אלישע מדן, הלוחם שנפצע אנושות במלחמה ואיבד את שתי רגליו, מתייצב לראשונה במערכת בחירות כמועמד לכנסת ומבהיר כי מבחינתו, גם ניצחון של מחנה הימין אינו צריך להסתיים בהקמת ממשלה צרה.
מדן, המשובץ במקום ה־15 ברשימת הליכוד, קורא להקמת קואליציה רחבה ככל האפשר, שתכלול גם נציגים של ציבור שאינו מצביע לימין. לדבריו, הוא אף מוכן לוותר על קידום חלק מעמדותיו כדי לאפשר לשותפים נוספים להצטרף לממשלה.
"אני חושב שממשלה צרה היא לא בריאה", אמר מדן בריאיון ליוני קמפינסקי באולפן ערוץ 7 בירושלים. "יש חצי עם שמפוחד, שמבוהל, שהוא ציוני. זה אחים שלנו שמשרתים איתנו ביחד בצבא". הוא הסביר כי אינו מצפה לשכנע את כל חבריו להצביע לליכוד או לאמץ את השקפת עולמו, אך הוא מבקש להמשיך לפעול לצידם גם בזירה הציבורית.
"יש לי לא מעט חברים כאלה", סיפר על חבריו שאינם מצביעים לימין. "אני לא אצליח לשכנע אותם להצביע לליכוד, אני לא אצליח לשכנע אותם להצביע ימין. אלה הדעות שלהם ושל המשפחות שלהם ושל ההורים שלהם, אבל אכפת להם ממדינת ישראל, הם ציונים, ואני רוצה שהם יצטרפו לממשלה".
מדן הרחיק לכת והצהיר כי הוא מוכן להתפשר גם בסוגיות שחשובות לו באופן אישי. "אני בעצמי מוכן שלא כל מה שאני חושב שנכון יבוא לידי ביטוי", אמר. "אני מוכן לוותר עליהם בשביל שאחרים ייכנסו וירגישו בנוח, וירגישו שמתחשבים גם בהם". לדבריו, המכנה המשותף בין חלקי הציבור הישראלי גדול בהרבה מן המחלוקות שמקבלות ביטוי במערכת הפוליטית.
עמדתו של מדן מעוררת עניין דווקא בשל הבחירה שעשה להצטרף לליכוד, מפלגה המזוהה באופן מובהק עם אחד המחנות הפוליטיים. במשך השנים האחרונות נשמע קולו בעיקר סביב הצורך באחדות ובחיבור בין חלקי החברה, ולא כחלק מן המאבק המפלגתי. כעת, ימים ספורים לפני הבחירות, הוא נדרש להסביר כיצד הוא מבקש לקדם אחדות מתוך מפלגת שלטון הניצבת בלב המחלוקת הציבורית.
מדן השיב כי הניסיון להקים מפלגות מרכז או מסגרות פוליטיות חדשות שיחברו בין המחנות לא הוכיח את עצמו. להערכתו, הדרך המעשית ביותר להשיג אחדות היא דווקא מתוך מפלגה גדולה ובעלת כוח פוליטי. הוא הציג את הליכוד כמפלגה שאינה מגזרית, אלא תנועה המייצגת ציבור רחב ומגוון, וטען כי ניצחון ברור שלה ושל גוש הימין יאפשר להקים ממשלה רחבה.
"אני חושב שהסיכוי הגבוה ביותר לאחות את הקרעים זה אם הליכוד יקבל כמה שיותר מנדטים, ואם גוש הימין יעלה לשלטון", אמר. לדבריו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין אף הוא בקואליציה רחבה, בעוד שמפלגות אחרות מציבות תנאים מוקדמים ופוסלות שותפים אפשריים.
מדן קרא למנהיגי המפלגות להפסיק את החרמות ההדדיים ולפעול יחד. "אנחנו צריכים לנהל פה את המדינה הזאת ביחד, אנחנו צריכים לאחות את הקרעים ביחד", אמר. הוא הזכיר את הצורך בשיקום הביטחון, הכלכלה, החברה, ההתיישבות והחקלאות, וטען כי מדובר במשימות שהממשלה תתקשה להתמודד עימן אם תישען על רוב צר בלבד.
