ארבעה ימים בלבד לפני פתיחת הקלפיות, סקר המנדטים האחרון של חדשות 12 מצביע על יתרון משמעותי לגוש מתנגדי נתניהו, אך גם על התחזקות של ראש הממשלה בנימין נתניהו במאבק האישי מול יריביו.
מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט שומרת על מעמדה כמפלגה הגדולה ביותר, הליכוד מצמצמת את הפער, ושתי מפלגות שעוררו עניין במערכת הבחירות נותרות מחוץ לכנסת.
על פי הסקר שפורסם מפלגת ישר בראשות איזנקוט זוכה ל-23 מנדטים, ללא שינוי מהסקר הקודם. הליכוד בראשות נתניהו מתחזקת בשני מנדטים ומגיעה ל-21, פער של שני מנדטים בלבד בין שתי המפלגות הגדולות.
מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט שומרת על כוחה עם 15 מנדטים, ואילו הדמוקרטים בראשות יאיר גולן מתחזקים במנדט ומגיעים ל-10. הרשימה המשותפת בראשות יוסף ג'בארין זוכה ל-9 מנדטים.
בהמשך הרשימה ניצבות שלוש מפלגות עם שמונה מנדטים כל אחת: ש"ס בראשות אריה דרעי, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, שמתחזקת ביחס לסקר הקודם.
יהדות התורה בראשות יעקב אשר זוכה ל-7 מנדטים, רשימת הציונות הדתית וזהות בראשות בצלאל סמוטריץ' מקבלת 6 מנדטים, ורע"ם בראשות מנסור עבאס סוגרת את רשימת המפלגות העוברות את אחוז החסימה עם 5 מנדטים.
אחת השאלות המסקרנות לקראת הבחירות היא גורלן של המפלגות המתמודדות על קולות הבוחרים מחוץ למפלגות הגדולות. על פי הסקר, גם הפעם הן אינן מצליחות לעבור את אחוז החסימה.
מפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר מקבלת 2.5% מקולות המשיבים, בעוד רשימת המילואימניקים-הכלכלית בראשות יועז הנדל זוכה ל-2.4%. שתי הרשימות נותרות מתחת לרף הכניסה לכנסת.
גם מפלגת הציבור החרדי בראשות מוטי לייטנר ומפלגת נעם לישראל בראשות אבי מעוז אינן עוברות את אחוז החסימה, עם 0.5% לכל אחת.
לתוצאות הללו עשויה להיות משמעות במאבק בין הגושים, שכן לפי הסקר הקולות הניתנים למפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה אינם מתורגמים לייצוג בכנסת.
בחלוקה לגושים, סקר חדשות 12 מציג יתרון ברור למפלגות המתנגדות להמשך כהונתו של נתניהו.
גוש מתנגדי נתניהו מגיע ל-70 מנדטים, לעומת 50 מנדטים למפלגות הקואליציה. עם זאת, מתוך 70 המנדטים, 56 שייכים למפלגות גוש השינוי הציוניות ו-14 למפלגות הערביות.
המשמעות היא שלמרות היתרון המספרי הגדול של מתנגדי נתניהו, מפלגות גוש השינוי הציוניות אינן מגיעות לבדן לרוב של 61 מנדטים. שאלת היחס למפלגות הערביות והאפשרות להסתייע בהן עשויה אפוא להיות מרכזית בהרכבת הממשלה הבאה.
לצד תמונת המנדטים, הסקר מצביע על שינוי במאבק האישי על ראשות הממשלה. איזנקוט אמנם ממשיך להוביל על נתניהו בשאלת ההתאמה לתפקיד, אך הפער ביניהם הצטמצם.
בהתמודדות ישירה בין השניים, 44% מהמשיבים סבורים שאיזנקוט מתאים יותר לראשות הממשלה, לעומת 38% המעדיפים את נתניהו. מדובר בפער של שש נקודות אחוז בלבד, לאחר שבסקר הקודם עמד הפער על 11 נקודות. עוד 14% השיבו כי אף אחד מהשניים אינו מתאים, ו-4% לא ידעו להשיב.
גם מול נפתלי בנט מצליח נתניהו לשפר את מצבו. לאחר שבסקרים הקודמים הוביל בנט בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, הפעם נרשם שוויון: 39% לבנט ו-39% לנתניהו. 17% סבורים שאף אחד מהם אינו מתאים לתפקיד, ו-5% השיבו שאינם יודעים.
מול אביגדור ליברמן, לעומת זאת, נתניהו נהנה מיתרון ברור. 40% מהמשיבים מעדיפים אותו כראש ממשלה, לעומת 28% המעדיפים את ליברמן. הפער גדל מ-9 ל-12 נקודות אחוז ביחס לסקר הקודם.
שאלה נוספת בסקר עסקה בזהות הממשלה שהציבור היה רוצה לראות לאחר הבחירות, והתשובות מצביעות על העדפה ברורה לממשלה בהובלת גוש השינוי.
46% מהמשיבים מעדיפים ממשלת שינוי, לעומת 32% המעוניינים בממשלה של גוש נתניהו. 15% מעדיפים ממשלת אחדות, ו-7% אינם יודעים.
אלא שהשאלה המורכבת יותר נוגעת ליום שאחרי הבחירות: מה יעשו מפלגות גוש השינוי אם לא יצליחו להשיג רוב של 61 מנדטים ללא המפלגות הערביות?
בסקר נשאלו מצביעי גוש השינוי כיצד היו רוצים לפעול בתרחיש כזה. התשובות מצביעות על נכונות משמעותית להקמת ממשלה שתישען על הימנעות רע"ם בהצבעת האמון.
60% ממצביעי גוש השינוי מעדיפים הקמת ממשלת מיעוט של הגוש בהימנעות רע"ם. רק 10% מעדיפים ממשלת אחדות עם הליכוד, בעוד 20% מעדיפים בחירות חוזרות. 10% נוספים לא ידעו להשיב.
התוצאה הזו ממחישה את אחת הדילמות המרכזיות שעשויות להעסיק את המערכת הפוליטית מיד לאחר הבחירות: האם מפלגות גוש השינוי יבחרו בניסיון להקים ממשלה גם ללא רוב עצמאי של 61 חברי כנסת, או שיפנו להסדר פוליטי אחר.
בינתיים, ארבעה ימים לפני ההכרעה, הסקר מציג תמונה כפולה: גוש מתנגדי נתניהו נהנה מיתרון משמעותי במנדטים, ואיזנקוט ממשיך להוביל בראש טבלת המפלגות. מנגד, הליכוד מתחזקת ונתניהו מצמצם את הפער בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.