משרד הבריאות נערך להשקת ניסוי קליני לאומי ראשון מסוגו בישראל, שבמסגרתו מאות אנשים המתמודדים עם פוסט-טראומה יקבלו טיפול נפשי בשילוב חומרים משני תודעה. הניסוי צפוי להתחיל בשבועות הקרובים ולהימשך כשלוש שנים.
במסגרת המחקר ייבחנו שני חומרים: MDMA, המוכר בעיקר כחומר הפעיל באקסטזי, ופסילוסיבין, המצוי בפטריות הזיה. המטרה היא לבדוק אם השימוש בהם, לצד טיפול פסיכולוגי ובפיקוח רפואי הדוק, יכול לסייע למטופלים שלא הצליחו להגיע לשיפור מספק באמצעות הטיפולים הקיימים.
על פי הפרסום ב-ynet, היוזמה מקודמת על רקע העלייה החדה במספר המתמודדים עם פוסט-טראומה מאז 7 באוקטובר והמלחמה. במשרד הבריאות מבקשים להרחיב את אפשרויות הטיפול, בעיקר עבור מי שסובלים מתסמינים קשים לאורך זמן.
הניסוי מיועד למטופלים הסובלים מפוסט-טראומה כרונית בחומרה בינונית עד קשה, שכבר ניסו את הטיפולים המקובלים ללא הצלחה מספקת. לפני שיוכלו להשתתף, הם יעברו בדיקות רפואיות ופסיכיאטריות מקיפות, כדי לוודא שהטיפול מתאים להם.
"עקב התחלואה הנרחבת, חשבנו שיהיה נכון להעלות את המחקר בחומרים פסיכואקטיביים לרמה הלאומית, כדי לקבל פרספקטיבה טובה יותר על היעילות וגם לאפשר עוד מוצא למטופלים שנמצאים היום במקומות לא טובים בטיפול שלהם", הסביר בכיר במשרד הבריאות.
לדבריו, רבים מהמתמודדים עם פוסט-טראומה הם צעירים שסובלים מתסמינים קשים ומחפשים דרכים נוספות להתמודד איתם. "הטיפול הפסיכותרפי והפסיכיאטרי בפוסט-טראומה מורכב ומוגבל. הרבה אנשים צעירים סובלים מתופעות קשות מאוד, וחשוב לנו מאוד להנגיש להם טיפולים אחרים שיכולים לסייע להם", אמר.
איך ייראה הטיפול?
בניגוד למה שאולי אפשר לדמיין, לא מדובר בנטילת כדור או חומר בבית, אלא בתהליך טיפולי מסודר שיימשך כמה שבועות וילווה באנשי מקצוע.
בשלב הראשון יעברו המשתתפים שניים עד שלושה מפגשי הכנה, שכל אחד מהם יימשך כשעה וחצי. במפגשים יכירו את המטפלים, יתאמו ציפיות וילמדו כלים להתמודדות עם רגשות קשים ומצבי מצוקה.
לאחר מכן יגיע השלב המרכזי: שניים עד שלושה מפגשים שבהם יינתן החומר הפסיכואקטיבי. כל מפגש כזה יימשך בין שש לשמונה שעות, והמפגשים יתקיימו בהפרש של כמה שבועות זה מזה.
הטיפול ייערך במרפאה מורשית, בנוכחות צוות טיפולי ותחת השגחה רפואית. במהלך מתן החומר יהיו במקום שני מטפלים, והצוות יעקוב גם אחר מצבו הגופני של המשתתף.
החומרים משפיעים על פעילות המוח ועל החוויה הרגשית והתודעתית, כל אחד בדרך שונה. במסגרת הטיפול הפסיכולוגי נבחנת האפשרות שהם יסייעו למטופלים להתמודד עם זיכרונות טראומטיים ולעבד חוויות שקשה להם להתמודד איתן בטיפול רגיל.
בטיפול באמצעות פסילוסיבין, למשל, המטופל עשוי לשכב כשעיניו מכוסות, ללא שיחה רציפה עם המטפלים. זאת משום שהחומר עשוי לגרום לשינויים זמניים בתפיסה ובחוויה הרגשית.
אבל הטיפול לא מסתיים כשהשפעת החומר חולפת. לאחר כל מפגש יתקיימו שניים עד ארבעה מפגשי המשך, שבהם יעבדו המטופלים עם המטפלים את החוויות והתחושות שעלו, וינסו לשלב את התובנות בחיי היומיום.
במשרד הבריאות מדגישים כי החומרים אינם מיועדים להחליף טיפול פסיכולוגי, אלא לשמש כלי נוסף בתוכו. יעילות השילוב הזה היא בדיוק אחת השאלות שהניסוי נועד לבדוק.
אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את משרד הבריאות הוא הפיקוח על החומרים. במשרד מודעים לכך שהביקוש לטיפולים מסוג זה הולך וגובר, ושחלק מנפגעי הטראומה פונים לטיפולים לא חוקיים ולא מפוקחים.
כדי למנוע שימוש מחוץ למסגרת הרפואית, נקבע כי החומרים יינתנו למשתתפים אך ורק בחדר הטיפול. המטופלים לא יקבלו מרשמים לשימוש בבית, לא יוכלו לקחת איתם מנות ולא יורשו להשתמש בחומרים באופן עצמאי במסגרת המחקר.
גם אספקת החומרים תהיה מבוקרת. הם יגיעו מבית המרקחת של המוסד הרפואי שבו מתקיים המחקר, ויימסרו ישירות למטפל המורשה בבוקר יום הטיפול.
במשרד הבריאות מבקשים להימנע מבעיות שהתגלו במודל הקנאביס הרפואי, שבו מטופלים מקבלים את החומר לצריכה עצמית בבית ולאורך זמן. במקרה הזה, החומרים יישארו במסגרת הרפואית בלבד, ולא תתאפשר צבירה של מנות.
גורמים במשרד מדגישים כי MDMA ופסילוסיבין אינם מיועדים לשימוש יומיומי להפחתת מתח. לדבריהם, השימוש הקליני המבוקר אינו צפוי ליצור תלות פיזית, אך הוא עדיין מחייב סינון, פיקוח רפואי ובחינה של הסיכונים האפשריים.
הניסוי החדש נועד לבדוק אם טיפול נפשי בסיוע חומרים משני תודעה יכול להציע אפשרות נוספת למי שמתמודדים עם פוסט-טראומה קשה ולא מצאו מענה מספק בטיפולים הקיימים. בשלב זה מדובר במחקר, ורק תוצאותיו יוכלו לסייע בקביעה עד כמה הטיפול יעיל ובטוח.