"לא נצליח בממשלה צרה לפתור אתגרים שהם אסטרטגיים, לא נצליח. אנחנו חייבים אחד את השני", הדגיש.
את הדברים על השותפות בין חלקי החברה המחיש מדן באמצעות אירוע שהתרחש שעות ספורות לפני הגעתו לאולפן. הוא סיפר כי הגיע מבית המשפט המחוזי בירושלים, שם נערך דיון בעניינו של פנחס חסי־רן, אח שכול ולוחם מילואים ששירת ביחידתו. לדבריו, חסי־רן היה בין הלוחמים שהגיעו לזירת הפיצוץ שבו נפצע מדן, ואבטחו את הכוחות שפעלו לחילוץ הפצועים.
מדן סיפר כי חברים רבים מן היחידה הגיעו לבית המשפט כדי לתמוך בחברם, וחלקם לא הצליחו להיכנס לאולם בשל מספר המשתתפים. הוא תיאר את המפגש כביטוי לקשר שנוצר בין אנשים מרקעים שונים, שחלקו שירות קרבי וחוויות קשות במלחמה.
"ככה נראה עם ישראל", אמר. "אנחנו נלחמים עכשיו ביחד, אנחנו נלחמים כולנו ביחד". לדבריו, גם בקרב חבריו ליחידה יש מי שמחזיקים בדעות פוליטיות שונות משלו, אך השותפות ביניהם אינה תלויה בהצבעה לאותה מפלגה.
המעבר מן השירות הצבאי והעשייה הציבורית לפוליטיקה המפלגתית אינו מובן מאליו עבור מדן. הוא סיפר כי עד לפנייתו של נתניהו לא עסק בפוליטיקה, אף שהיה מעורב ביוזמות התיישבותיות ובפעילות בנושאי ביטחון. לדבריו, ראש הממשלה פנה אליו וביקש שיצטרף לרשימת הליכוד, ולאחר התלבטות החליט להיענות.
"כשראש הממשלה ביקש ממני לבוא, באתי, התייצבתי", אמר. הוא הוסיף כי הוא מקווה לנצל את ההזדמנות כדי להשפיע על הסוגיות החשובות בעיניו, ובראשן חיבור מחדש בין חלקי החברה הישראלית.
אלא שההחלטה להצטרף למפלגה הביאה עימה גם מחיר אישי. מדן סיפר כי סביבתו הקרובה כוללת אנשים רבים שאינם מזוהים עם הימין, וכי עד לאחרונה לא נתפס בעיניהם כדמות פוליטית מובהקת. אף שגדל בבית ימני ומחזיק בעמדות אידיאולוגיות ברורות, הוא הצליח לדבריו לשמור על קשר עם אנשים מכל המחנות בלי להיות מזוהה עם מפלגה מסוימת.
"זה שאני מקוטלג זה אתגר", הודה. "ידעתי שאני נכנס לזה כשהתלבטתי, כשראש הממשלה פנה". לדבריו, גם הוא וגם בני משפחתו כבר מרגישים בשינוי ביחס של חלק מן הסובבים אותם, אך הוא היה מודע לאפשרות הזאת כאשר החליט להיכנס לפוליטיקה.
למרות הקשיים הצפויים, מדן מתייחס לתפקיד החדש בסקרנות ובתקווה. הוא תיאר את הפוליטיקה כתחום שבו ההצלחה תלויה ביכולת לרתום אנשים, להתפשר וליצור שיתופי פעולה, ולא רק במאבקי כוח. "אני חושב שפוליטיקה זה סוג של אמנות", אמר. "לבד אתה כנראה לא תצליח לעשות דברים, אתה לא תצליח לעשות שינוי, אתה לא תצליח להשפיע, לחוקק חוק. אתה צריך עוד אנשים איתך".
לדבריו, שיתוף הפעולה הנדרש אינו מוגבל ליחסים בין מפלגות או בין חברי כנסת. הוא כולל גם עבודה עם אנשי מקצוע, פקידים ויועצים משפטיים. מדן סבור כי ניסיון לכפות מהלכים בכוח בלבד יניב תוצאות מוגבלות, בעוד שעבודה משותפת יכולה לאפשר קידום של שינויים משמעותיים.
