
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות של הטלת סנקציות על המערכת הבנקאית, וחשף כי ביקש להכין תוכנית שתבחן דרכים להתמודדות עם הגבלות כלכליות, ובהן שימוש במטבעות דיגיטליים.
בריאיון לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה התייחס גם לעתיד הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל, והעריך כי הוא צפוי להסתיים במתכונתו הנוכחית.
"בטח שאני חושש", השיב נתניהו כשנשאל על האפשרות שסנקציות בינלאומיות יזלגו למערכת הפיננסית הישראלית. "צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, וסנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת. ואתה יודע מה היא. אתה יודע מה זה המטבעות הדיגיטליים, וגם על זה אני עובד. ויש גם דברים אחרים".
כשנשאל אם הוא מתכוון לטכנולוגיית הבלוקצ'יין כחלופה אפשרית למערכת הפיננסית הקיימת, השיב: "כן, זו אחת מהדרכים. וביקשתי כבר להכין תוכנית לזה".
ראש הממשלה לא פירט מה כוללת התוכנית, אילו גופים מעורבים בהכנתה או באילו נסיבות תישקל הפעלתה. מדבריו עולה כי מדובר בהיערכות לאפשרות של הגבלות עתידיות, ולא בהודעה על מעבר בפועל לשימוש במטבעות דיגיטליים.
נתניהו התייחס גם לשינויים ביחסי ישראל וארצות הברית, ובפרט לעתיד הסיוע האמריקני לתקציב הביטחון. לדבריו, ישראל לא תוכל להניח שהסיוע בהיקפים שהכירה בעבר יימשך לאורך זמן.
"אם אתם חושבים שנמשיך לקבל את מה שהבאתי פעמיים, וזה עשרות מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני לתקציב הביטחון, תתרגלו שזה לא יהיה כי אמריקה השתנתה. זה נגמר, רק שאלה של זמן", אמר.
הדברים נאמרו על רקע התרחבות הצעדים הכלכליים והמדיניים שננקטו נגד ישראל במדינות שונות.
על פי מאגר מידע של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), המתעד סנקציות וצעדים מגבילים ברחבי העולם, מופיעים במיפוי 121 צעדים ב-62 מדינות. מתוכם 93 מוגדרים כצעדים שבתוקף, 19 כצעדים היסטוריים ותשעה כצעדים מוצעים או מתוכננים.
התחום הפיננסי הוא הקטגוריה הגדולה ביותר במאגר, עם 40 צעדים מתועדים. בתחומי הביטחון וההגנה והסחר נמנו 24 צעדים בכל אחד, לצד צעדים נוספים בתחומים הדיפלומטיים והמשפטיים.
לפי המיפוי, ספרד היא המדינה שבה תועד מספר הצעדים הגבוה ביותר, עם עשרה. אחריה מופיעות ארצות הברית עם שמונה צעדים, בריטניה עם שבעה, ובלגיה וטורקיה עם חמישה צעדים כל אחת. במכון מדגישים כי מספר הצעדים אינו מעיד בהכרח על חומרתם או על היקף השפעתם הכלכלית.
בנק ישראל הבהיר לאחר צאת השבת בתגובה כי מטבעות קריפטו אינם יכולים לשמש מסלול עוקף לסנקציות שיוטלו על ישראל. בבנק הדגישו כי הדרך הנכונה לשמירה על כלכלת ישראל היא שימור היחסים הכלכליים עם שותפות הסחר המרכזיות של המדינה, תוך התמקדות במניעת הסנקציות וצמצום השפעותיהן השליליות על המשק. בבנק ישראל מפנים את האחריות לדרג המדיני ומבהירים: "נושא זה מצוי בתחומי אחריותו של הדרג המדיני ומן הראוי לפעול כדי לקדמו".