ברוך אשר (בוריס קוצ'ובייבסקי) ז"ל, מאסירי הציון הראשונים ומחלוצי המאבק לשחרור יהודי ברית המועצות, הלך לעולמו בגיל 90. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ירקון.
קוצ'ובייבסקי נולד בקייב בשנת 1936. אביו נרצח בטבח באבי יאר בספטמבר 1941, שבו רצחו הנאצים 33,771 יהודים בתוך יומיים. בשנת 1968, במהלך טקס זיכרון באתר הטבח, מחה על התעלמות השלטונות הסובייטיים מזהותם היהודית של הנרצחים.
בהמשך אותה שנה שלח מכתב גלוי למנהיג ברית המועצות, ליאוניד ברז'נייב, ובו הצהיר: "אני יהודי. אני רוצה לחיות בישראל". בעקבות פעילותו הציונית נעצר בידי הקג"ב ונידון לשלוש שנות מאסר במחנה עבודה.
מעצרו עורר מחאה בינלאומית. תמונתו הופיעה על כרזות וסיכות בארצות הברית והוא הפך לאחד מסמליו הראשונים של המאבק למען יהודי ברית המועצות.
אלקס ריף, מייסדת ומנכ"לית עמותת "לובי המיליון", התייחסה למורשתו של קוצ'ובייבסקי ותיארה אותו כמי שהיה "הפנים הראשונות של המאבק לשחרור יהודי ברית המועצות". היא הדגישה את תרומתו לפתיחת הדרך לעלייתם של כמיליון יהודים ובני משפחותיהם מברית המועצות לשעבר.
בשנת 1972 עלה לישראל, אימץ את השם ברוך אשר, עבד בחברת תדיראן והתגורר בירושלים. הוא גידל שלושה ילדים וניהל חיים צנועים, הרחק מאור הזרקורים.
במודעת האבל שפרסמה המשפחה נכתב: "ניצול שואה, אסיר ציון ולוחם חופש, אשר נשא בגאון ובגבורה ייסורים קשים למען זכותו לעלות לארץ ישראל. עמוד תווך לעמו ולמשפחתו".
ברוך אשר ז"ל הותיר אחריו את ילדיו איתמר, אורי ויעל, ונכדים ונכדות. בני המשפחה יושבים שבעה ברמת גן ובתקוע.
