מפלגה שמקבלת חמישה מנדטים בסקרים עלולה בסופו של דבר לא להיכנס לכנסת, ומפלגה שמוצגת שוב ושוב כמי שאינה עוברת את אחוז החסימה אך קרובה אליו - עשויה דווקא לזכות בחמישה או בשישה מנדטים.
זו אחת האזהרות שמשמיע פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר־אילן לקראת הבחירות, על רקע המשקל הגובר שמעניקים המצביעים לסקרים המתפרסמים בשבועות האחרונים של מערכת הבחירות.
בריאיון לערוץ 7 מסביר כהן כי הסקרים אינם רק כלי למדידת עמדות הציבור. לדבריו, הם עשויים להשפיע על ההחלטה של הבוחרים עצמם, בעיקר כאשר מדובר במפלגות המתנדנדות סביב אחוז החסימה.
החשש שקול ירד לטמיון, גורם לחלק מהמצביעים לוותר על המפלגה המועדפת עליהם, ולבחור במפלגה אחרת.
"אין שום דרך מדעית להגיד לנו באמת אם המפלגה שאמרנו עליה שהיא חמישה מנדטים לא נמצאת בעצם מתחת לאחוז החסימה", אומר כהן. לדבריו, גם המצב ההפוך אפשרי: מפלגה שמקבלת בסקרים שיעור תמיכה נמוך מאחוז החסימה עשויה ליהנות בפועל מתמיכה גבוהה יותר.
כדי להסביר את הבעיה, כהן מבקש להבחין בין שני סוגים שונים של טעויות בסקרים. הראשון הוא שגיאה שנובעת מאופן עריכת הסקר, למשל מדגם שאינו מייצג כראוי את האוכלוסייה. השני הוא טעות הדגימה הסטטיסטית, שקיימת גם כאשר הסקר נערך כהלכה.
"אנשים תמיד חושבים שכשאומרים טעות דגימה, זו איזו טעות של מי שערך את המדגם", הוא מסביר. "יש להבדיל בין שגיאות דגימה של מישהו שעשה מדגם לא נכון לבין טעות הדגימה הסטטיסטית האקראית".
לדבריו, גם מדגם שמייצג היטב את החלוקה בין דתיים לחילונים, יהודים לערבים וקבוצות נוספות באוכלוסייה אינו יכול לשקף בוודאות את עמדותיהם של מיליוני בעלי זכות הבחירה.
"גם אם נעשה מדגם מושלם, טעות הדגימה היא משהו מבני מעצם העובדה שאנחנו מנסים באמצעות אוכלוסייה קטנה מאוד, בין אם זה 500 ובין אם זה 1,500, לדגום מיליונים", הוא אומר.
כהן מסביר כי הגדלת המדגם יכולה לצמצם את טעות הדגימה, אך אינה מבטלת אותה. בסקר המבוסס על כ-500 משתתפים, הוא מציין, טעות הדגימה עשויה לעמוד על כארבעה עד ארבעה וחצי אחוזים. כאשר מספר המשתתפים גדל לאלף ויותר, היא עשויה לרדת לכשלושה אחוזים ואף פחות.
אולם גם כאשר טעות הדגימה נמוכה יחסית, המשמעות שלה עשויה להיות דרמטית עבור מפלגה הנמצאת סמוך לאחוז החסימה.
לשיטתו, הציבור נוטה לייחס למספר המנדטים שמופיע בסקר רמת דיוק גבוהה מזו שניתן לייחס לו בפועל. כאשר מפלגה מוצגת עם חמישה מנדטים, מצביעיה עלולים לראות בכך אישור לכך שהיא תיכנס לכנסת. מנגד, כאשר היא אינה עוברת את אחוז החסימה בסקר, חלק מתומכיה עשויים להתרחק ממנה מחשש לבזבוז קולות.
התופעה הזאת יוצרת, לדבריו, מצב שבו מפלגות קטנות עלולות לאבד תמיכה דווקא בשל הסקרים שמציגים אותן כחלשות. כאשר מצביעים חוששים שהמפלגה המועדפת עליהם לא תעבור את אחוז החסימה, הם עלולים להעביר את תמיכתם למפלגה גדולה יותר או למפלגה אחרת באותו מחנה.
"אנחנו יודעים על מפלגות שהיו מקבלות יותר מנדטים אילו היו מצביעים להן", הוא מסביר. "הרבה מאוד מצביעים אומרים: אני לא רוצה לזרוק את הקול שלי לפח".
כהן מתאר את התוצאה כאובדן כפול מבחינת אותן מפלגות. לא רק שהן אינן מקבלות את קולותיהם של מי שתומכים בהן עקרונית, אלא שהמעבר של המצביעים למפלגה אחרת מחליש עוד יותר את התמיכה בהן בפועל.
כדוגמה הוא מזכיר את מפלגת הבית היהודי בראשות איילת שקד, שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות שבהן התמודדה. "אני אומר לך בוודאות שלאיילת שקד בבית היהודי הייתה יותר תמיכה ממה שהיא קיבלה בפועל. אבל הרבה בוחרים אמרו: אני לא רוצה לזרוק את הקול שלי לפח, ואני הולך למפלגה אחרת".
לדבריו, זו אחת הסיבות לכך שבמדינות מסוימות מגבילים את פרסום סקרי הבחירות בתקופה שלפני ההצבעה. המטרה היא לצמצם את השפעתם של הסקרים על החלטת הבוחרים ולאפשר להם להגיע לקלפי בלי שהפרסומים האחרונים ישפיעו על בחירתם.
כהן סבור כי השבוע האחרון שלפני הבחירות משמעותי במיוחד עבור מפלגות הנמצאות סמוך לאחוז החסימה. כל סקר נוסף עשוי לחזק את תחושת הביטחון של מצביעיהן או להגביר את החשש שקולותיהם לא יבואו לידי ביטוי בחלוקת המנדטים.
לדבריו, במערכת הבחירות הנוכחית שתי המפלגות שנמצאות במוקד הבעיה הן מפלגתו של יועז הנדל ומפלגתו של עופר וינטר.
עם זאת, הוא מדגיש כי המשמעות של אחוז החסימה אינה מוגבלת לגורלה של מפלגה בודדת. כאשר הבחירות מתנהלות סביב שוויון בין הגושים, כניסתה או אי-כניסתה של מפלגה לכנסת עשויה לשנות את כל חישובי חלוקת המנדטים.
לכן, לדבריו, דווקא בתקופה שבה הציבור עוקב מקרוב אחר כל שינוי של מנדט בסקרים, חשוב לזכור שהמספרים המוצגים אינם תוצאה סופית וגם אינם משקפים בהכרח את מלוא התמיכה האפשרית בכל מפלגה.
"זה לא טעות של הסוקרים, זו טעות סטטיסטית מבנית שקיימת בתוך כל סקר", הוא מדגיש. "זה הרבה פחות ידוע, וצריך לזכור את הנקודה הזאת, כי יש לה השפעה", מסכם פרופ' כהן.