"איך אתה תומך בנעם?", שאל אותי השבוע חבר ילדות, "אתה לא מפחד מממשלה עם מנצור?". "וחוץ מזה", הוא הוסיף, "סמוטריץ' לא מספיק דוס בשבילך?!". "מנצור מפחיד, וסמוטריץ' דוס", השבתי, "אבל יש דבר שמפחיד אותי הרבה יותר ממנצור: הדוסיות של המדינה".
סליחה. אולי "הדוסיות של המדינה" נשמע מפחיד. אז לטובת המאמר נתקן: "הזהות היהודית של המדינה". אבל בעצם, זה לא משנה. אני מעדיף לא להתעכב על ניסוחים של קמפיינרים וסיסמאות של סטיקרים. אני רוצה לדבר על המהות שעומדת מאחוריהם. אבל לשם כך נצטרך להרחיב קצת יותר מאורך של סטיקר...
אבל לפני שארחיב, חשוב לי להקדים:
מערכת בחירות היא תמיד זמן של מתיחות ואי-נעימויות. העיסוק בעניינים גורליים, המאבק על הקולות והצורך לבחור במפלגה אחת ולא באחרות - גורמים לתסיסה רבה. אבל זה לא אמור להיות ככה. ילדים מסתכלים על הכל בשחור-לבן: אם אני בוחר במפלגה פלונית אז כל השאר אויבים. אבל אדם בוגר אמור להבין שתמיכה במפלגה מסוימת לא הופכת את כל השאר לרשעים ארורים.
אין לי כוונה לירות בתוך הנגמ"ש. לדעתי כל מפלגות הימין עושות הרבה דברים טובים וחשובים. חבל שאי אפשר להכניס כמה פתקים לקלפי, הייתי מכניס את כל הנגמ"ש... אבל כיון שצריך לבחור - חייבים להצביע למי שבא לטפל בדברים הכי חשובים, במה שהכי קריטי, בנשמה של כל שאר הדברים.
ולפני המהות, עוד הערה אחת טכנית, למי שהסקרים הם מבחינתו אורים ותומים: אמנם בכל הסקרים נעם לא עוברת, אבל גם בכל הסקרים הקולות של נעם לא מכריעים את הקרב הבין-גושי. בסקרים של ערוץ 14 יש לימין 61 גם בלי נעם, ובסקרים של שאר הערוצים הימין רחוק מאוד מה-61, וגם הקולות של נעם לא מתחילים לקרב אותו לשם. ובנוסף, יש כמה אנשים בגוש השינוי, למשל אליסף פרץ ועוד כמה - שאני כן סומך על הבטחותיהם שלא להקים ממשלה עם הערבים. וגם אם תגידו שזה לא בטוח, אבל זה לכל היותר ספק נוסף לרשימת הספקות. כך שהטענה שפתק לנעם=ממשלה עם הערבים היא טענה רחוקה מאוד, או במושגים תלמודיים: ספק-ספק ספיקא.
ועכשיו, כשנרגענו קצת מהחשש שפתק לנעם לישראל ימליך דווקא את ישמעאל, אפשר סוף-סוף לדבר קצת מהות.
ב-78 שנותיה של המדינה, קמה והתפתחה פה מעצמה ביטחונית, צבאית וכלכלית. אבל בכל הנושאים שקשורים לזהות היהודית של המדינה - לצערי אנחנו עדין ממש פרימיטיביים. בכל המערכות הציבוריות של המדינה - היהדות כמעט ולא מורגשת. להיפך - הפרוגרס הוא זה שמורגש בהן. אוי כמה שהוא מורגש בהן.
ממשלה עם מנצור מסוכנת מאוד, זה ברור. אבל הרבה יותר מסוכן זה להמשיך להפקיר את הזהות היהודית. איך צה"ל יוכל לנצח בלי שעוקרים ממנו את התפיסות ה'מגדריות' והפמיניסטיות שהשתלטו עליו (גם מבחינה גופנית, וגם מבחינה רוחנית. הרי הקב"ה מזהיר בענין הצבא: "ולא יראה בך ערות דבר, ושב מאחריך". אנחנו מאמינים בזה?)