"אני נכנס עם תמימות, עם תום לב ועם אמונה שאני אצליח לעשות טוב", אמר. הוא הודה שאינו יודע עדיין אם יהיה פוליטיקאי מוצלח, אך הביע תקווה שהעבודה בכנסת תאפשר לו לפעול בתחומים הקרובים לליבו.
לצד הכניסה לפוליטיקה, מדן ממשיך להתמודד עם תוצאות הפציעה הקשה שעבר במלחמה. כאשר נשאל על מצבו הבריאותי ועל תהליך השיקום, ביקש לפתוח דווקא באובדן חבריו. "קודם כול, לפני רגליים איבדתי חברים", אמר, והזכיר את יוסי הרשקוביץ, משה לייטר, מתן מאיר וסרגיי שמרקין, שנהרגו באירוע שבו נפצע.
לדבריו, כאשר התעורר בבית החולים, הדבר הראשון שהעסיק אותו היה גורלם של חבריו. רק לאחר מכן נדרש להתמודד עם הפציעות הקשות שלו עצמו. מדן הגיע לבית החולים במצב אנוש, וכך גם כמה מחבריו שנפצעו באותו אירוע.
במהלך הריאיון הזכיר את הלוחמים שנפצעו לצידו ואת הדרך שעברו מאז. הוא סיפר על בוריס, שנפצע קשה, איבד רגל, ובהמשך הכיר את אשתו, התחתן והפך לאב לבת. לדבריו, בוריס אף השלים תחרות איש ברזל והגיע להישג מרשים. הוא הזכיר גם את עמיתאי ארגמן, שאיבד את שתי רגליו והתארס יום לפני הריאיון, ואת עמוס לפידות, שאיבד רגל ושעימו חלק תקופה ארוכה של שיקום.
מדן תיאר את הקשר שנוצר בין הפצועים ובין משפחותיהם בבית החולים. לדבריו, המשפחות הגיעו מרקעים שונים ולעיתים גם מהשקפות פוליטיות מנוגדות, אך החוויה המשותפת יצרה ביניהן קרבה עמוקה. הוא סיפר כי עמוס לפידות, אחד מחבריו הקרובים ביותר מאז הפציעה, מגיע מעולם פוליטי שונה מאוד משלו.
"החיבור ביני לבין עמוס הוא טוב מאוד, ואנחנו באים ממקומות שונים, מהשקפות שונות, תפיסות עולם שונות", אמר. הוא הדגיש כי מבחינתו, ההבדלים האלה אינם משנים את העובדה שלחמו יחד והיו מוכנים לסכן את חייהם למען אותה מטרה.
השיקום של מדן עצמו עדיין רחוק מסיום. הוא סיפר כי שב לאחרונה מארצות הברית, שם עבר ניתוחים וטיפולים נוספים, וכי מצבו הרפואי ממשיך להציב בפניו אתגרים. לדבריו, התאמת הפרוטזות אינה פשוטה, והוא ממשיך להתמודד עם כאבים ועם סיבוכים רפואיים.
למרות זאת, הוא הציב לעצמו יעד ברור: לעמוד על רגליו בטקס השבעת הכנסת, ובהמשך להגיע להליכה שתאפשר לו תפקוד מלא ככל האפשר. הוא סיפר כי בריאיון קודם נשאל אם יוכל לעמוד בטקס, והשאלה הפכה מבחינתו למטרה מעשית.
"בעזרת השם, אני אהיה על רגליים בטקס עצמו", אמר. "אבל בשאיפה שבארבע שנים הקרובות אני אלך, אני אלך בהליכה שהיא מתפקדת, תפקוד בהליכה מלא. זאת השאיפה שלי, לשם אני חותר".
מדן הבהיר כי אין בכוונתו להמתין עד לסיום השיקום כדי להתחיל בעבודה הציבורית. מבחינתו, שני התהליכים יתנהלו במקביל. "את מסע השיקום ואת הניסיונות ללכת שוב אני אעשה ביחד עם העבודה הפרלמנטרית ועם עבודת הכנסת", אמר.
