אחי היקר מהר המור, מ"מצפה" ומעטרת כהנים,
ראשית, היית חסר לנו בכנס בני הישיבות של הציונות הדתית. ולא רק אתה. גם רבותיך - הרב טאו, הרב שטרנברג, הרב קוסטינר והרב בזק - חסרו לנו מאוד.
גם בגלל האחדות האמיתית ששוררת בינינו - בשאיפות, בהיותנו כולנו תלמידי תלמידיו של הרב צבי יהודה, ברצון ובאמת הפנימית - אבל יותר מכך, משום שאתה, חבריך ורבותיך הייתם מוסיפים המון למעמד ומעלים את הכול בקומה נוספת.
זה גם היה מתבקש. הרי בשלוש השנים האחרונות יש התעוררות אדירה בעם וקרבה מדהימה לקודש, לאמונה, לשמירת מצוות ולבירור הולך ומעמיק של זהותנו, כפרטים וככלל. ובה בעת, יש סייעתא דשמיא מדהימה לחבורה שמייצגת אותנו בכנסת ומובילה את המדינה בתחומים רבים להצלחות כבירות. כל זאת בצניעות, בנשיאת שם שמיים בגאון, בגו יהודי זקוף, בכנות ובבהירות, בלי להסתיר את השאיפות למדינה שמקדש בליבה ושהתורה הקדושה היא חוקתה.
בפעם הראשונה היה לכולנו סביב מה להתאחד. תחיית הקודש החלה. הציונות הדתית עברה בירור אחר בירור, ומי שמייצג אותה היום בכנסת, כמפלגה הנושאת את שם הציבור, נושא למעשה את שמה של "דגל ירושלים". אלא שבשונה מימי הרב זצ"ל, אז חוסר הבהירות בין התנועה לבין "המזרחי" מחד ו"אגודה" מאידך הביא להיעלמותה, כעת דגל ירושלים הוא דגלה של הציונות הדתית. הוא מונף, הוא מצליח, והוא מלא ענווה ורצון לעלות קומה, להוסיף דעת מחד ומפעלים מאידך.
הצטרפותכם המתבקשת, שלך ושל רבותיך, לכנס בני הישיבות, למסע הרבנים ולנשיאה משותפת בעול התנועה הזו שקמה - בלי הכרזות, אלא מתוך התעוררות שהתבררה ושאין להכחישה - הייתה הופכת את דבריו של הרב טאו על תחיית הקודש למפעל מעשי, מלא עוצמה, עוז וענווה. וכנראה שהדבר גם היה בא לידי ביטוי מופלא בקלפי ובממשלה הבאה.
אך לאחדות המתבקשת כל כך סביב תחיית הקודש יש מכשול, ושמו "נעם לישראל". במקום להצטרף, במקום להרים את הקומה המשותפת, להניף יחד את הדגל, לרומם את המפעל המדהים ולהוסיף בו קומה אחר קומה, החליטו ככל הנראה עסקנים מסוימים שיש צורך דווקא בנציגים ספציפיים וממושמעים של הרב טאו שליט"א, שיהיו הם אלה הנושאים את הדגל. וכיוון שצריך להצדיק את הקמת המפלגה החדשה, לא נעשה כל ניסיון לדבר עם נציגי הציונות הדתית על הרמת הקומה ועל תחיית הקודש, אלא רק על מקומות וכיסאות.
אתם חסרים, רבותיכם חסרים - לא כקישוט ולא ככיסא, אלא כמהות! הנציגים הקיימים, וגם אלו שרק הצטרפו, הם גם נציגיכם. התנועה היא תנועתכם, והיא תנועת האומה כולה. כשרבנים כותבים לכם בחוברת ש"נעם לישראל הוקמה כדי לעמוד על המשמרת... בלי לחפש חן בעיני התקשורת... יש מי שנושא את הדגל הזה בגבורה", הם למעשה אומרים לכם שרק נעם לישראל רוצה לעשות זאת, או שרק היא מסוגלת לעשות זאת. הם אומרים, בסאבטקסט, שרק בערוגה שלכם, או שלהם, נשתלו הגידולים הראויים. וכשסיסמת הבחירות של "נעם לישראל" היא "באנו חושך לגרש", אומרים לכם שהמצב חשוך, ושרק אצלכם נמצא השאלטר של האור.
