לאחי ואחיותי, בני הציונות הדתית ואוהביה, מנער ועד זקן לקראת יום הבוחר.
את חטאי אני מזכיר היום. ערב הבחירות אשר הביאו בכנפיהן את ממשלת "השינוי" בהשתתפות מנסור עבאס, הייתי שבוי בקסמו של נפתלי בנט וחבריו. סמכתי ושמחתי על דבריו, על החידוש שבהם יחד עם עמידה על הישן והטוב של החזון הציוני שנישא בפיו של יו"ר מועצת יש"ע בעבר הלא רחוק.
זכורני פגישה עם אורית סטרוק אשר בדרכה השקטה והעניינית הטיחה בפני כי יקרה אסון אם נתמוך ב"חידוש" הזה. עניתי לה כי יש צורך בשינוי, כי יש חשיבות באנשים מחוץ למסגרת הישנה וכי כדאי לתמוך באנשים בעלי יכולת אשר תהיה גם תוצאה ממשית להבטחותיהם.
מי צדק כולכם יודעים. בזמן ניסיון הקמת הממשלה והחיזור אחרי רע"מ כתבתי לאחד הח"כים ושאלתיו האם נראה לו סביר כי האחים המוסלמים יהיו שותפים, ותשובתו הדהימה: "אני לא מבין מה הבעיה". יחד עם כולם הבנתי כי טעיתי, אמרתי וידוי על תמיכתי בהם ועל כך שניסיתי לשכנע רבים וטובים לעשות כמוני.
עתה, במקום ובזמן בו אנו עומדים, הגיעה השעה לתשובה שלמה. אני קורא לכל מי שמוכן להקשיב, כי בשעה גורלית זו עלינו להתאחד סביב העשייה. לא לשעות בדברי שקר אלא לתמוך באלו שעשו ותת להם עוצמה להמשיך במעשיהם הטובים.
אודה ולא אבוש, אין זה סוד, כי אני מכיר את בצלאל משחר ילדותו בבית אל. מעטים יודעים כי יש לו שורשים במושבה מטולה. עקבתי יחד עם כולכם אחר התפתחותו, עבודתו ב"רגבים" והמשכה כח"כ וכשר. אין חולק על הכישרון, על החזון ועל הניסיון, כולם כאחד יצרו את פעילותו בשנים האחרונות.
עשרות האלפים אשר סיירו לאחרונה ביו"ש עמדו נפעמים מהמעשה הגדול. חוות, פריצת דרכים, ישובים חדשים ותפיסת כמיליון דונם אשר היו בדרך הבטוחה לשלטון סלאם פיאד ורשותו. אבי המהפך הוא מי שהבין כי המנהל האזרחי צריך להפסיק להיות זרוע של צה"ל ולדאוג לרווחת וזכויות התושבים הערבים, אלא ליישב את היהודים בכל השטחים הפתוחים. עברנו ממאבק על כל פיסת קרוון, מהרס ובניה וחוזר חלילה, לבניה מסודרת ומוסדרת בליווי ממשלתי ובתמיכה והכוונה של צה"ל.
במהלך שלש השנים האחרונות של המלחמה נגלתה תרומתו של השר סמוטריץ' בהחלטות קבינט המלחמה לקבלת החלטות אמיצות ולחיזוק ראש הממשלה, כנגד מדיניות חוץ עוינת ומול כוחות חזקים מבית בעידוד תקשורת מגויסת אשר איימו לגרום לכניעה. מאידך, גם במקרה שלא הסכימו עמו לא נטש את המערכה, המשיך להיות חבר בממשלה ותרם בכך לניצחון שלנו.
חובה להזכיר את הצלחתו כי רבה בעבודתו במשרד האוצר, את שליטתו המלאה ב"חומר" ואת חלקו במצב ה"ניסי" של כלכלת ישראל על אף הוצאות המערכה. אין ספק בסייעתא דשמיא אך יש צורך גם לבוא לעזרת ה' ועל כך מילות השבח.
אין חכם כבעל הניסיון, העומדים לעומתנו מאוחדים, לא זורקים קול, אלו שהבינו שלא יעברו את המחסום פרשו, למדו מניסיון מר"צ ובל"ד של הבחירות האחרונות. אצלנו ממשיכים במרוץ כמה מפלגות, לכל אחת מהן דגש על נושא ייחודי, כל אחת מהן אידיאולוגית-על. אין העומדים בראשן מבינים את הסכנה האורבת וכי אין בכוחן לפעול למען יעדן ללא הצלחת גוש הימין.
מתווה חוק הגיוס קשה לעיכול בעיני רבים. כולנו רוצים כי הציבור החרדי יישא במעמסה. גם נושא זה צריך להיות נידון בשכל ולא ברגש. הטלת סנקציות כלכליות יכולות לגרום לגיוס חלקי של חרדים, אך לעולם לא יוכלו למלא את שורות החטיבות הקרביות.
לשם כך יש צורך בשינוי תודעתי, בהבנה כי גם הציבור החרדי צריך את הצבא ואת הצלחת המדינה. לא ראיתי חייל אחד אשר משרת בחטיבת גולני בעל כורחו. הקמת יחידות נוספות כ"חשמונאים" דורשת אורך רוח, עבודה חינוכית ושינוי מחשבתי שיבוא בע"ה לאיטו.
הדבר שלדעתי מכה בפטיש בבחירות אלו הוא הכרת הטוב וסלידה מכפיות טובה. לאור כל המעשים הטובים של השנים האחרונות יחד עם הבנה ורצון בהמשך בכיוון הזה חייבים להכיר תודה לעושים במלאכה. את כל מה שנעשה אפשר לצערנו להשיב. אם איננו רוצים בהיפוך מגמת החיים הזו, אם לא רוצים בהורדת ישובים ובהפסקת סלילת עורקי החיים ביו"ש איננו יכולים בשל חילוקי דעות בנושא מסוים להסיט אותנו מן הדרך.
אסיים במסר של הנביא זכריה בן יהוידע הכהן. מסופר כי יהוידע הכהן ואשתו הצילו את יהואש מציפורני עתליה המרשעת. שש שנים הם מחביאים אותו מפניה בתחומי בית המקדש. עם השנים, יהואש נהיה למלך, יהוידע הכהן מת, אנשי החצר של המלך משפיעים רעה והעם חוזר למעשיו הרעים. זכריה הנביא, בנו של יהוידע מוכיח אותם ובתגובה רוגמים את זכריה למוות במצוות יהואש. מסיים הכתוב: "ולא זכר יהואש המלך, החסד אשר עשה יהוידע עמו ויהרוג את בנו. ובמותו אמר (זכריה) ירא ה' וידרוש" (דבה"י ב', כד', כב'). איך עשיתם הדבר הזה ולא זכרתם את המעשה הטוב של אביו?
אין חטא ככפיות טובה ואין זכות כהכרת הטוב. זאת עלינו לזכור ולא לשכוח ביום הבוחר.