איראן וארגוני הטרור באזור מגבירים את המוטיבציה לפגוע בישראל ולנסות לשבש את הבחירות הקרובות. כך טוען ח"כ אוהד טל ממפלגת הציונות הדתית, בעקבות דיון שנערך בשבוע האחרון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
בריאיון באולפן ערוץ 7 הוא סיפר כי בדיון הוצגה בפני חברי הוועדה תמונת מצב ביטחונית מדאיגה, אך הדגיש כי אין ודאות שהתרחיש יתממש.
"אנחנו ישבנו בדיון מאוד רציני בוועדת חוץ וביטחון בשבוע האחרון, בדיוק על הנושאים הללו", סיפר. לדבריו, גורמי צה"ל ואמ"ן הציגו בדיון מידע על "הגברת המוטיבציה בקרב כלל גורמי הטרור באזור, בהובלת איראן, לפגוע בישראל ולנסות לשבש את הבחירות במדינת ישראל".
טל נזהר מלקבוע אם מדובר בתרחיש שצפוי להתממש בפועל. "האם בסופו של דבר הדבר הזה יקרה? אני חושב שמה שמרכיב את התשובה לדבר הזה זה הרבה מאוד אלמנטים", אמר. לדבריו, ישראל נערכת ופועלת בדרכים שונות כדי למנוע את מימוש האיום. "אני מאוד מקווה שאנחנו לא נראה את התרחיש הזה מתממש".
הדברים נאמרו בתשובה לשאלה אם המתיחות הביטחונית סביב איראן עלולה להביא לדחיית הבחירות או לשיבושן. טל לא הצביע על החלטה לדחות את הבחירות, אלא תיאר את האיום שלדבריו הוצג בדיון הביטחוני.
לצד האיום החיצוני, חבר הכנסת מהציונות הדתית מוטרד גם מההתפתחויות בתוך מחנה הימין, ובעיקר מהחלטתו של עופר וינטר להמשיך בהתמודדות עצמאית בבחירות. טל מתח ביקורת חריפה על סירובו של וינטר להצטרף לרשימה משותפת, וטען כי מפלגתו הציעה לו שורה של אפשרויות להשתלבות, לרבות המקום הראשון ברשימה.
לדבריו, אנשי הציונות הדתית היו מוכנים לשלם מחירים פוליטיים ואישיים כדי לאחד כוחות ולמנוע אובדן קולות. כדוגמה הציג את החיבור עם משה פייגלין, שבעקבותיו נדחק בעצמו למקום נמוך יותר ברשימה.
"אני באופן אישי נבחרתי בפריימריז במקום רביעי. אני כרגע מוצא את עצמי במקום 12 כתוצאה מהחיבור הזה", אמר. הוא הוסיף כי המהלך מגדיל את הסיכון שלא ייכנס לכנסת הבאה, אך לדבריו, חברי המפלגה החליטו להעדיף את טובת המדינה על פני טובתם האישית.
טל סיפר כי הצעות לאיחוד הועברו גם לעוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, אך לדבריו בן גביר הבהיר בפומבי שאינו מעוניין בחיבור. הצעות דומות הועברו גם לווינטר.
"בצלאל היה מוכן לתת לו גם את המקום הראשון", אמר על יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'. לדבריו, הועלו גם אפשרויות לשיבוצים נוספים ברשימות הציונות הדתית והליכוד, והכול היה פתוח למשא ומתן.
אלא שלטענתו, וינטר לא הסכים אפילו לפתוח בדיון על ההצעות. "הוא אפילו לא הסכים להגיע, לשבת ולדבר", אמר.
כשנשאל כיצד הוא מסביר את ההתנהלות הזאת, טל הדגיש כי אינו מכיר את וינטר באופן אישי, אך בחר במילים חריפות במיוחד לתיאור התנהלותו הפוליטית.
"יכול להיות שהוא איש מדהים וערכי, והכול, אני לא מכיר אותו באופן אישי", אמר, אך הוסיף כי מה שמתרחש בימים האחרונים נראה לו כמו "איזשהו שיגעון גדלות", שבו אדם משוכנע שרק הוא יודע כיצד לפתור את בעיות המדינה. לדבריו, גם לאחר שהמגעים הראשונים לא התקדמו, מפלגתו לא ויתרה וניסתה להציע לווינטר מסלול נוסף להשתלבות.
"אתמול הצענו לו הצעה נוספת", סיפר. לדבריו, במסגרת ההצעה הוצע לווינטר לקבל את תפקיד השר השני מטעם הציונות הדתית, וכן אחריות על תחומים שהציג כיעדים מרכזיים שלו. טל הזכיר בין היתר מנהלת לעידוד הגירה ומנהלת לעידוד גיוס חרדים ושילובם בצה"ל. לדבריו, אלה בדיוק הנושאים שווינטר ביקש לקדם, ומפלגתו הציעה לו לעשות זאת במסגרת ממשלה עתידית ובאמצעות הציונות הדתית.
הוא טען כי סירובו של וינטר גם להצעה הזאת מעיד על התנהלות שאינו מצליח להסביר. בתשובה לשאלה אם מפלגתו מרימה ידיים בניסיון להגיע עמו להסכמות, לא הציג מהלך נוסף שמתוכנן בנושא.
