מבחן בגרות קשה במיוחד במתמטיקה הוביל לתוצאה מפתיעה: דווקא תלמידים מצטיינים הרימו ידיים ויצאו מהבחינה, בעוד תלמידים שהתקשו בלימודים המשיכו לנסות והגיעו להישגים.
בטור וידאו בסדרת "חינוך בדורנו" בערוץ 7, הרב יונה גודמן מסביר מה אפשר ללמוד מהמקרה על חשיבות ההתמודדות עם קשיים, ומדוע הורים שממהרים לפתור עבור ילדיהם כל בעיה עלולים דווקא להחליש אותם.
"היה לא מזמן מבחן בגרות במתמטיקה שהיה מאוד קשה ביחס לשנים רגילות", מספר הרב גודמן. "קרה שם דבר מדהים: תלמידים מוכשרים ראו שזה קשה מאוד, הרימו ידיים, יצאו החוצה, והציון בהתאם היה אפס. דווקא התלמידים המתקשים התמידו, עמלו, ניסו והגיעו להישגים. אולי לא הגיעו ל-100, אבל הגיעו בהחלט להישגים".
לדבריו, ההבדל בין התלמידים אינו נובע בהכרח מכישוריהם הלימודיים, אלא מהיכולת שפיתחו לאורך השנים להתמודד עם קשיים. "הסיבה טמונה כמובן בשורש", הוא מסביר. "התלמיד המצטיין ידע: אני מוצלח, אני לא מוצלח, ובזה נגמר הסיפור. וכנראה במבחן הזה אני לא מוצלח. דווקא התלמיד המתקשה למד להתמודד עם הקשיים, למד להתמודד עם המורכבות של התרגילים".
מהמקרה הזה מבקש הרב גודמן להעביר מסר גם להורים: לא די לסייע לילד להצליח במשימה הנוכחית. חשוב לא פחות להעניק לו כלים שיאפשרו לו להתמודד בכוחות עצמו עם אתגרים בעתיד.
"את זה אנחנו צריכים להקנות לכל תלמידינו, לכל ילדינו: את היכולת להתמיד, את היכולת לנסות", הוא מדגיש. בהקשר הזה מותח הרב גודמן ביקורת על תופעת "הורי ההליקופטר", שממהרים להתערב בכל קושי של ילדיהם ולפתור עבורם את הבעיות.
"במקום להיות הורה, מה שנקרא בימינו 'הורה הליקופטר', שהוא כל הזמן חג מעל, והבעיה הכי קטנה - אני מתקשר למורה בשבילו, אני מתקשר למדריך בשבילו, אני פותר, אני, אני, אני - ובפועל הוא יוצא מאוד חלש".
עם זאת, הרב גודמן אינו מציע להורים להימנע מלעזור לילדיהם. לדבריו, אפשר ואף רצוי לייעץ ולכוון, אך חשוב להשאיר בידי הילד את האחריות להתמודד בעצמו.
"אני פעמים רבות אגיד לו: תתמודד. אולי כדאי לך ככה, כדאי לך ככה. ניתן לו אולי עצה, אבל ניתן לו להתמודד לבד, כדי שהוא יבנה בתוכו כוחות חיים - גם למבחנים וגם למבחן הגדול, שזה החיים בעצמם".