו לשם יעזרו לשמור השקט וכן יעזרו לנו לשמור על תדמיתנו הבין לאומית שהאנשים שם יכולים להתקיים בצורה סבירה.
כולם כולם לא צפו את ההתקפה שהייתה. כל הטענות על התראות שקדמו, היו ביחס לאירוע חטיפה מקומי או מתקפת טילים. לא היה שום תרחיש של פלישה של אלפים, זו האמת. טוב אורית סטרוק רצתה אחרת, כי למנוע באמת את הסכנה [ללא חוש נבואי שיודע בדיוק מחשבותיו ותוכניותיו של האויב] היה צריך לכבוש את עזה או רובה, ולהקדים רפואה למכה. את זה אף אחד חוץ מאנשי ארץ ישראל מובהקים לא רצה.
איך היינו עיוורים ולא ראינו את ההתקפה הממשמשת ובאה, זה קשור לתשובה הבאה השלישית.
תשובה שלישית, בשאלה העמוקה האסטרטגית מי אשם נחלקו השמאל והימין. השמאל חושב שכל הצרות באשמת היהודים. השמאל הקיצוני חושב שאנחנו לא מוסריים וכל מעשי הערבים הם תגובה שניתן להבין אותה והתיקון יבוא כשנשיב להם מה שמגיע להם.
השמאל הלא קיצוני סובר שאנו לא נוהגים בחכמה, במקום לחזק את החמאס היינו צריכים לחזק את הכוחות המתונים = הרש"פ בעזה וביו"ש. במשפט קצר לדעת השמאל ההתקפה באוקטובר באה לנו כי לא הקמנו להם מדינה גם ביו"ש
הימין חושב שכל הצרות באו באשמת האויב שלא מקבל את קיומנו ורוצה מדינה ערבית פלסטינאית איסלמית מהים עד הנהר. כך ספרה החוזרת מן השבי שהם החמאס אמרו להם לעזוב ולנטוש גם את הנגב. החולשה שלנו, שלא הבנו עד כמה האויב מסוכן עד כמה הוא נחוש להילחם בנו ועד כמה זה יקר לו מכל אינטרס של נוחות כלכלית. ושלא הבנו ששורש המאבק הוא על עצם הזכות שלנו על ארץ ישראל. במשפט קצר אחד, לדעת הימין ההתקפה שהייתה בשמחת תורה באה לנו בגלל שנתנו להם קצת מדינה בעזה.
על זה הוויכוח, מי אשם בכל הצרות, היהודים או הערבים. האם הבעיות באו בגלל שלא השלמנו את הקמת המדינה הפלסטינאית, או בגלל שהתחלנו להקים אותה. על זה הבחירות.