נושא מרכזי נוסף בריאיון היה האפשרות לקדם החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון בתקופת כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. טל, שסייר לאחרונה ביהודה ושומרון גם עם שגריר ארצות הברית לשעבר דייוויד פרידמן, הביע אמונה כי השנתיים הקרובות מציעות לישראל הזדמנות מדינית יוצאת דופן.
"אני חושב שלמדינת ישראל יש בשנתיים הקרובות הזדמנות היסטורית, שאם היא תחזור זה יהיה בעוד עשרות שנים רבות", אמר. כשנשאל אם טראמפ עדיין עשוי להסכים למהלך של החלת ריבונות, השיב כי לדעתו האפשרות קיימת. הוא ביסס את הערכתו גם על דברים שלדבריו שמע מאנשים הקרובים לנשיא האמריקני.
לטענתו, טראמפ מבקש להשאיר אחריו הישג היסטורי משמעותי, מעבר לעיסוק בסוגיות הכלכליות והפנימיות בארצות הברית. טל העריך כי החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון עשויה להשתלב בשאיפה הזאת.
לדבריו, ניסיון ההתנקשות בטראמפ והעובדה שניצל ממנו השפיעו על תפיסתו האישית ועל רצונו לקדם מהלכים בעלי משמעות היסטורית ודתית. "הוא מבין שהוא צריך לעשות משהו שהוא מעבר, שהוא אלוקי, שהוא תנ"כי", אמר. טל הוסיף כי לדעתו החזרת הריבונות לעם ישראל ביהודה ושומרון עשויה לדבר אל טראמפ ולספק לו את החותם ההיסטורי שהוא מבקש להשאיר.
עם זאת, מדובר בהערכתו של חבר הכנסת על מניעיו האפשריים של הנשיא האמריקני, ולא בהודעה רשמית של הממשל על נכונות לקדם החלת ריבונות. טל התייחס גם לפעילות הבחירות שלו בקרב עולים חדשים ודוברי אנגלית. לדבריו, במהלך חוגי בית שבהם השתתף בשבוע האחרון הופתע לגלות כי שיעור גבוה מהנוכחים הגיע לישראל רק בשנה האחרונה.
הוא סיפר כי באחדים מהמפגשים, כאשר שאל מי מהמשתתפים עלה לישראל במהלך השנה האחרונה, כמחצית מהנוכחים הרימו את ידיהם.
לדבריו, רבים מהעולים מכירים היטב את בנימין נתניהו, אך מתקשים להבחין בין המפלגות והאישים הפוליטיים האחרים בישראל. הוא ציין כי הדבר בולט במיוחד בקרב עולים מארצות הברית, המורגלים במערכת פוליטית של שתי מפלגות גדולות. "אנשים לא מכירים, הם לא יודעים מה זה בצלאל סמוטריץ' ומה זה גדי איזנקוט", אמר. לדבריו, גם מי ששמעו על חלק מהאישים הפוליטיים אינם בהכרח מבינים את ההבדלים בין המפלגות ואת מבנה המערכת הפוליטית בישראל.
טל העריך כי בקרב העולים דוברי האנגלית יש ציבור מסורתי ודתי גדול יחסית, המחובר לערכים ציוניים, ולכן רואה בו קהל שעשוי להזדהות עם עמדות הציונות הדתית. הוא סיפר על התעניינות רבה במפגשים ועל מאמצי המפלגה להציג את עמדותיה בפני ציבור זה.
לקראת סיום הריאיון שב חבר הכנסת לשאלת חשיבותן של הבחירות הקרובות. לדבריו, אף שבכל מערכת בחירות נשמעות הצהרות על חשיבותה ההיסטורית, הפעם הוא סבור כי הדברים נכונים במיוחד.
הוא קשר זאת לשינויים הצפויים בהרכב בית המשפט העליון בכנסת הבאה, וטען כי הממשלה שתקום לאחר הבחירות עשויה להשפיע על זהותם של עשרה שופטים חדשים. לדבריו, לזהות השופטים שימונו תהיה השפעה ארוכת שנים על החלטות הנוגעות להתיישבות, לביטחון ולמדיניות הממשלה בנגב ובגליל.
טל מתח ביקורת על פסיקות בג"ץ בנושאים ביטחוניים והציג כדוגמה החלטה שלטענתו התקבלה בנוגע להחזרת תושבים למחנה הפליטים ג'נין. הוא טען כי בית המשפט מתערב בהחלטות ביטחוניות בלי לשאת באחריות להשלכותיהן.
בהמשך מתח ביקורת על המחאה נגד הממשלה ועל גורמים פוליטיים המתנגדים לה, וטען כי הם מבקשים לנצל את הבחירות כדי לשנות את הרכב השלטון ואת מדיניות המדינה. הוא הציג זאת כחלק מהמאבק על הרפורמה המשפטית ועל זהות השופטים שימונו בשנים הקרובות.
טל סיכם כי מבחינתו הבחירות אינן עוסקות רק בהרכב הממשלה, אלא גם בהכרעות ארוכות טווח בתחומי הביטחון, ההתיישבות ומערכת המשפט. לדבריו, הציונות הדתית מבקשת להמשיך את תיקוני החקיקה במערכת המשפט ולקדם את המדיניות הביטחונית וההתיישבותית שבה היא תומכת.