הרב משה הררי, מחבר סדרת הספרים 'מקראי קודש' ופוסק מוכר בציונות הדתית, מבהיר במכתב מיוחד כי פסק ההלכה שמסר בעבר בשם הרב אשר וייס, מגדולי הפוסקים החרדים, בנוגע לפטור מתפילת מנחה לנציגים יהודים בקלפיות ביישובי המגזר הערבי, נותר בתוקף גם כיום.
"כך פירסמתי הדבר בבחירות שבשנת תשפ"ב, ועתה בשנת תשפ"ז, ביררנו אצל מומחים בדבר, ואמרו שהמציאות לא השתנתה, וחשוב מאוד שיהיו יהודים בקלפיות של הערבים למנוע זיופים. ולכן הדין הזה נשאר כמות שהוא. וכן הדבר ברור לי שכך ההלכה", כתב הרב הררי.
הוא הוסיף גם הבהרה הלכתית בנוגע להשלמת תפילת מנחה במקרה שבו הנציג היה פטור ממנה בשל עיסוקו בצורכי ציבור.
"על פי הפוסקים, לאדם כזה אין חובה להתפלל ערבית פעמיים כדי להשלים את תפילת מנחה, אך נכון - ולא חובה - שלאחר ערבית יתפלל שוב שמונה עשרה בתור תפילת נדבה, כהשלמה למנחה", כתב, תוך שהוא מפנה לדברי המשנה ברורה ולפסקי הילקוט יוסף בהלכות תפילה.
הדברים כזכור פורסמו לראשונה בשנת תשפ"ב, לאחר שהרב הררי הגיע לביתו של הרב אשר וייס והציג בפניו שאלה הלכתית שהתעוררה בישיבת מרכז הרב.
"שאלתי הערב את רב אשר זעליג וייס שליט"א, שאחד מתלמידי החכמים בישיבתנו (ישיבת מרכז הרב) כתב מודעה בישיבה, שאותם שיהיו ביום הבחירות בקלפי בישוב של בני המיעוטים הישמעאלים, כדי למנוע זיופים בבחירות, הרי שלפי דברי השו"ע, שהעוסק בצורכי ציבור הריהו פטור ממצוות תפילה, הרי שלדעת אותו ת"ח פטורים הם באותו יום ממצוות תפילת מנחה", כתב אז הרב הררי.
הרב הררי הוסיף כי שאל את הרב וייס אם גם לדעתו חל הפטור ההלכתי במקרה זה, וציין כי מאחר שכבר החלו להתפלל על הגשמים, אין אפשרות להתפלל תפילת "הביננו" המקוצרת.
בתשובתו הבחין הרב וייס בין מצב שבו נמצא בקלפי נציג יהודי נוסף שיכול למנוע זיופים, לבין מצב שבו מדובר בנציג יהודי יחיד.
"אם יש נציג יהודי אחר באותה קלפי שימנע זיופים, הרי שהיהודי השני אינו פטור ממצוות תפילת מנחה. אך אם אין נציג יהודי אחר שימנע זיופים, הרי שלפי ההלכה יש מקום לפסק זה, שהנציג היהודי היחידי שם הינו פטור מתפילת מנחה", מסר הרב הררי בשם הרב וייס.
הרב וייס אף התייחס לדברי הפוסקים בעניין אדם העוסק במצווה גם לשם שמים וגם לשם הנאת ממון, והדגיש כי במקרה הנידון מדובר בבחורים הנוסעים לקלפיות ואף מסתכנים כדי למנוע זיופים, ולא עושים זאת לשם ממון. משום כך קבע כי "יש מקום לפוטרם מתפילת מנחה".