איך יתכן שנכנסים בכל שנה עשרות אלפי גויים למדינת ישראל, ולא מתקנים את חוק 'מיהו יהודי'?
איך יתכן שמתקיימים בארץ הקודש, מדי שנה, מצעדי הוקרה לגילוי עריות?
איך יתכן שהכותל המערבי, ממנו לא זזה השכינה, עדיין מתחלל מדי חודש על ידי פרובוקציות של התנועות שמרימות יד בתורת משה?
איך יתכן שהחילול השם המטורף של העברת ספרי תורה בשירותים (!!) עדין לא מטופל?
כולם רואים היום את ההתעוררות העצומה שיש בעם ישראל להוסיף יראת שמים ולקיים מצוות. שמירת שבת, הפרשת חלה, ציצית ותפילין. אבל איך יתכן שדווקא בכל המערכות הציבוריות במדינת ישראל מתעלמים מכל זה? איך יתכן שמערכת החינוך לא זזה אפילו מילימטר לכיוון אליו העם זז ומתעלה?
איך יתכן שמורות ערביות מלמדות בבתי הספר ובגני הילדים של היהודים?
איך יתכן שבמערכת החינוך במדינת ישראל מלמדים שיש כמה סוגי משפחות, ושאין הבדל בין איש לאישה? איך יצמחו ילדים בריאים בנפשם כשמחנכים אותם לטשטש את הטבע האנושי?
איך יגדלו ילדים יהודים בלי ללמוד על התורה ועל המסורת היהודית? וגרוע מכך - איך יגדלו ילדים שמלמדים אותם תנ"ך בצורה עקומה, למשל שמסבירים להם שיצחק אבינו הופלה לטובה וישמעאל היה מסכן, או שאין הבדל דרמטי בין יעקב לעשיו?
ומה לדעתכם יקרה כשהילדים הללו יגדלו ויתפסו עמדות מפתח בממשלה, במטכ"ל או בבג"צ?
קחו למשל את צה"ל. הרי בסופו של דבר הילדים שמתחנכים היום למוסר ערכים פרוגרסיבי ומעוות, הם אלו שימלאו את שרשרת הפיקוד הבאה של צה"ל. אם לא מתקנים מהשורש - הרווח הוא מזערי, אם בכלל (ע"ע החלפת הרמטכ"ל ברמטכ"ל אחר, בוגר אותן קרנות ששוטפות את המוח של המפקדים במוסר עקום).
או קחו כדוגמא אחרת את מערכת המשפט. כל העיסוק ברפורמה המשפטית הוא חשוב, אבל בסופו של דבר מדובר בשינויים קוסמטיים. נניח שיצליחו להכניס עוד כמה שופטים שמרניים לבג"צ - זה באמת מה שיתקן את מערכת המשפט המעוותת שקיימת פה? (אדרבה, אפשר לקחת לדוגמא את השופט הדתי שהכניסו לעליון - שמאפשר הפגנת פמיניזם במבחני הרבנות וזורק לומדי תורה לכלא).
מפלגות רבות בגוש הימין. בכל אחת מהן יש לא מעט אנשים יקרים ויראי שמים - בציונות הדתית, בעוצמה, בגימל, בש"ס ואפילו בליכוד. כפי שהקדמתי, כל המפלגות הללו גם עוסקות בדברים יקרים וחשובים מאוד: נתניהו מטפל יפה באיראנים; סמוטריץ' עשה מהפכה בהתיישבות; בן גביר עשה סדר בבתי הכלא של המחבלים הארורים; אבל בַּעיקר, בַּשורש, בנשמה של הכל - בכל העניינים שקשורים לזהות היהודית של המדינה - אף אחד לא עוסק.