וזו לא אמת! התמונה הגדולה, יותר מאי פעם, היא של אור גדול שהולך וגדל, הולך ומאיר, גם אם יש עדיין דברים מהותיים שצריך לשפר. משרד החינוך ומשרד המשפטים נשלטים כבר עשרות שנים בידי רוחות זרות. עבודה רבה עוד עומדת לפני נציגינו, וברור שדיון אמיתי בדרכי הפעולה הוא תמיד רצוי ונחוץ. אך בסדר העדיפויות אין שום פער.
נציגינו אינם זקוקים לשום הוכחה לכך שתחיית הקודש היא העומדת בבסיס כל עשייתם. ברור שחידוד המושגים נחוץ, וכמה נפלא היה אילו נוצר חיבור בינם לבין הרב טאו שליט"א. אבל למה שתרצה, אחי, שנושאי הלפיד יהיו נציגים אחרים?! וגם אם תחשוב שיש משהו ייחודי ונסתר בנציגים של נעם, מדוע שתרצה שהם יעבדו בכנסת כיחידה נפרדת?
נכון, בהר המור יש תורה אדירה שאין לה תחרות בכמות ובאיכות בציבור שלנו. בתלמודי התורה גדל דור עם יראת שמיים טהורה, שחסרה בנוף שלנו כבר כמה דורות. אבל לא רק שם! הרוח הגדולה, השאיפות, השמחה בעבודת השם, יראת השמיים, קירוב הלבבות, המידות התרומיות ומסירות הנפש נמצאים בכל כך הרבה ישיבות, בגרעינים תורניים, בחמ"ד ובקהילות בכל רחבי הארץ.
תקרא קצת על ההסדרניקים שנפלו בקרב, או על בוגרי בני דוד. או שתשאל כל ימני שאינו "דוס", שמתנגד לסמוטריץ' ולסטרוק, מה מפריע לו בהם. הרי על ההישגים והיכולות שלהם אין חולק. והתשובה שתקבל תהיה: "הם יעשו פה מדינת הלכה!" כל עין פקוחה מתמלאת תקווה ואמון בתחיית האומה כשהיא רואה את בני הציונות הדתית - האחים שלך!
אבל ברגע שנעם קיימת, כל השיח וכל השדר אינם עוסקים בחיבור אמיתי לנבחרת הקיימת, אלא רק בשאלה: "איך אתם נותנים לנו את המקום שמגיע לנו בתור נושאי הבשורה? הרי אתם לא ראויים. אתם תתרכזו בדחפורים ובטנקים". אל תשאל למה הציונות הדתית לא רצתה את נעם, בלי קשר לשאלה אם זה נכון או לא. תשאל למה אתה רוצה את נעם?! יש תנועה גדולה ויקרה. אם אתה ורבותיך תצטרפו אליה, העוז והתעצומות הרוחניות והמעשיות שלכם יפעלו את פעולתם. לחשוב שהנציגים שלנו אינם רוצים את השפעת תורתם של רבותיך - זו ודאי שטות והוצאת שם רע. אם כן, רק מי שאינו מאמין בגודלם של רבותיו "מחביא" אותם מאחורי נציגים שיצייתו להם בוודאות.
אחי האהוב, לא מאוחר! הפסדנו את ההזדמנות לרקוד יחד בכנס. הפסדנו את האפשרות לפעול יחד, כתף אל כתף, והפסדנו הרבה אמת ואור לטובת ה"חושך" שנעם יוצרת. הפסדנו גם משום שנגרמה פגיעה, והסדק שכבר כמעט התאחה שב והתרחב. אבל לא מאוחר. אחים אנחנו! את דגל ירושלים נרים יחד!
דינה של נעם להיעלם כפי שבאה. עסקניה מספרים לכם שהם מייצגים את תחיית הקודש, הם ורק הם. אם תעצור לרגע ותקרא זאת שוב, תבין עד כמה לא ייתכן שזה נכון. בוא איתנו. תצביע ט'. תרים טלפון למטה ותגיד: "אני אתכם".
העסקנים יפרשו, ומקומם של רבותיך הגדולים יהיה בבית הגדול של הציונות הדתית. רבותיך הם רבותינו. נציגי התנועה הצהירו לא פעם ולא פעמיים על הערכתם כלפיהם ועל רצונם לקבל מהם, אף שאינם תלמידיהם המובהקים. האמן בבית המדרש שלך. גודלם של רבותיך ירים את התנועה להמשך מגמת התחייה - בחול ובקודש. איתך, איתי, עם כולנו יחד. ברוך הבא, אחי!