הוא סיפר כי ההחלטה להיענות לפניית נתניהו התקבלה בתקופה קשה במיוחד מבחינה רפואית. באותם ימים שהה בחו"ל לצורך ניתוחים והתאמת פרוטזות, והתמודד עם כאבים, זיהומים וסיבוכים. לדבריו, ההצטרפות לפוליטיקה לא ביטלה את הצורך להמשיך בטיפולים, אך העניקה לו תחום נוסף של עשייה ומשמעות.
"זה אירוע שלא נגמר", אמר על הפציעה והשיקום. "והבחירה להגיד, אני מתקדם כרגע בצירים מקבילים, כי זה לא נגמר, אני אמשיך לעסוק בענייניי, בבריאות שלי ובשיקום שלי, אבל אני גם עושה דברים אחרים שהם חשובים".
מדן הסביר כי בעיניו, שיקום של פצוע מלחמה אינו מסתכם בטיפול רפואי או בניסיון לשפר את התפקוד הגופני. הוא כולל גם חזרה לעשייה, לעבודה, ללימודים ולחיים בעלי משמעות. הוא הזכיר את פעילות בית הלוחם וארגון נכי צה"ל, לצד עמותות המסייעות לפצועים להשתלב מחדש בחברה באמצעות ספורט, הכשרות מקצועיות ויוזמות תעסוקה.
לדבריו, אין דרך אחת המתאימה לכל פצוע, והוא אינו מבקש לשפוט את מי שנזקק לטיפולים מסוגים שונים. עם זאת, מניסיונו האישי הוא מאמין שהיכולת לנהל את הכאב לצד התקדמות בתחומי חיים נוספים היא חלק מרכזי מן השיקום.
הבחירה להיכנס לפוליטיקה, הסביר, היא מבחינתו המשך ישיר של השירות הצבאי ושל הרצון לפעול למען המדינה. "אני לוחם, ואני אמשיך להילחם", אמר, והבהיר מיד שאין כוונתו למאבק נגד חלקים אחרים בחברה הישראלית. "לא חס ושלום באחים ואחיות שלנו, לא מלחמה פנימית, אלא אני אמשיך להילחם בשביל מדינת ישראל. הפעם המשימה היא קצת שונה, הזירה קצת שונה, אבל הערכים הם אותם ערכים".
כאשר נשאל מהו בעיניו "הניצחון המוחלט", בחר מדן שלא להשיב במונחים של הישגים צבאיים או הכרעות מדיניות. הוא חזר אל עצם הישרדותו ואל האפשרות לשוב ולעמוד על רגליו, לצד זכר חבריו שנהרגו.
"הניצחון המוחלט זה שאני חי", אמר. הוא הוסיף כי החברים שנפלו הותירו אחריהם מסרים של המשך החיים, שמירה על המדינה ואחדות בין חלקי העם. מדן הזכיר את ההקלטה שהותיר יוסי הרשקוביץ לתלמידיו, ובה קרא להימנע מלשון הרע ולשמור על האחדות.
לדבריו, המסרים שהותירו הלוחמים שנפלו אינם שייכים למחנה פוליטי אחד. "עזוב ימין שמאל, זה סתם שטויות", אמר בהתייחסו לדברים. הוא תיאר את זכר הנופלים ואת המשך החיים בישראל כחלק מן המחויבות של הדורות הבאים למי שנלחמו לפניהם.
לקראת סיום הריאיון חזר מדן אל מערכת הבחירות הקרובה וקרא לציבור שלא להישאר אדיש. הוא הדגיש כי לצד רצונו באחדות ובממשלה רחבה, הוא מבקש מהבוחרים לתמוך במפלגות גדולות במחנה הימין, ובפרט בליכוד.
"צאו להצביע, הבחירות האלה חשובות מאוד, אל תהיו אדישים", אמר. "אני מבקש מכם להצביע בצורה אחראית ונכונה, למפלגות גדולות מהימין, כדי שנוכל להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים בשנים האחרונות, ויש לנו עוד המון משימות קדימה".