כאמור, אני לא מדבר על זריקת סיסמאות והבטחות בחירות, אלא על עיסוק ממשי ורציני, על תוכניות עבודה מסודרות. גם נתניהו יודע לדבר על הזהות היהודית, אבל זה לא מפריע לו להתראיין לתכוניות שמשודרות בשבת, או למנות כיו"ר הכנסת נציג של ארגוני הרס-המשפחה. יתר מפלגות הגוש לא מעיזות לבקר אותו על כך. אף מילה. אדרבה, בן גביר דווקא תמך באוחנה בפומבי בפריימריז. כי הוא הרי ימני, אז מה זה חשוב; ביבי כאמור מבין היטב את האיומים הגשמיים על מדינת ישראל, אבל לצערנו הוא בכלל לא מתחיל להבין את האיומים הרוחניים שיש עליה; וינטר שם כמקום שני ערבי-נוצרי. אולי הוא יכול להיות מסבירן טוב, אבל הוא זה שידאג לזהות היהודית של המדינה?!; פייגלין בכלל - הרי הכריז שהוא מתנגד לתקציבי הישיבות, שהוא יבטל את חוק החמץ ואת חוק החזיר ויאפשר קיום נישואין אזרחיים בישראל. ד' ישמור ויציל.
גם סמוטריץ', כן, סמוטריץ'... עם כל פועליו הטובים, לצערי הוא לא מבין ולא עוסק במאבק העיקרי. לכן גם אחרי שבנט כרת את הברית הראשונה שלו עם לפיד, חיזק את ארגוני הלהט"ב והקים רחבה רפורמית בכותל, זה לא גרם לבצלאל להתנתק ממנו, והוא לא נפרד ממנו אלא רק אחרי שזיהה את תוכניתו לפרק את גוש הימין ולהקים ממשלה עם הערבים.
(ואגב, זה קצת משונה שאלו שהמליכו את בנט כל השנים, חרף אזהרותיו של הרב טאו מפניו, עכשיו לוחצים על הרב טאו שבגלל המפלגה שלו תקום פה ממשלת בנט).
סמוטריץ' רואה עצמו כמנהיג של הציונות הדתית. לשם כך הוא צריך לדבר רק על המכנה המשותף של כל המגזר, מהחרד"ל ועד הליברל, מקוראי 'הדור' ועד הר המור (ולא עד בכלל...). זה רצון לגיטימי, אבל זה מאפשר לו לעסוק רק בתחומים שמוסכמים על כולם, כמו בטחון, התיישבות, כספים למוסדות ומינוי רבנים סרוגים. ושוב, הכל טוב, אלו נושאים חשובים מאוד. אבל בנשמה של הכל, בכל הנושאים שהזכרנו לעיל - הוא לא מטפל וגם לא יכול לטפל.
מפלגת נעם קמה בדיוק בשביל זה. נעם חרטה על דגלה את המאבק על הזהות היהודית. כל מפלגות הימין לא רואות בזה נושא עיקרי, ולכן ממשלת הימין-על-מלא, שהבטיחה לטפל בזהות היהודית, לא תמכה בחוק הכותל ובחוק 'מיהו יהודי' של אבי מעוז, לא נתנה לו להקים את מערכת השקיפות שהובטחה לו (כדי שהורים ידעו איזה תכנים דוחפים לילדים שלהם), לא טיפלה בכלל במערכת החינוך ולא עסקה כראוי בקדושת הצבא ובקדושת המשפחה.
ממילא השאלה של החבר: "סמוטריץ' לא מספיק דוס בשבילך?" - היא שאלה-לא-לענין מבחינתי. זה בערך כמו לשאול: "למה צריך את מפלגת הציונות הדתית, גולדקנופף לא מספיק דוס?". גולדקנופף הוא דוס, אבל בהתיישבות הוא לא עוסק, וככה גם הציונות הדתית היא מפלגה טובה, אבל בדבר הכי קריטי - בזהות היהודית - היא לא מטפלת.
ומכאן לשאלה הראשונה של החבר: האם מנצור מפחיד אותי? כן. אבל כפי שאמרתי, החשש שפתק לנעם ימליך אותו הוא חשש רחוק, ולעומת זאת מה שהרבה יותר מפחיד אותי, פי מיליון יותר מפחיד אותי, זה אם לא תהיה פה מפלגה שתדאג לזהות היהודית.
"לכן אצביע נעם", השבתי לו, "ונישאר חברים..."