עד כמה תחושת הסולידריות נשמרת גם מול מתנגדים פוליטיים? שאלה זו נבחנה במסגרת סקר הברומטר של ישראל, שנערך במגזר היהודי על ידי מכון מסקר-רבדים עבור ערוץ 7.
לשם כך נשאלו המשיבים תחילה עם איזו מפלגה יהודית הם הכי פחות מזדהים, ובהמשך התבקשו להתייחס לאפשרות לסייע לפעיל באותה מפלגה.
בכל אחת ממפלגות הקואליציה, וכן בקרב מפלגות עמך ישראל והמילואמניקים-כלכלית, הדמוקרטים הייתה המפלגה שעמה הכי פחות מזדהים. בקרב תומכי האופוזיציה, עוצמה יהודית דורגה ראשונה ככלל, אולם בפילוח לפי מפלגות ניכר הבדל: תומכי ישר והדמוקרטים הכי לא מזדהים עם עוצמה יהודית, בקרב תומכי מפלגתו של בנט הובילה ש"ס, ואילו בקרב תומכי ישראל ביתנו הובילה יהדות התורה.
לאחר שסימנו את המפלגה שעמה הם הכי פחות מזדהים, נשאלו המשיבים: "נניח שאתה פוגש אדם שנתון במצוקה, והוא פעיל במפלגה שאיתה אתה הכי פחות מזדהה. באיזו מידה היית חש רצון לסייע לו?"
בכלל המשיבים, 75% דיווחו על רצון לסייע במידה גבוהה או מקסימלית, לעומת 14% במידה בינונית ו-11% במידה נמוכה או מינימלית.
הנתון הזה מקבל משמעות נוספת כשזוכרים במי מדובר: פעיל דווקא במפלגה שעמה המשיב הכי פחות מזדהה. כלומר, הסקר בחן את הרצון לסייע במקרה הקיצוני ביותר של הריחוק הפוליטי האישי שנמדד בשאלה.
הרצון לסייע ניכר בשני הגושים, ללא הבדל משמעותי. בקרב תומכי מפלגות הקואליציה, 77% הביעו רצון לסייע במידה גבוהה או מקסימלית, 12% במידה בינונית ו־11% במידה נמוכה או מינימלית. בקרב תומכי מפלגות האופוזיציה, השיעורים המקבילים היו 74%, 16% ו-10%.
אולם, האם משמעות הדברים היא שאין שום משמעות לפער הפוליטי? לא ממש. בקבוצה ביקורת נפרדת נשאלו המשיבים על רצונם לסייע לאדם במצוקה, ללא ציון השתייכותו המפלגתית. בתרחיש זה, 94% הביעו רצון לסייע במידה גבוהה או מקסימלית, ללא הבדל משמעותי בין הגושים. אלו שיעורים גבוהים במידה ניכרת מאלו שנרשמו בתרחיש הפוליטי.
ניתן לסכם שמצד אחד, המחלוקת הפוליטית ניכרת מעט גם בתשובות על עזרה לזולת. ובכל זאת, אפילו מול פעיל אקטיבי המשתייך למפלגה הרחוקה ביותר מעמדתם, רוב מכריע של המשיבים מביעים רצון להושיט יד. זו בכך קריאת כיוון מעודדת לקיומה ערבות הדדית החוצה מחנות, גם על רקע מחלוקת חריפה.